הרוחות סערו היום (שני) בוועדה למיזמים ציבוריים במהלך הדיונים ברפורמה במשק החלב, לאחר שאמציה סמקאי, ד"ר לכלכלה וחבר הוועד המנהל של עמותת "האינטרס שלנו", הציע לאוהד מעלימי, רפתן ממושב פטיש בעוטף עזה, להקים רפת בירדן – "שם יותר זול". מעלימי אמר בתגובה: "אני לא מעוניין לייצר בחו"ל, אני חי ומייצר חלב בעוטף. אני שומר עליך. איך יש לך חוצפה להגיד דבר כזה?"

סמקאי אמר גם כי "השוק קובע מי יעיל. ומי שלא יעיל, לא צריך להיות. אזרחי מדינת ישראל סובלים כי חסר חלב", אך הודה כי אינו מכיר את כל הפרטים.

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, הגיב בזעם לצעקות של אחד הרפתנים בדיון ואמר: "לא ניתן יד לטרור הזה. אתם לא תאיימו עלינו, ואנחנו נגן על האינטרס של הציבור". טל טען כי נפגש אתמול עם רפתנים שתומכים ברפורמה ומפחדים לדבר, כי מפעילים עליהם טרור מצד ארגוני היצרנים.

מעלימי מיהר לומר כי "טרור יש לנו מהחמאס. פחד היה לנו בשבעה באוקטובר כשחמאס פשט על המושב שלנו. אתה לא תלמד אותנו על טרור ופחד. אנחנו בכל זאת המשכנו לחלוב". גם דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, ענה לטל: "לא ייאמן שאתה אומר רפתנים וטרור באותה נשימה! תתבייש לך! אנשים שילמו בחיים שלהם בגלל הטרור".

"אידיאולוגיית קהלת נכנסה לאוצר"

איתמר אביטן, נציג הסתדרות העובדים הכללית, אמר: "כשאיגדתי את עובדי פלאפון קראו לי ג'יהאדיסט, אז אני לא מפחד ממי שמפחד מהתאגדות. כולכם יושבים פה ולא מבינים על מה מדברים פה כבר תקופה. יש פה כיפופי ידיים בין האוצר לבין כל ארגון מקצועי. הם עשו את זה עם ארגוני המורים, והם עושים את זה עכשיו עם ארגוני החקלאים.

"אידיאולוגיית קהלת נכנסה לאוצר, ומטרתה להביא חוזים אישיים למורים ופירוד בין החקלאים כדי להחליש אותם ולהוריד אותם על הברכיים. בוועדת הכלכלה כנראה שהיו"ר היה מתפוצץ מצחוק כבר בתחילת הדיונים, כי דבר אחד ברור: מדובר בפייק, והמטרה היא לפרק את התארגנות העובדים והחקלאים והכח המשותף שלהם.

"מדובר פה על סגירה של מאות בתי עסק. יש פה שאלה של זכויות עובדים, הכשרות מקצועיות ושאלות אמיתיות של פרנסה. האיחוד האירופי רואה בחקלאים נכס. שם מעודדים את התאגדויות העובדים ומחריגים אותם מחוקי הגבלים, כדי לשמר את כוח המיקוח שלהם. ההסתדרות מתנגדת לפגיעה בעובדים ובזכויותיהם, לסגירת מאות עסקים ומתנגדת להרס של ענף שלם".

טלי מדינה, מנהלת רפת אורים: "הרפת שלנו מקום שני בארץ של ייצור לפרה עם גנטיקה מעשר הטובות בארץ. אנחנו לפני השקעה מאוד גדולה במכון חליבה חדש כדי לייצר יותר טוב. לא מדברים פה על ההפחתה של 15% ממחיר המטרה. אם מורידים לי את זה אני לא אוכל להמשיך לייצר. אני סופר יעילה ואין לי שום סיכוי בחיים להחזיר את ההלוואה שאני אקח.

"ברש"פ מתחננים לקנות את הפרות שלנו עם הגנטיקה המשובחת. אני לא רוצה למכור לרש"פ, אני רוצה לייצר חלב בריא וטעים למדינת ישראל. אתם מתעקשים לרוץ ולקרוא את הסעיפים ולא לעצור ולשקול את השלכות".

