ח"כ נעמה לזימי ומפלגת הדמוקרטים הגישו היום (חמישי) התראה לפני עתירה לבג"ץ בטענה לעיכובים חריגים מכוונים בהגשת התקציב, קידום חוק הסדרים רחב שברובו לא נוגע בתחומים תקציביים, ו'בחירת ועדה' (המכונה גם 'חיפוש ועדה נוחה', ובאנגלית "Committee shopping" – בחירת ועדה לדיון בסעיפים מחוק ההסדרים לפי הצורך הפוליטי ולא לפי הידע המקצועי הרלוונטי לוועדה).
במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד עומרי שגב, דרשו לזימי ומפלגת הדמוקרטים לפצל לחלוטין את כל סעיפי חוק ההסדרים שאינם נוגעים בתקציב 2026, להתחיל לדון בוועדת הכספים ובוועדות הרלוונטיות בחוק התקציב ובחוק ההסדרים, ולהבטיח כי כל סעיפי חוק ההסדרים יידונו רק בוועדות המקצועיות הרלוונטיות. במקרה שלא יתקבל מענה בתוך חמישה ימים, לזימי והדמוקרטים יגישו עתירה לבג"ץ בנושא.
על פי המכתב, נראה כי יש "ניסיון שיטתי, מכוון וחסר תקדים מצד הממשלה לרוקן מתוכן את סמכויותיה של הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת". ניסיון זה עלול להצטבר לכדי "פגיעה של ממש בשלטון החוק וביסודות המשטר הדמוקרטי בישראל". דיון פרלמנטרי על התקציב בכנסת, ובפרט בוועדות, הוא תפקיד חשוב של הכנסת כרשות המחוקקת. צעדי הממשלה מצמצמים את מהות הכנסת ואת העברת התקציב ל"פסאדה פרוצדורלית".
במכתב מוסבר כי לפי 'חוק יסוד: משק המדינה', על הממשלה להניח את תקציב המדינה על שולחן הכנסת עד 60 יום לפני תחילת שנת הכספים כדי לאפשר זמן דיון מינימלי. השנה הגישה הממשלה את התקציב רק ב-19 בינואר – באיחור של יותר מחודשיים וחצי. עיכוב זה מונע מחברי הכנסת לעבור על כלל הסעיפים באופן מעמיק, ויוצר לחץ בקרב חברי הקואליציה להעביר את התקציב בזמן מוגבל ולהצביע בעד סעיפים, למרות דעתם המקצועית עליהם. לטענת מחברי המכתב, הממשלה בעצם מניחה "אקדח על השולחן" ומאיימת: אם חוק התקציב לא יעבור עד סוף מרץ, הממשלה תתפרק והכנסת תפוזר.
חוק הסדרים חריג בגודלו
לעיכוב המכוון בהגשת התקציב מתווסף גודלו החריג של חוק ההסדרים השנה. בהתראה נטען כי הממשלה מניחה הצעת חוק הסדרים "מנופחת ומוגזמת באופן חסר תקדים, הכוללת מאות עמודים של רפורמות מבניות מורכבות, שרובן המכריע נעדר כל זיקה תקציבית ישירה". מדובר בניצול ציני של האפשרות הניתנת בחוק ההסדרים לעקיפת חקיקה רגילה, לטובת סעיפים שהיה עליהם דיון בעבר ובוטלו. גם יועמ"שית הכנסת שגית אפק ביקרה באופן חריף את הממשלה ומשרד האוצר וקראה לצמצם משמעותית את חוק ההסדרים שצמוד לתקציב 2026 .
לזימי והדמוקרטים התייחסו לעקיפת הוועדות המקצועיות ואמרו כי "הפרקטיקה של "Committee Shopping" היא פסולה מיסודה. הדבר מוביל לחקיקה רשלנית, חסרה ופגומה, שתוצאותיה יפגעו בציבור הרחב". בנוסף, לטענתם, הדבר מחליש את מעמד הכנסת כרשות מפקחת עצמאית.
דוגמא ל'שופינג' של ועדה שעושה הממשלה היא ההחלטה של ועדת הכנסת – שמעבירה את הדיונים בחוק ההסדרים לוועדות המקצועיות – על רפורמת החלב. ועדת הכלכלה היא ועדה ותיקה ומנוסה שעוסקת בענפי המשק, כולל בחקלאות, והיא הוועדה המתאימה ביותר לדיון ברפורמה. עם זאת, הדיונים הועברו בשבוע שעבר לוועדת הרפורמות (הוועדה למיזמים ציבוריים) שהוקמה בתחילת הכנסת הנוכחית. בעוד שבראש ועדת הכלכלה עומד ח"כ דוד ביטן (הליכוד) שנוטה להעדיף את התעשייה המקומית, בראש הוועדה למיזמים ציבוריים עומד ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), שמעוניין להעביר את הרפורמה ששר האוצר ומנהיג המפלגה שלו, בצלאל סמוטריץ', סימן כמהלך הדגל שלו בחוק ההסדרים.
