עשרות רבות ליוו הבוקר (ראשון) את ביפין ג'ושי בדרכו האחרונה מישראל לנפאל, ארץ מולדתו. ג'ושי נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ עלומים שאליו הגיע כסטודנט לחקלאות רק שבועיים לפני הטבח, נרצח בשבי חמאס, וגופתו הושבה לישראל לאחר שנתיים.

את דקת הדומייה שפתחה את טקס הפרידה פילח בכי קורע לב של אחת מחברות הקהילה הנפאלית שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לג'ושי, שבמשך השנתיים האחרונות החזיקו תקווה שהוא בין החיים. חברות הקהילה, עטופות בדגלי נפאל, עמדו מסביב לארונו של ג'ושי דקות ארוכות, ספדו בדמעות לצעיר שלא הכירו ונשאו תפילות.

לצד חברות וחברי הקהילה הנפאלית בישראל, היו בקהל המלווים רבים מחברי קיבוץ עלומים, אנשי מטה החטופים, וישראלים שג'ושי נכנס להם עמוק ללב. אף שמדובר באירוע רשמי של משרד החוץ, אף חבר כנסת או שר לא ראה לנכון להשתתף בו.

פינת זיכרון לביפין ג'ושי. "אתה אחד מאיתנו, כל ישראלי מכיר את השם שלך ואת הסיפור שלך" (צילום: יהל פרג')

"הוא מזכיר לי את אבא שלי, שהגיע מהודו לארה"ב במטרה לבנות לו חיים טובים יותר", מספרת ל'דבר' אקילה רג'ו, שנולדה לדת ההינדו, התגיירה, ועלתה לישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר. "הייתי מלאת תקווה עד יום שני אחר הצוהריים, עד שהבנתי שביפין נמצא ברשימת החטופים החללים. זה עשה אותי עצובה מאוד. הרגשתי שאני חייבת להיות פה, ככבוד למורשת ההינדית שלי".

אקילה רג'ו (מימין) עם חברתה. "הרגשתי שאני חייבת להיות פה, ככבוד למורשת ההינדית שלי" (צילום: יהל פרג')

עד יום שני בשבוע שעבר, עם חזרת כל החטופים החיים, החזיקו המשפחה והחברים את התקווה שג'ושי ישוב בחיים, אך התקוות התנפצו. אימו פדמה ואחותו פושפה, שביקרו בישראל רק לפני חודשיים, החליטו לא להגיע. ביחד עם שאר בני המשפחה, הן יקבלו את הארון עם נחיתתו בקטמנדו.

"אתה אחד מאיתנו, כל ישראלי מכיר את השם שלך ואת הסיפור שלך", ספד לו מתאם השבויים והנעדרים גל הירש. "לעולם לא נשכח אותך, ותמיד תהיה בליבנו".

נדב בן יהודה, קונסול הכבוד של ישראל בנפאל שאיבד את אחיו הלוחם איתמר בקרב במוצב פגה ב-7 באוקטובר, ספד לג'ושי בנפאלית, וסיפר בהתרגשות שבשבוע השני למלחמה, הטיסו במשרד החוץ בטיסת חירום 254 עובדים מנפאל חזרה לארצם. במטוס יזם אחד הנוכחים דקת דומייה לזכר אחיו: "שירתי בכל חזית, ובכל פעם שמשהו קרה, שאלו אותי הנפאלים מתי אני בא, כי נפאל היא ביתי השני. עניתי שאגיע רק עם ביפין". בן יהודה מלווה את ארונו של ג'ושי לביתו.

עשרות חברי קיבוץ עלומים, שאיבד ב-7 באוקטובר עשרה סטודנטים נפאלים שלמדו ועבדו בקיבוץ, הגיעו הבוקר ללוות את ארונו של ג'ושי. "קיווינו לקבל אותו בחיים", אומרת חניתה מרום. "אומנם לא הייתה לי היכרות אישית איתו, אבל יש מחויבות לבן אדם שבא לגור ולעבוד איתך. המינימום זה לבוא ולהיפרד".

עדי רדעי, האחות המאמצת של ג'ושי להגדרתה, ומי שבזכות הקשר שיצרה עם פושפה הצליחה בחודשים ספורים להפוך את ג'ושי מעוד חטוף זר לשם מוכר בכל בית בישראל וברחבי העולם, כתבה בהספד שפרסמה בדף הפייסבוק שלה: "באי (भाई), אחי, הלוואי ויום אחד ארגיש אותך ברוח וניפגש על איזו פסגה מושלגת. כבר כתבתי לך את זה אך אומר לך שוב – כל פרדס, כל שדה, כל לוטוס יזכיר לי אותך. אתה חלק מנופיה של נפאל ומעתה גם חלק מנופה של ארץ ישראל. לנצח אשא אותך בליבי".