אוראל פיין מאגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "אנחנו מודעים לכך שהמוטיבציה של המחלבות לשרשר את ההפחתה במחיר המטרה במוצרים שאינם מפוקחים הוא מוגבל.

"אנחנו חושבים שהיבוא יהיה במוצרים סחירים ולא בחלב גולמי. שם אנחנו צופים בירידה של עשרות רבות של אחוזים, למרות שיש בישראל העדפות מותג לתוצרת ישראלית בגלל איכות או מטעמים אחרים. האחריות שלנו כממשלה היא לייצר אלטרנטיבה. קשה לנו להעריך את מקטע השוק החופשי של ייצור החלב.

"אנחנו לא מתנערים מזה שהרפתנים והציבור נמצאים בנחיתות ביחסי הכוחות מול המחלבות. אנחנו מאמינים שצריך לייצר מערכת הגנות כדי לשמור על הרפתן ולהבטיח שימשיך לייצר חלב – לכן יש מחיר הגנה וליטרים מוגנים שלא ישתנו. הם יהיו קבועים ולא ישתנו. כרגע, לשמחתנו, מתנהל שיח פורה, מקצועי, עם נציגי הענף".

ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) התפרץ לדיון ואמר: "ומה אנחנו פה? הח"כים הם בובות? מדובר פה בחוק שאנחנו נדרשים לדון בו ולהחליט עליו?".

פיין הוסיף כי "המונופול של המחלבות הגדולות מנצל את כוחו ביחס לייצור מוצרים בפיקוח. המחיר המפוקח הוא לא מספיק גבוה, ולכן המחלבות לא מעוניינות לייצר יותר מוצרים בפיקוח. אנחנו מאמינים שמדובר במחיר בגובה מספק לייצור לא הפסדי.

"אנחנו לא מבקשים לבטל את מנגנון הפיקוח על המוצרים המפוקחים. פתיחת השוק לייבוא היא הדרך להיאבק במונופולים של המחלבות. אנחנו מבינים שיש צורך בסיוע ממשלתי לחיזוק חוליות חלשות יותר בשרשרת. התכנון במהות שלו שולט בייצור חומר הגלם. אם מחלבה קטנה או בינונית רוצה לגדול היא נתקלת במגבלת חומר גלם. המחלבות הקטנות לא יהיו מחויבות לקנות חלב במחיר מוגן, ויוכלו להתחזק".

"יש פה ליקוי מאורות"

עו"ד גילי עוז המחיש את האבסורד שבתוכנית: "יש פה ליקוי מאורות. המודל של המחיר המוגן לא הומצא בישראל. ייבאו לנו מודל מארה"ב ואירופה. מה קרה שם? עברו לשוק חופשי ומשק החלב קרס. בארה"ב הממשלה הזרימה מיליונים ובאירופה מיליארדים. בסוף אמרו לרפתנים: תייצרו כמה שאתם יכולים ואם יהיה עודף אנחנו נקנה את העודפים במחיר מיוחד ונייצא אותם, כדי לשמור על מחיר סביר לרפתנים, העיקר שתמשיכו לייצר.

"מה עושים באוצר? עושים הפוך. מחיר העודפים פה יהיה מול יבוא ולא מול יצוא. זה הפוך ממה שעשו בכל מקום. כשרפתן ייצר במחיר הפסד הוא יעשה את זה יום, יומיים. ביום השלישי הוא לא יעשה את זה. הוא ימשוך את כמות הייצור למטה, וייצר כמות מינימום. אז שוק החלב יושפע בערבי חג וכו'. אתם תייצרו מצב שבו החוסרים בחלב מפוקח שיש עכשיו הם בדיחה לעומת המחסור בחלב גולמי שיהיה פה בעתיד".

מהפכת ה'גרין דיל'

דיון מהותי התפתח בוועדה לגבי ביטול מכסות הייצור. בהנחה שהמחלבות הן אלה שיתכננו את הייצור, והרפתן יקבל הודעה בכל שנה על כמות הליטרים המוגנים שמובטחים לו, האם לא מדובר הלכה למעשה במכסות?

