שר החוץ גדעון סער צפוי לצאת בשבוע הקרוב לוושינגטון ולהשתתף בכינוס הראשון של מועצת השלום, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההחלטה התקבלה לאחר שלשכת ראש הממשלה הודיעה כי נתניהו לא יטוס לארצות הברית וישתתף באירועים מרחוק בלבד.
הכינוס ייערך ב-19 בפברואר בבירה האמריקנית, ובראשו צפוי לעמוד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מדובר במפגש הבכורה של המועצה החדשה, שהוקמה כחלק מיוזמה אמריקנית רחבה להסדרת המצב ברצועת עזה ולקידום מתווה מדיני־ביטחוני ליום שאחרי המלחמה.
יומיים לפני ההודעה על יציאתו של סער, הודיעה מועצת השלום על צירופה הרשמי של ישראל כחברה מייסדת. במהלך ביקורו האחרון בוושינגטון חתם נתניהו, בנוכחות מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, על מסמך ההצטרפות הרשמי. בהודעה שפרסמה המועצה נכתב כי היא "מברכת את ישראל על הצטרפותה כחברה מייסדת של הארגון הבינלאומי".
מועצת השלום הוקמה לאחר שטראמפ חתם על מסמכי הייסוד ב-23 בינואר בדאבוס, במסגרת הפורום הכלכלי העולמי. הקמתה קיבלה גיבוי בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, והיא אמורה לפעול כגוף מתאם שיפקח על יישום תוכנית בת 20 סעיפים לשיקום הרצועה ולייצוב אזרחי וביטחוני.
לפי גורמים אמריקנים, לפחות 20 מדינות צפויות לשלוח נציגים לכינוס בוושינגטון. בין המדינות שכבר הודיעו על הצטרפותן למועצה נמנות טורקיה, מצרים, ערב הסעודית וקטאר, בעוד שמדינות מערביות נוספות נוקטות בשלב זה בגישה זהירה יותר. עם זאת, בממשל האמריקני מעריכים כי בימים הקרובים צפויות הצטרפויות נוספות.
במוקד הכינוס צפויה לעמוד תוכנית שיקום בהיקף של מיליארדי דולרים לרצועת עזה, לצד מתווה להקמת כוח ייצוב בינלאומי (ISF) שיפעל תחת אישור האומות המאוחדות. לפי המתווה שפורסם, בעזה אמורה לקום ממשלת טכנוקרטים פלסטינית, שתהיה אחראית לניהול האזרחי, בשילוב משטרה פלסטינית שתפעל תחתיה.
בראש מועצת השלום עומד טראמפ, שלו זכות וטו על החלטות המועצה, אף שהן מתקבלות בהצבעת המדינות החברות. מתחת למועצה פועל ועד מנהל מכונן המונה שמונה חברים, בהם מזכיר המדינה רוביו, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ונשיא הבנק העולמי אג'אי בנגה. לצדו פועל ועד מנהל ייעודי לעזה, שבו חברים שליחיו של טראמפ ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, לצד נציגים אזוריים נוספים.
במערכת המדינית מגדירים את הכינוס בוושינגטון כנקודת מבחן למהלך כולו. בעוד שבישראל הדגישו כי ההצטרפות למועצה נועדה לשמור על מעמדה של ישראל כגורם משפיע בעיצוב המתווה לעזה, גורמים מדיניים העריכו כי עצם שליחת שר החוץ במקום ראש הממשלה משקפת ניסיון לאזן בין מעורבות מדינית לבין שיקולים פוליטיים פנימיים.
השתתפותו של סער בכינוס צפויה לכלול פגישות עם מקביליו ועם גורמים אמריקנים בכירים, במטרה להבהיר את עמדת ישראל בנוגע למנגנוני הפיקוח, לפירוז הרצועה ולשאלת זהות הגורם שישלוט בעזה ביום שאחרי.
