"פושפה באה לבית התה שלי ודיברנו במשך שעתיים, היא סיפרה וחלקה איתי הכול על אחיה. הבטחתי לה שאצעק בשמו ואפתח בקמפיין לשחרורו, בנפאל ובכל העולם", אומר ל'דבר' הפעיל החברתי קייפי קנאל (KP Khanal). קנאל פגש אתמול (שלישי) את אחותו של החטוף הנפאלי ביפין ג'ושי, שהיה חלק מתוכניות החקלאות שהארגון של המנהיג הצעיר מוביל באוניברסיטאות בנפאל. קנאל, בן 25, הוא פעיל למען איכות הסביבה וצדק חברתי, עם מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ו־3,000 פעילות ופעילים מרחבי נפאל הלוקחים חלק בתנועה שייסד לפני עשור.
עד לאחרונה שמרה משפחתו של ביפין על פרופיל תקשורתי נמוך מאוד, אך בזכות פעילים חברתיים ישראלים, ביניהם עדי רדעי, שיצרה קשר עם פושפה ועודדה אותה להשמיע את קולה, התחילה המשפחה לספר את סיפורו של ביפין ברחבי העולם. בזכות הקשר ביניהן ביקרו פושפה ואמן, פדמה, בישראל בחודש שעבר. הן הגיעו לקיבוץ עלומים, שבו למד ביפין חקלאות וממנו נחטף בבוקר השבעה באוקטובר בידי מחבלי חמאס. פושפה אף נאמה בעצרת בכיכר החטופים.
במתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר נרצחו ונחטפו עשרות זרים שחיו בישראל, בהם עשרה סטודנטים נפאלים לחקלאות. מצבו של ג'ושי, שנחטף בחיים כשהיה בן 22 והגיע לישראל שלושה שבועות בלבד לפני המתקפה כחלק מתוכנית לימודים במדעי החקלאות, לא ידוע. לצד החטופים הישראלים, נמצא עדיין בשבי חמאס גם ג'ושוע מולל, הסטודנט הטנזני שנחטף מקיבוץ נחל עוז.
"בשנתיים האחרונות, מאז שבנו נחטף, אבא שלהם חלה", מספר קנאל על פגישתו עם פושפה. הוא מעיד כי אמנם הכיר את הסיפור של ביפין קודם לכן, אך לא היה פעיל במאבק לשחרורו. "אמא שלה מתחננת שהבן שלה יחזור, ופושפה רואה את הקשיים של ההורים שלה ומתמודדת עם זה כמעט לבד. לכן צריך לעשות עוד כדי להיאבק יחד איתם. חמאס חטפו את ביפין, והוא במצב מאוד מאוד קשה".
קנאל, כמו משפחת ג'ושי, מבקש להתרחק מכל ביקורת על הממשלה הנפאלית או כניסה לסוגיות פוליטיות הקשורות לישראל ולסכסוך הפלסטיני. "הסטודנטים שנחטפו לא קשורים למצב בכלל, יש להם חלום להביא פרנסה לבית. אסור שהמקרה הזה יחזור בשום מקום אחר בעולם. לכל אדם יש זכות לחיות, לכל בני האדם יש זכויות", הוא מדגיש.
"אנחנו לא יוצאים נגד אף ממשלה, לא נפריע לפעולות של הממשלה, אבל נהיה הקול של ביפין ברחבי העולם. אני חש אחריות להרים את הקול, לצעוק, עבורו, ברמה הלאומית והבינלאומית. אני בטוח שיש צער גדול אצל הישראלים, גם בגלל המתים הרבים ובגלל שצריך להיאבק לשחרר לחופשי רבים כל כך".
קנאל מספר שהגיע אליו מסמך שהוגש למשפחה ובו פירוט מלא של היוזמות והפעולות הדיפלומטיות של הממשלה הנפאלית בנוגע לשחרורו של ביפין. בין השאר צוין במסמך: שיחות טלפון, מסמכים ומפגשים עם בכירים באיראן, ארצות הברית, קטאר, מצרים, טורקיה, ספרד, גרמניה וישראל.
"ביפין חשב שהוא מגיע לארץ טובה, אבל אז נחטף – הוא עשה את זה כי הוא חשב על המשפחה שלו, על הקריירה שלו. אני בטוח שכל יום שהוא מתעורר, הוא חולם לחזור לביתו, עם כל החטופים, ולהתחיל לחלום מחדש. אנחנו מתחת לשמיים הפתוחים, והוא כלוא".
קנאל מודע לכך שהישראלים נאבקים בחירוף נפש, בשדה הקרב וברחובות, עבור שחרור החטופים כולם, וביניהם גם ג'ושי. "אנחנו מאוד מודים לישראלים שעושים הרבה עבור ביפין, ועל היחס שקיבלו אמו ואחותו. אני רוצה להודות לישראלים על האנושיות שלהם. יש לי אליכם כבוד רב. אני רוצה להגיד לכל העולם שעל האנושות להרים את קולה עבור החטופים שלא עשו שום דבר, כי בעולם הזה לכל אחד יש זכות לחיות. אין לאף אחד זכות לחטוף ולשבות מישהו בלי שום סיבה".
"אם ביפין שומע אותי הייתי רוצה שיזכור שהוא חלק מהעם הנפאלי המופלא, שזורם בעורקיו דם של בני הגורקה, שמפורסמים בעולם כאנשים אמיצים. אסור לך לאבד את האמונה שלך", פונה קנאל אל ג'ושי. "תזכור את המשפחה שלך ואת המדינה שלך, תזכור את זה. אתה נלחם במלחמה גדולה, מחדר סגור. אין לך כלום עכשיו, אבל יש לך את כל העולם מחוץ לזה. אל תשכח שכל העולם איתך, ומחר אתה תוכל להיות דוגמה לאלו שאין להם תקווה".
