סנאה טאקאיצ'י (64) נבחרה לראשות ממשלת יפן לפני ארבעה חודשים בתקופה של משבר רב ממדי. טאקאיצ'י – האישה הראשונה שמונתה לראש הממשלה ביפן – ירשה מקודמיה מפלגה מפולגת שמנהיגה קואליציה שמעדיפה משבר מתמשך. עם זאת, בחודשים המעטים שחלפו מאז החלה כהונתה, היא שינתה לגמרי את הפוליטיקה היפנית.
מנהיגת האגף הימני במפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP) החליפה את ראש הממשלה שיגרו אישיבה, שהתפטר מתפקידו לאחר פחות משנה. בשנה זאת טלטל 'משבר אורז' את המדינה (מחירי האורז ביפן עלו ביותר מ-100%) שסובלת מאינפלציה גואה. בנוסף, השותפה הקואליציונית איימה לפרק את הממשלה, והמכסים של טראמפ איימו להחריף עוד יותר את המשבר הכלכלי.
לאור אתגרים אלה, "האישה החזקה בעולם", כפי שכינה אותה השבועון 'אקונומיסט', רשמה ניצחון סוחף בבחירות הבזק שנערכו השבוע ביפן והחזירה את המפלגה לשליטה ביותר משני-שליש ממושבי הפרלמנט, לראשונה מזה חמש שנים.
Japan needs to demonstrate its global leadership at a time when its domestic resources are strained. Is Takaichi Sanae up to the task? Register for free to read our view https://t.co/EqvIYSWA7P
— The Economist (@TheEconomist) February 18, 2026
LDP, שהייתה בשלטון 67 שנים מתוך 70 השנים האחרונות, סבלה מאז רצח מנהיג המפלגה שינזו אבה ב-2022 משורה של שערוריות ומשברים שהובילו את ראשיה להתפטר בזה אחר זה. כעת, לאחר שהמפלגה השיגה 116 מושבים חדשים בפרלמנט תחת הנהגתה של טאקאיצ'י ומחזיקה ב-316 מתוך 465 המושבים בפרלמנט, יש סיכוי שהמשבר השלטוני הגיע לקיצו. הניצחון הסוחף יאפשר לראש הממשלה השמרנית לערוך שינויים בחוקה ולקדם את החזון שהציגה.
חובבת מטאל ומעריצה של מרגרט תאצ'ר
טאקאיצ'י – מגישת טלוויזיה לשעבר חובבת מטאל ומעריצה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר – נכנסה לתפקיד בסערה. היא יצרה במהירות משבר עם סין כשאמרה שיפן "לא תעמוד מנגד אם טייוואן תותקף" והכפילה את תקציב הביטחון ל-2% מהתמ"ג – הוצאה ביטחונית חסרת תקדים ביפן שמיועדת בין היתר לחיזוק יכולות תקיפה ארוכות טווח ופיתוח טכנולוגיות טילים. בנוסף, הבטיחה טאקאיצ'י להמשיך ולהגדיל את התקציב בשנים הבאות.
טאקאיצ'י גם התחייבה לתקן את הסעיף הפציפיסטי בחוקה, סעיף 9, במטרה להכיר רשמית בכוחות ההגנה העצמית (JSDF – נוסדו ב-1954 לאחר מלחמת העולם השנייה עם משימה הגנתית בלבד), כצבא לאומי. בכך תביא טאקאיצ'י לסיומו של עידן בן שמונה עשורים שבו הפציפיזם הפך למרכיב זהות יפני.
שרת האוצר הראשונה בתולדות יפן
לצד המסרים הלאומיים התקיפים, מינתה טאקאיצ'י מספר שיא של נשים לתפקידי מפתח בממשלה, כולל מינוי היסטורי של סאטסוקי קאטיאמה לשרת האוצר הראשונה בתולדות יפן.
במישור הכלכלי הבטיחה טאקאיצ'י הרחבה תקציבית עם "תוכנית 17 התעשיות", שעיקרה הזרמת תקציבי עתק למחקר ופיתוח בתחומי המוליכים למחצה, בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וחקר החלל, אנרגיה גרעינית ואנרגיה ירוקה, כדי לצמצם תלות בשרשראות אספקה זרות.
לקראת הבחירות הובילה טאקאיצ'י קמפיין דיגיטלי נרחב ("Sana-mania") שהצליח לסחוף בוחרים צעירים, קבוצה שבאופן מסורתי לא הצביעה ל-LDP, באמצעות שימת דגש על עתיד טכנולוגי וגאווה לאומית. בנוסף לכך הבטיחה ראש הממשלה החדשה להפחית את המיסוי על מזון כדי להתמודד עם עליית המחירים החדה שחלה בשנים האחרונות. מהלך נוסף שאמור להוריד את יוקר המחיה הוא האצה משמעותית של החזרת כורים גרעיניים לפעילות כדי להוזיל את מחיר החשמל, לאחר שאלה הושבתו מאז אסון פוקושימה.
