איך ניתן להתמודד עם סכסוכים שקשה ליישב בכלים הממסדיים, משיטור ועד גישור? פרוייקט 'סולחאים מצילי חיים' מנסה להציע מענה נוסף לאלימות הגואה בחברה הערבית. הפרוייקט, שהחל כפיילוט בשפרעם, עכו ואום אל פחם ואמור להתרחב בהמשך לערים נוספות, מכשיר מנהיגים קהילתיים ערביים לערוך סולחות – תוך שילוב של אתיקה וכלים מודרניים עם השיטות המסורתיות.

שייח' תייסיר מחאמיד, ממובילי הפרוייקט, מסביר כי החברה הערבית בישראל היא ברובה חברה מסורתית, שבה קשה להפריד את הסכסוכים מהקהילה הרחבה. "בסכסוך מעורבים לפעמים לא רק מי שקשור ישירות, אלא גם בני המשפחה, הגרעינית והמורחבת. וככל שהמשפחה גדולה יותר כך הסכסוך מסובך יותר, והמחיר גבוה יותר".

שיח' מחאמיד, שהוביל את הקמתם של כ-15 מרכזי גישור בחברה הערבית, מבין שנדרשים גם כלים אחרים. כלים מודרניים כמו גישור לא תמיד מתקבלים בחברות מסורתיות. למשל, "למדנו בתורת הגישור המודרני שכל סכסוך הוא הזדמנות ללמידה וצמיחה. אבל בחברה מסורתית הסכסוך הוא לא הזדמנות, אלא סכנה".

לפי מחאמיד, הגישה המסורתית מקשה על פנייה למוסדות המדינה. לדבריו, מי שחושב באופן מערבי יכול "לפנות לגישור או להגיש תביעות קטנות. להיכנס לאתר ממשלתי, להגיש בקשה, לצרף מסמכים רלוונטיים, לפעול בלי לקחת את החוק לידיים", אולם בחברה הערבית אנחנו עדיין לא שם". עם האתגר הזה מנסים להתמודד ב'סולחאים מצילי חיים'.

ועדה ולא אדם אחד

במסגרת הפרוייקט, אנשים שכבר פעילים בקהילותיהם מקבלים הכשרה מסודרת לניהול סולחות בסכסוכים אלימים במיוחד. ״כרגע יש לנו קורס כל יום חמישי בשפרעם. אספתי את אנשי הסולחה באיזור, מלמדים אותם כלים של גישור מודרני לצד החלק המסורתי, ובסוף הקורס לומדים איך לשלב ביניהם".

הקבוצה שעוברת הכשרה כוללת 30 סולחאים מרקעים שונים, פסיפס אנושי שיכול לתת מענה לכל פן בקונפליקט. "יש למשל אנשי דת. יש בעלי תפקידים נבחרים. יש אנשי אקדמיה, ולצידם אנשים 'עממיים' שלא סיימו תיכון, אבל הם משפיעים ומוערכים. את הסולחות מנהלת ועדה ולא אדם אחד, כי ככה אחד 'מנגן' על הדת, אחד על החינוך. לפעמים עוזר שיש אישה.

"לפעמים בוועדת הסולחה צריך אנשים בעלי מעמד, שהמשפחה שלהם גדולה והם מוכרים ומוערכים, להפגין כוח. במקרים אחרים צריך איש עסקים. מי שמגשר בתיק שצריך לשלם בו 100,000 ש"ח – אם לא היו יודעים שיש לו כסף, והוא מבין את המשמעות של סכומים כאלה, מי היה מאמין לו".

הפיילוט החל בעכו בהנהגת שיח' עבאס זקור, באום אל פחם בהנהגת שיח' נור מחאג׳נה ובשפרעם בהנהגת שיח' סוואד מוחמד, בשיתוף פעולה בין העירייה למרכז הגישור המקומי בניהול עאידה אבו ניאת. מאחורי המיזם עומדת עמותת 'מוזאיקה', המתמחה בגישור ויישוב סכסוכים רב-תרבותי, ואסטרטגית התוכנית היא רות נחנסון, סמנכ״לית 'מוזאיקה'.

הסולחאים נדרשים לריבוי של תפקידים ומיומנויות. "אם בגישור מודרני הכובע שאני לובש על הראש זה מגשר, אז כסולחאי בחברה מסורתית יש לי כמה כובעים. פתאום אני מחליף לבורר, למתווך, לשופט, ולפעמים אפילו אוכף הסכם. כאן נשאלת השאלה, מי הסופרמן הזה, ואיפה הוא למד את זה". הניסיון ליצור הכשרה מסודרת לתפקיד המורכב הזה עומד במרכז הפרוייקט.