שאלות והסגות עלו בנוגע לסעיף 10 שקובע שתבוטל הטבת המס על פדיון מכסה. המשמעות: הרפתנים שיבחרו לצאת מהענף, והמדינה תפדה מהם את המכסה – יצטרכו גם לשלם מס על הפידיון. אורי דורמן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר בתגובה: "זורקים את הרפתנים מחוץ לענף, קונים את המכסה שלהם במחיר משפיל ואז גם דורשים מהם לשלם מס של 30%".

בדיון הוצע גם לבטל את סעיף 6 לחוק, שמסדיר את סמכות השר להכיר בארגון יציג של יצרני חלב והתייעצות עם מועצת החלב. זאת, למרות שמוצע שבהרכב הוועדה המייעצת בנושא החלב כן יישב נציג ארגון יציג של מרבית היצרנים. לכאורה, אין סיבה למחוק את הארגון היציג מהחוק. דורמן אמר בתגובה כי "במחיקת הארגון היציג מהחוק יש אמירה".

פרץ שורק, רפתן אמר כי "ארגון יציג הוגדר בחוק, וכך מייצר שקיפות. אלה אנשים שנבחרים כחוק, ופעולתם שקופה לציבור. הסרת ההגדרות מהחוק מייצרת מצב שבו לא ברור מהו ארגון ומה מגדיר את היציגות שלו".

יראל הוסיף כי "שמים את התארגנות החקלאים על המוקד. למה אתם מוחקים את ההגדרה של הארגונים היציגים? שלא תהיה עבודה מאורגנת? שלא יהיה ייצוג? שלא תהיה חובת היוועצות עם נציגי יצרנים? יכול שר ללכת לסגור הסכם עם ארבעה רפתנים במחשכים ולהגיד שהם מייצגים?".

דורמן אמר: "רוצים לקחת את ההתארגנות של החקלאים. כל העולם המודרני מעודד התארגנויות וקואופרטיבים ולא נלחם בהם כל היום. ברור למי שכתב את החוק שאם יעבור החוק, האפשרות להתארגן תבטל את כל מה שניסו לעשות בחוק הזה. היועץ משפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, הציע לבחון את האפשרות לעבות את ההתייחסות לארגון היציג בסעיפי החוק האחרים.

נוסף על כך, בוטלה הקביעה העקרונית שחלב מיוצר על ידי חקלאים: הרפורמה תאפשר לכל אדם או תאגיד לייצר חלב, מה שיפתח את הדלת בפני טייקונים.

סוגיית הכשרות גם לא ירדה עדיין משולחן הוועדה. לדברי עוז, "כשעושים רפורמה כל כך מרחיקת לכת, אי אפשר להגיד לנו ללכת לרבנות. לפני מספר שנים נפלה פה ממשלה על כשרות בבתי חולים. על סנדוויץ'. מאוד חשוב מה תאמר הרבנות הראשית, אבל הדבר החשוב שלא התייחסתם אליו בכלל הוא למהפכת ה'גרין דיל' שמתחוללת באירופה. המהפכה הזאת או שתבטל את תחום הכשרות באירופה או שתייקר אותו מאוד. זה ישפיע עמוקות על הצרכן הישראלי. אם יהיה יקר מדי לייבא, והייצור המקומי לא יהיה כדאי ולכן יצטמצם, אז הצרכן הישראלי יצא קירח מכאן ומכאן. אם הליך הכשרות באירופה ייעשה יקר יותר, אז לא ישתלם לייבא מחו"ל, אבל גם לא יהיה ייצור מקומי באותו היקף כמו היום.

"במיוחד ייפגע הציבור הדתי שצורך מוצרים כשרים בסיסיים ונשען על סבסוד צולב: המחלבות מוכרות לנו גבינות קשות במחיר גבוה כדי לסבסד מוצרי יסוד במחיר מפוקח. האוצר אומר שיביאו את הגבינות הקשות מאירופה, ואז למחלבות לא יהיה גורם מאזן למוצרים הבסיסיים, וייצרו מהם פחות."