מקורבת של טראמפ
בתחום יחסי החוץ טאקאיצ'י הספיקה כבר לבקר בוושינגטון ונחשבת מקורבת לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שערב הבחירות הביע בה תמיכה פומבית. היא גם הגדילה משמעותית את ההוצאות הביטחוניות, בהתאם לחזונו של הנשיא האמריקאי. בתקשורת היפנית הדגישו שטאקאיצ'י גם דרשה מטראמפ להגדיל את האוטונומיה היפנית בתכנונים מבצעיים שנערכים באוקיינוס השקט.
למרות המוניטין של טקאיצ'י כלאומנית נצית, מול דרום קוריאה היא בחרה דווקא בקו של פרגמטיזם אסטרטגי והובילה להפשרה של היחסים בין שתי המדינות. בינואר האחרון אירחה טקאיצ'י את הנשיא לי ג'ה-מיונג בעיר הולדתה, נארה. רגע השיא הפך לוויראלי כשהשניים השתתפו בסשן תיפוף משותף לאחר ארוחת הערב. מעבר לגימיק, המחווה אותתה על כימיה אישית בין שני המנהיגים ועל רצון לשבור את הקרח הדיפלומטי שאיפיין את היחסים בעבר. לי אירח בתורו את טקאיצ'י באנדונג, עיר הולדתו.
ההפשרה בין יפן לדרום קוריאה אינה רק 'חיוכים למצלמה', אלא מבוססת על אינטרסים משותפים: שתי המדינות חתמו על הסכמים לשיתוף פעולה בתחום המתכות הנדירות והבינה המלאכותית. זאת במטרה לצמצם את התלות בסין שהטילה סנקציות כלכליות על יפן בעקבות התבטאויותיה של טקאיצ'י, שהצהירה כי יפן עשויה לפעול צבאית אם סין תתקוף את טייוואן.
הסכם נוסף בין יפן לדרום קוריאה, שנמצא על הפרק, יסדיר את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בתחום האנרגיה הגרעינית כחלק מהחזון של טקאיצ'י לעצמאות אנרגטית.
צעד הומניטרי
טקאיצ'י גם מפגינה גמישות מפתיעה בנושאים היסטוריים רגישים: טוקיו וסיאול סיכמו על פרויקט משותף של בדיקות DNA לשרידי גופות של עובדי כפייה קוריאנים שהועסקו במכרות ביפן – צעד הומניטרי שאמור לרכך את הביקורת הציבורית על ההתקרבות ליפן, שעדיין נתפסת בעיני הקוריאנים כובשת אכזרית מהעבר.
עוד דווח בתקשורת היפנית כי למרות עמדותיה, כדי לא לחבל במומנטום החיובי מול דרום קוריאה, שוקלת טקאיצ'י להימנע השנה משליחת שרים לטקס השנתי שמציין את ריבונות יפן על 'סלעי ליאנקור', קבוצת איים קטנים בים יפן שמוחזקים מאז 1954 על ידי קוריאה הדרומית, אך יפן טוענת לבעלות היסטורית עליהם.
אך למרות ההתקדמות, הדרך עדיין רצופה מוקשים: הנשיא לי שייך למחנה הפרוגרסיבי שבדרך כלל עוין יותר את יפן. הוא נכנס לתפקיד ביוני 2025, אחרי שהנשיא הקודם, יון סוק-יאול, הודח בעקבות משבר פוליטי בדצמבר 2024.
וחבילת תמריצים ענקית
הבטחות הבחירות של טקאיצ'י בתחומי מדיניות הפנים היו קשורות למצב הכלכלי במדינה. היא הבטיחה לזנוח את מדיניות הריסון הפיסקלי לטובת השקעות ממשלתיות מסיביות וחבילת תמריצים ענקית. עוד הבטיחה ראש הממשלה הטרייה להזרים 21 טריליון ין (417 מיליארד שקלים) לשוק כדי להילחם ביוקר המחיה ולעודד צריכה.
בנוסף, טקאיצ'י הבטיחה לקדם תוכנית להפיכתה של אוסקה למרכז שלטוני משני כדי להפחית את הריכוזיות בטוקיו ולהתכונן למצבי חירום, כמו מלחמה או רעידת אדמה. היא דיברה בעצרות הבחירות על רפורמה במערכת הרווחה והתחייבה לתקן את מערכת הפנסיה והבריאות כדי להתאימה לאוכלוסייה המזדקנת של יפן; לנקוט קו נוקשה יותר בנוגע להגירה, תוך מתן עדיפות לעובדים מיומנים בלבד בתחומי הטכנולוגיה; ולהעניק הטבות מס משמעותיות למשפחות צעירות, כחלק מהמאמץ לעודד ילודה ולבלום את המשבר הדמוגרפי.
