אישור תקנות הפיקדון עבור עובדים זרים נדחה היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה לאחר שמשרד ראש הממשלה ומשרד החקלאות התנו את החלת החובה לשלם פיקדון עבור עובדים זרים בענף החקלאות בהפחתת דמי האגרה אותם נדרשים החקלאים לשלם. יו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) דחתה את ההצבעה על התקנות לשבוע הבא. התעשיינים התריעו כי אי אישור התקנות מעכב את האפשרות להביא עובדים זרים נוספים לענף התעשייה.
התקנות, שהוצגו בפני הוועדה, ביקשו להטיל את חובת תשלום הפיקדון עבור עובדים זרים בכלל ענפי המשק, אך החריגה את ענף החקלאות, ענף הסיעוד הביתי ובגין העסקת עובדים זרים מומחים. מנגנון הפיקדון, נועד על מנת לאפשר למדינה לאכוף את תשלום מלוא זכויותיהם הפנסיוניות והסוציאליות של העובדים הזרים, וכן על מנת לעודד אותם לצאת מהארץ במועד פקיעת האשרה שלהם, כך שיוכלו לפדות את הכספים הצבורים עבורם.
בפתח הדיון, ביקשה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אילת וולברג, להבין מדוע הוחרג ענף החקלאות מהתקנות, והצביעה על כך שישנן כבר שתי החלטות ממשלה לפיהן יש להטיל את חובת תשלום הפיקדון גם על ענף זה.
עו"ד מוטי מנדלסון, ממשרד ראש הממשלה, טען בדיון כי ישנו 'הסכם' עם החקלאים לפיו קביעת חובת תשלום הפיקדון תיעשה במקביל להפחתת אגרות העובדים הזרים בענף החקלאות. לדבריו, הסכמות אלו הוסדרו 'מאחורי הקלעים' של החלטות הממשלה. לטענה זו הצטרף גם משרד החקלאות, ואורי יצחקי ממשרד ראש הממשלה, טען כי הנושא מצוי בימים אלה בדיון מול אגף תקציבים באוצר.
עו"ד וולברג הצביעה על כך שהסכמות אלו, ככל שהושגו, לא מצאו כל ביטוי בהחלטות הממשלה עצמן, הקובעות במפורש כי יש להחיל את חובת הפיקדון גם על ענף זה. עוד הוסיפה, כי כבר כיום גובה האגרות המשולמות על ידי מעסיקים בענף החקלאות עבור עובדים זרים, נמוך משמעותית מגובה האגרות הנדרש ממעסיקים בענפים אחרים במשק.
אביתר חנן מההסתדרות הבהיר כי עמדת ההסתדרות היא שיש להכניס את כלל הענפים המעסיקים עובדים זרים לתוך חובת התקנון. לדבריו, כבר בשנת 2017 טענה המדינה כי הנושא מותנה בהגדלת האפשרות לנכות לעובדים משכרם בגין מגורים, אולם בפועל, גם לאחר הגדלת הניכויים, הדבר לא נעשה. "עכשיו מתנים את זה בהפחתת האגרות, שהאוצר מתנגד לה ושלא מופיעה בתקציב המדינה הצפוי לעבור בימים הקרובים. המשמעות היא שאין כוונה להטיל את חובת הפיקדון בענף החקלאות בזמן הנראה לעין".
חנן הדגיש, כי חובת הפיקדון לא אמורה להטיל על המעסיקים כל עלות נוספת, שכן מדובר רק בשינוי מנגנון התשלום של כספי הפנסיה, אותם הם חייבים בין כה וכה לשלם לעובדים על פי החוק והדין. "אנחנו מזהים בשטח שמעסיקים רבים בענף החקלאות אינם משלמים היום את הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות לעובדיהם – ואלו הם המעסיקים שטוענים שחובת הפיקדון משיתה עליהם עלויות נוספות".
