דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פרשת השבוע

פרשת השבוע / כשאלוהים מדבר עם משה על טומאה, למה הוא מתכוון?

מושגי הטהרה והטומאה בתורה מתייחסים קודם כל להתנהגות שמפרה את עקרונות התורה ואת ערכיה - בייחוד לשון הרע | על כך נכתב: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"

שלט בירושלים (צילום: (Ranbar (cropped by Hidro, ויקימדיה קומונס).
שלט בירושלים (צילום: (Ranbar (cropped by Hidro, ויקימדיה קומונס).
בן ציון בר-שלום
בן ציון בר-שלום
רב ההסתדרות
צרו קשר עם המערכת:

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.

מושגי הטהרה והטומאה של התורה שונים עד מאוד מההגדרות המקובלות עלינו היום למושגים אלה. אנחנו מבינים את הצורך בטהרה של הגוף, בניקיון, וכך גם התורה, ולכן גוף נקי הוא אחד התנאים המוקדמים לתפילה ולקיום כל המצוות. הניקיון הוא גם אחת הדרישות שאנחנו נדרשים למלא כדי לכבד את הגוף ולנהוג בכבוד ובהתחשבות בבני אדם אחרים. אבל אין זה עיקרו של מושג הטהרה שהתורה מדברת עליו בפרשת השבוע.

התורה מדברת על סוג של טומאה של הרוח והנשמה שבאה לידי ביטוי, באורח פלא, בגוף. סוג כזה של טומאה רוחנית נובע מהתנהגות שמפרה את עקרונות התורה ואת ערכיה – בייחוד לשון הרע. סוג כזה של התנהגות מכתים את הנשמה.

בפרשה הקודמת התורה עוסקת במזון הנכנס לפינו, בפרשת השבוע לפנינו אנו מוזהרים על היוצא מפינו.

בעוד שבפרשה הקודמת התוצאה של אכילת דבר איסור פוגעת בחומר (אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם), כשאנחנו מוציאים מפינו דבר איסור אנו פוגעים בנפש ברוח בנשמה שבנו.

יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.

טו סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

המלבי"ם מסביר פסוקים אלו בטוב טעם: "נזירי העכו"ם פרשו את עצמם מן העולם, או מצד שמאסו בחיים, או מצד שמאסו בטוב העולם. אבל דוד המלך אומר, אני אלמד יראת ה'. גם "להאיש החפץ חיים" גם " להאיש האוהב ימים לראות טוב" שיוכל לחיות עם יראת ה' חיי הצלחה והטוב. כי יראת ה' לא תבקש מן האדם שיפרוש לגמרי מן הישוב, רק זאת תבקש "נצור לשונך מרע" שלא ידבר לשון הרע. וגם לא תבקש שיברח מן הישוב, רק "סור מרע ועשה טוב" שתימצא בין בני אדם ששם יש מציאות לעשות רע וגם טוב, ואתה תסור מרע ותעשה טוב."

בהסבר מקיף זה מיצה המלבי"ם את תפקידו, ייעודו וייחודו של האדם לפי תורת ישראל מול שאר האומות. לא להתבודד ולא להתנזר מן החיים, אלא לפעול בתוך החברה, בתוך הקהילה ולהאציל מרוחו והשפעתו על הציבור בו הוא נמצא. לפי זה מבינים אנו מדוע יש חשיבות גדולה יותר למה שאנו מוציאים מפינו ממה שאנו מכניסים לפינו. כשאנו מכניסים לפינו אנו פוגעים בגוף שלנו אבל כשמוציאים פוגעים בסביבה ובחברה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!