"אנחנו כל הזמן מדברים בינינו וחושבים, מה אפשר לעשות עבור הישראלים והמדינה", מספר סוריה ראנא, אזרח נפאל שעובד בישראל מאז 2010 בניקיון בתים. "במלחמה הרבה עזבו את ישראל, והרבה אנשים הלכו לצבא. אבל אנחנו היינו צריכים להישאר, כי אנחנו דואגים לאנשים שאנחנו מטפלים בהם".

רנא ושותפיו בחרו לממש את הרצון לתרום למדינה במבצע התרמת דם של הקהילה הנפאלית, שנערך אתמול (חמישי) בתל אביב. "הרבה אנשים נפצעו במלחמה, וחסרות מנות דם, אז זה מה שהחלטנו לעשות".

זה היה מחזה שלא רואים בכל יום. בגן ילדים, באחד הרחובות הצדדיים של שכונת שפירא בדרום תל אביב, עובדי ומתנדבות מד"א פרסו מיטות, פיזרו שאלונים והציבו מבחנות ריקות לקראת תרומת דם של כמה עשרות אזרחים זרים, שהגיעו במיוחד.

לא קל לאנשים עובדים, חלקם בכמה עבודות במקביל, להגיע לתרום דם במהלך השבוע. בכל זאת, ההגעה הייתה מעבר למצופה. "ישראל עזרה לנו הרבה", מסביר ראנא, "ורצינו לתת משהו לחברה".

"דאגתי לאבי החולה עם הכסף שהרווחתי בישראל"

סרקיני למה, אחת ממארגני האירוע, חיה ועובדת כבר 20 שנים בישראל. היא מטפלת באדם נכה שנפצע במלחמת יום כיפור. למה מסבירה שההתרמה קורית סביב יום השנה למותו של לאקן ת'אפה, מהפכן נפאלי שהוצא להורג ב-1877 ונחשב במדינה לקדוש מעונה. "החלטנו לערוך את ההתרמה מתוך הכבוד שאנחנו רוכשים לת׳אפה, שהיה ממקימי נפאל המודרנית במאה ה-19", מספרת למה בהתרגשות, "הוא עמד מול דיכוי ועריצות, והוא סמל חשוב בשבילנו".

למה הגיעה לישראל לשלוש שנים של עבודה, ולא חשבה שתישאר כל כך הרבה. היא השאירה מאחור תינוק בן 9 חודשים, ונסעה אלפי קילומטרים כדי לפרנס אותו. "עכשיו הבן שלי לומד בארה"ב, דאגתי לאבא שלי שהיה חולה, הכול בזכות הכסף שהצלחתי לעשות כאן בישראל".

למרות שהיא מפחדת מהמחט, למה הגיעה לתרום דם. "לא היה פשוט לארגן את זה, והרבה אנשים עזרו לנו, ביניהם סגן ראש העיר אסף זמיר, שהצליח לארגן שההתרמה תהיה פה בגן ילדים". כמו רנא, גם למה חשבה שהנפאלים קיבלו הרבה עזרה מישראל, "וחשוב לנו להגיד לה תודה".

"לפני הטיל הייתי אדם שמח"

בין העשרות שהגיעו אתמול הייתה גם אנה קומרי, שביתה ברמת גן נפגע במהלך 'עם כלביא' מטיל איראני. מאז היא בטראומה. "רצתי למקלט, שמענו בום גדול", היא מספרת. ביציאה מהמקלט, האבק חנק אותה והיא התעלפה. מאז שוכנה במלון לארבעה וחצי חודשים, וכעת שכרה בית בתל אביב ליד חבריה.

קומרי הגיעה למרות שלא הייתה בטוחה שתצליח לתרום דם, בשל מצבה הבריאותי. "אני לא עובדת עכשיו, כל הזמן חוששת והולכת לטיפולים. לפני הטיל הייתי בנאדם שמח, אבל עכשיו אני מאוד מפחדת. אבל אני בחיים, תודה לאל", היא אומרת בעברית.

פינת זיכרון בשגרירות

11 אזרחי נפאל נרצחו במהלך מלחמת חרבות ברזל. 10 נטבחו ביום שבת הארור של 7 באוקטובר, במגוריהם בקיבוץ עלומים. ביפין ג'ושי נחטף בחיים, ונרצח בשבי. כולם הגיעו לישראל כסטודנטים ללימודי חקלאות, בתקווה להעשיר את עולם הידע שלהם במקצוע הנחוץ כל כך במדינה. כשארונו של ג'ושי הגיע לישראל, במסגרת החלק האחרון של ההסכם עם חמאס, ביכתה הקהילה הנפאלית בישראל את לכתו בטקס פרידה בנמל התעופה בן גוריון.

בשגרירות נפאל בישראל יש פינת זיכרון ל-11 הנפאלים שנרצחו במלחמה, מספר ל'דבר' סנזאיה קמאר סהה, המשמש בתפקיד קונסול בשגרירות נפאל בישראל בשלוש השנים האחרונות. קמאר סהה הגיע להתרמה, אבל מכיוון שהיה במזרח הרחוק בחודש שעבר, לא תרם דם בסופו של דבר. "יש 6,000 נפאלים בישראל היום, חצי מהם הגיעו בארבע השנים האחרונות. הקהילה שלנו מאוד מנומסת ונעימה, ועצם ההתארגנות הזו מראה את הקשר בינינו לבין ישראל".