מזכ"ל התאחדות האיכרים, אורי דורמן הזדעק וטען "עושים עליהום על החקלאות". לטענתו לחקלאות מאפיינים אחרים מלשאר המשק, בהם העובדה שהחקלאי אינו יודע מה המחיר שהוא צפוי לקבל עבור התוצרת, המצדיקים החרגתם מהתקנות או התניינתם בהפחתת האגרות. לטענתו, כיום מתאפשר למעסיקים בחקלאות לשלם לעובדיהם את שווי הזכויות הסוציאליות וההפרשה הפנסיונית עם סיום ההעסקה – מנגנון הפיקדון לעומת זאת יחייב אותם לשלם לעובדים חודש בחודשו ויטיל עליהם עלויות מימון. עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד הצטרף לעמדת ההסתדרות והדגיש כי כלל המעסיקים במשק נדרשים לבצע הפרשה פנסיונית מדי חודש.
יו"ר איגוד עובדי המלונאות, החקלאות והכימיה בהסתדרות, רום דביר הבהיר כי ההסתדרות תומכת במאבק החקלאים לשמירה על החקלאות הישראלית, בדגש על התנגדות משותפת לרפורמת החלב הפוגעת בחקלאות הישראלית. עם זאת, הדגיש כי ההסתדרות מחוייבת גם לזכויות העובדים הזרים, במיוחד לאור מגמת הממשלה להגדיל משמעותית את מספרם. "אפשר שנשב ונדבר אבל מבחינתנו פנסיה, או לצורך העניין הפיקדון, זה קודש הקודשים ובעניין זה לא ניתן להתפשר. לכן זו עמדתנו. אני חייב להגיד שהגיעו אלינו גם פניות מעובדים תאילנדים, שבמהלך המלחמה נאלצו לחזור לתאילנד והתלוננו שלא קיבלו את ההפרשות הללו".
אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה אמרה שנחשפו לתופעה של עובדי חקלאות שסיימו את העסקתם והוחתמו על 'כתבי ויתור' למיניהם על ידי מעסיקים ששכנעו אותם לעזוב את הארץ, ורק לאחר שהגיעו לארצות המוצא הבינו שלמעשה הונו אותם ונמנעו מלשלם להם את זכויותיהם. גם ראש מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, מאיר דוד, הדגיש שעמדתו היא שיש להחיל את חובת הפיקדון גם על ענף החקלאות. "הרבה יותר קל לעובדים למצות את זכויותיהם באמצעות מנגנון הפיקדון. אנחנו מאוד רוצים שזה יקרה. מקצועית אנחנו חושבים שהם צריכים להיות בפנים".
חן בכר ממחלקת אמנות במשרד החוץ הדגישה כי סוגיית הפיקדון היא סוגייה מרכזית במו"מ לכריתת הסכמים בילתראליים (בין מדינתיים) נוספים עם מדינות שונות לצורך הבאת עובדים זרים נוספים לישראל. לדבריה, העובדה שחובה זו לא הוסדרה בענף החקלאות עולה שוב ושוב על ידי שגרירי מדינות שונות, בדגש על תאילנד שרבים מעובדי החקלאות מגיעים ממנה. "זה משפיע גם על משאים ומתנים לגבי הסדרים נוספים עם תאילנד, שמתנה את ההתקדמות בהסדרת הנושא. אנחנו רואים בתאילנד בעלת ברית חשובה מאוד בנושא העובדים הזרים ורוצים לראות אותם בענפים נוספים, ובכל פעם אנחנו חוזרים לעניין הפיקדון כמכשול".
נציגת התאחדות התעשיינים מעיין אמיר הדגישה כי יש חשיבות גבוהה לאשר את התקנות ביחס ליתר ענפי המשק מלבד החקלאות, שכן התקנות המסדירות את נושא הפיקדון בענף התעשייה פקעו לפני כמעט שנה, והבאת עובדים זרים נוספים לענף מותנית באישורן מחדש. לדברים אלה הצטרפה שרה דיאמנט ממשרד הכלכלה.
"אתם יצרתם את הבעיה הזו כשלא עיגנתם את השיח ביניכם לבין החקלאים בהחלטת הממשלה, וכעת יש לענף אחר בעיה להביא בכלל עובדים" אמרה ראשת הוועדה מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), ומתחה ביקורת על משרדי הממשלה על כך שהציגו לוועדה טיוטת תקנות המחריגה את ענף החקלאות, אך בדיון עצמו טענו כי אין להחריג אותה. לפיכך, החליטה לדחות את ההצבעה בשבוע, וביקשה ממשרדי הממשלה לגבש עמדה משותפת בנושא.