תהליך דיסקרטי, פיוס פומבי

לדברי מחאמיד, מה שמלבה סכסוכים בחברה הערבית הוא לא הנושא הקונקרטי שנתון במחלוקת, אלא הכבוד. "בחברה המודרנית השכל עובד יותר, ובחברה המסורתית הרגש עובד יותר. ברגע שהכבוד נפגע יש בושה, ולצערנו איך מוחקים את הבושה? דרך נקמה. זה מוביל למעגל של נקמה ונקמת נגד".

מתוך כך גם המענה צריך לכלול פיוס רגשי והשבת הכבוד, לא פחות מפתרון מעשי למחלוקת. "בחברה המסורתית לא ממהרים לפתור את נושא הסכסוך. גם אם רבו על סכום כסף מסוים, למשל, קודם כל מדברים על הכבוד. דואגים להתנצלות, מחילה ומוכנות לפיצוי. זה נקרא היום בגישור המודרני צדק מאחה".

בניגוד לגישור המערבי, שמאופיין בחיסיון ודיסקרטיות, ב"סולחאים מצילי חיים" אלו מהווים רק שלב בדרך לטקס פומבי שמטרתו ריפוי קהילתי. "התהליך סודי, אבל אחרי סיומו הגענו מפרסמים את הסולחה הטקסית, כולל תמונות של חיבוקים ולחיצות יד. כפי שכל העולם ידע שהיה סכסוך, כל העולם יידע שהיה פיוס, וזה מחזיר את הסדר החברתי לקדמותו".

הכשרה להתמודד עם סכסוכים פליליים

מחאמיד מסווג את הסכסוכים בחברה הערבית ל-3 סוגים. הראשונים הם סכסוכים קלים, הניתנים לגישור אצל מגשרים מודרניים. ״יש מתיחות גלויה וסמויה, ומהר מאוד מכבים את השריפה כשהיא קטנה מאוד״.

הסוג השני מאופיין ברמת אלימות נמוכה או בינונית. "קטטה בין משפחה, בין ילדים, במרחב ציבורי, בבית ספר. אגרוף, פציעה קלה". עבור סכסוכים כאלו יש תוכנית אחרת, שנקראת 'פרויקט אל אמל', כלומר פרוייקט התקווה. במקרים כאלו, מחאמיד מסביר, "נעזרים גם בשיטור הקהילתי כדי למנוע את הסלמת הסכסוך".

המעגל השלישי מתייחס לסכסוכים בעלי היבטים פליליים, שבהם האלימות גולשת למעגל דמים. במקרים האלו 'סולחאים מצילי חיים' אמורים לפעול. "מרכז גישור קהילתי לא אמור להתעסק באלימות ובתיקים פליליים. בסולחאים מצילי חיים הם מוכשרים לכך".

"האתגר הוא לקבל לגיטימציה מהממסד"

למרות שיש הצלחות בשטח, האתגרים נותרים גדולים, והצוותים פועלים בתוך מציאות אלימה ביותר. "אנחנו רואים תוצאות, אבל המשאבים שלנו מוגבלים, והאתגרים הם הרבה מעבר ליכולות שלנו. צריך צוות גדול, הרבה משאבים ותשתיות".

המטרה הסופית של מחאמיד היא לא רק "כיבוי שריפות", אלא שינוי ביחסי הקהילה והמדינה. "האתגר הגדול הוא לקבל לגיטימציה מהממסד. אנחנו רוצים לעזור למערכת המשפט שתאמץ את זה ותכיר בסולחה כהליך אלטרנטיבי. אנשים חושבים שהסכמים בסולחה מתקבלים באופן לא חוקי. אנחנו ליצור לזה אתיקה מקצועית, עם קריטריונים ומיון. לדרוש שיירשמו אנשים מיומנים, עם השכלה מינימלית ובלי עבר פלילי.

שיח' מחאמיד מבקש שהמיסוד של מוסד הסולחה יאפשר תקשורת טובה יותר בין החברה הערבית למדינה. "הפרוייקט הזה יכול להיות הגשר בין הממסד לחברה הערבית, במיוחד בהקשר לטיפול בפשיעה ובאלימות".