"המעסיקים ממציאים כל פעם שיטה חדשה לפגוע בהתארגנויות עובדים חדשות. פעם קוראים לזה 'ועד פנימי', פעם 'הכחולים', פעם 'הסגולים'", אמר מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים ומנכ"ל הסתדרות המעו"ף עמיחי סטינגר, בפאנל בנושא התאגדויות עובדים בכנס אילת לעבודה שנערך אתמול (רביעי). לדבריו, כל ניסיונות ההתארגנות הפנימות הללו, הן למעשה שלוחים של המעסיק. "יש לי הוכחה פשוטה לכך – איך זה יכול להיות שבכל מדינת ישראל אין אף 'ארגון פנימי' אחד שצמח סתם פתאום, מבלי שקודם לכן העובדים ניסו להתארגן בהסתדרות? איכשהו, הוועדים הללו תמיד קמים רק אחרי התארגנות עובדים אוטנטית".

סטינגר הדגיש, כי התארגנויות עובדים אותנטיות ללא ארגון עובדים גם לעולם לא יוכלו לקום, שכן ללא ארגון עובדים חסרים מובילי ההתארגנות את ההגנה, הגב המשפטי והגיבוי, הנחוצים להשלמת תהליך התארגנות. "לו היה ניסיון אמיתי להתארגן בוועד בלי ארגון עובדים, היא הייתה נכשלת מיד כי מי שהיה יוזם אותה היה פשוט מפוטר". לכן, אמר סטינגר כי הוא מברך על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע להתארגנות עובדי נוקיה – אשר קבע כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג וכי 'הועד הפנימי' בנוקיה איננו בעל המאפיינים הנדרשים להיות מוגדר כארגון עובדים.

בפסיקתו, הסביר בית הדין כי לא רק שהועד הפנימי בנוקיה הוקם כתגובת נגד להתארגנות העובדים בהסתדרות – אלא שהוא קבע בטיוטת התקנון שלו ש"הארגון לא יתערב בחוזים אישיים במסגרת המשא והמתן על הסכם קיבוצי".

עו"ד חנה שניצר-רהב, ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, הסבירה כי בכך הבהיר בית הדין שלא יכול להיות ארגון עובדים ללא כוונות קיבוציות, וביצע אבחנה בין 'צעד טקטי' לבין התארגנות עובדים כנה ואותנטית. שניצר רהב הדגישה כי פסק דין נוקיה הוא שלב נוסף בשורה של פסקי דין קודמים, המחזק את זכות העובדים להתארגן באופן אותנטי ומגן עליהם מפני ניסיונות לחבל בזכות זו.

עו"ד מוריה תם-הר שושנים, מנהלת המחלקה לדיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצגת בעיקר מעסיקים, הציגה עמדה ביקורתית כלפי פסק הדין ואמרה: "אני תוהה האם ארגון עובדים שחורט על דגלו כאסטרטגיה קיום הסכמים אישיים לצד הסכם קיבוצי הוא באמת תופעה פסולה מעיקרה. אני לא בטוחה". לדבריה, במקומות עבודה מסוימים, במיוחד בהייטק, עובדים מצפים לשמר רכיבים אישיים בשכר ובתגמול לצד הסדרה קיבוצית של נושאים אחרים: "אני שואלת האם במקומות עבודה כאלה זה באמת פסול מראש".

ד"ר אביעד מנשה, חוקר יחסי עבודה מהאוניברסיטה הפתוחה הדגיש כי המטרה של הסדרת תנאי העבודה בהסכמים קיבוציים היא זו המצדיקה את קיומם של ארגוני עובדים. "כשהתארגנות אומרת שהיא מעדיפה חוזים אישיים – היא בעצם אומרת לך תנהל בעצמך מו"מ על תנאי עבודתך, וזו סתירה אינהרנטית לעצם התפקיד של ארגון עובדים – כי ארגון עובדים קם בדיוק על מנת שלא אצטרך לעמוד לבד ולנהל מו"מ עם המעסיק. לכן זה מנוגד לעצם המהות של ארגון עובדים, ולהצדקה להקמתו".

מנשה הדגיש כי בית הדין התייחס גם לחשיבות כי ארגון עובדים יהיה 'ארגון של קבע', כלומר בעל יציבות מבנית שתאפשר לו אופק פעולה מתמשך. "יחסים קיבוציים הם יחסים לטווח הארוך – לכן הגוף שמייצג את העובדים חייב להיות כזה שיוכל לעשות זאת לאורך זמן. בפרשת נוקיה, הארגון אמר שלא יגבה דמי חבר – וכשהעמידו אותו על הקושי בכך אמר שיגבה רק 10 שקלים בשנה. ארגון עובדים אמור לנהל משא ומתן, לקחת לשם כך ייעוץ משפטי, להעמיד גב ארגוני לחבריו, אולי קרן שביתה, ייעוץ תקשורתי. אלה דברים שעולים כסף ולכן כשארגון אומר שהוא לא גובה כסף או גובה רק סכום כדי לצאת ידי חובה – ברור שזו בדיחה".

מנשה סיפר שבשנת 1968, יזם ח"כ יצחק קלינגהופר מגח"ל, את ביטול פקודת האיגודים המקצועיים מימי המנדט הבריטי. בדברי ההסבר להצעת החוק אמר "אילו חוקקנו חוק בדבר הסתדרויות עובדים, היינו לוקחים בחשבון אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, כמו אלו המסדירות את הזכות להתארגן למשא ומתן קולקטיבי". גם מכאן, הוסיף מנשה, ניתן ללמוד כי היחסים הקיבוציים והמו"מ הקולקטיבי, הם בבסיס המהות של ארגון עובדים.

"אני חושב שציבור עובדים מאוחד בארגון אחד גדול, חזק ומשמעותי זה דבר שמשפיע על מצב זכויות העובדים בישראל בכלל, על הרווחה שלהם ועל כוח העמידה שלהם מול המעסיקים" סיכם סטינגר את הדיון. "לכן, גם במקומות שיש בהם ארגונים מקומיים כמו הסגל האקדמי – בסוף הם מנהלים את סכסוכי העבודה שלהם ביחד – ובצדק.

לדבריו, "הראייה של ההסתדרות כאילו היא רק מנהלת את יחסי העבודה במקומות העבודה הנפרדים זו ראייה קצת פשטנית. בשנים האחרונות אנחנו רואים כמה מהלכים רוחביים וענפיים בוצעו במשק כמו קיצור שבוע העבודה שלא נעשה מפעל מפעל אלא באופן משקי. מי אמור לדאוג לעובדי הקבלן, לזכויות נשים בעבודה ודמי לידה, לדמי הבראה? אלה דברים שמוסדרים בהסכמים רוחביים וצווי הרחבה. ארגוני עובדים הם נדבך חשוב בחברה דמוקרטית ואנחנו רואים את זה גם בעבר הרחוק וגם בקרוב".