כשהקרמלין הוציא לפועל ב-24 בפברואר 2022 את "המבצע הצבאי המיוחד" שלו באוקראינה, הוא ציפה שהכוחות הרוסיים ישתלטו על אוקראינה בעשרה ימים בלבד. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. אוקראינה מציינת היום (שלישי) את יום השנה הרביעי לפלישה הרוסית. סיום המלחמה לא נראה באופק, והמחיר הכבד שמשלמים שני הצדדים ממשיך לעלות.

שדה הקרב

על פי דו"ח חדש של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים (CSIS), לרוסיה יש כ-1.2 מיליון הרוגים, פצועים ונעדרים מתחילת הפלישה לאוקראינה. בצד האוקראיני, מדובר ב-500-600 אלף הרוגים, פצועים ונעדרים. לפי החוקרים, זהו "מספר גבוה יותר מכל הנפגעים בכל מלחמה שהתנהלה מאז מלחמת העולם השנייה".

המחיר הכבד של חיי אדם בולט על רקע ההישגים הטריטוריאליים הקטנים יחסית בשדה הקרב: על פי CSIS, רוסיה הגדילה את שטח אוקראינה שנמצא תחת שליטתה ב-12% בלבד מאז 2022.

הדו"ח, שפורסם בחודש שעבר, מטיל ספק בהנחה המקובלת – כולל בבית הלבן – שניצחון רוסי באוקראינה הוא בלתי נמנע. "היתרון הוא של רוסיה", אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בראיון לאתר 'פוליטיקו' בחודש דצמבר. "הם הרבה יותר גדולים. הרבה יותר חזקים, בשלב מסוים הגודל ינצח". עם זאת, בדו"ח נטען כי אוקראינה יצרה לעצמה יתרון משמעותי בקו ההגנה בשדה הקרב.

האסטרטגיה של קייב – 'הגנה לעומק' שעושה שימוש בשוחות, מכשולי טנקים ומוקשים לצד כטב"מים ותחמושת – הצליחה למתן את ההישגים הרוסיים. בשדה הקרב, הנתונים נוטים לטובת אוקראינה, עם יחס הרוגים של 2.5/2 ל-1. ההערכה של CSIS היא של 275–325 אלף הרוגים רוסים בשדה הקרב בלבד, לעומת 100 -140 אלף הרוגים אוקראינים.

מהשוואה של מספר ההרוגים הרוסים לעומת מספר ההרוגים בעימותים אחרים שכללו מעצמות גדולות, ניתן להבין את גודל ההקרבה הרוסית. ארצות הברית, למשל, איבדה 57 אלף חיילים במלחמת קוריאה ו-47 אלף חיילים בווייטנאם. רוסיה איבדה פי חמישה יותר חיילים במלחמה אוקראינה מאשר בכל המלחמות שניהלה מאז מלחמת העולם השנייה, בתקופת ברית המועצות או אחריה, כולל באפגניסטן ושתי מלחמות בצ'צ'ניה, על פי CSIS. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אף אמר בפורום דאבוס שנערך בינואר, כי מוסקבה איבדה אלף חיילים ביום בדצמבר. "בשנות ה-80 באפגניסטן, הסובייטים איבדו 20 אלף חיילים בעשור. כעת הם מאבדים 30 אלף בחודש", הוא הוסיף.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אינו מספק תמורה הולמת למותם של מאות אלפי חיילים. בשנתיים האחרונות, ההישגים הטריטוריאליים של רוסיה בכמה אזורים באוקראינה נמדדים בכמה מטרים ביום, ובסך הכול, "הכוחות הרוסיים בשנתיים האחרונות השתלטו על פחות מ-1.5% משטח אוקראינה".

כבר לא מהמעצמות הכלכליות הגדולות

לאחר הפלישה ב-2022, הצבא הרוסי הגדיל את ההוצאות שלו והכלכלה פרחה. הודות לייצוא נפט וגז, רוסיה ניפצה את התחזיות במערב לגבי קריסה כלכלית, והפכה במקום זאת לכלכלה התשיעית בגודלה בעולם ב-2025, על פי קרן המטבע הבינלאומית (IMF). לפני המלחמה עם אוקראינה, היא הייתה מדורגת במקום 11.

אך אחד המחירים הגבוהים שגבתה המלחמה מרוסיה הוא הוצאתה מרשימת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. רוסיה גם נותרה מאחור במגזר ההייטק – אין אפילו חברה רוסית אחת שנכנסה לרשימת מאה חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. בדירוג של אוניברסיטת סטנפורד של המדינות המובילות בבינה מלאכותית, רוסיה דורגה במקום 28 מתוך 36 מדינות, אחרי מדינות כמו מלזיה, ספרד וסעודיה.

יש סימנים נוספים לכך שהכלכלה הרוסית מתחילה לחוש את הכאב שטמון בלחימה מתמשכת. בעיה אחת היא הבונוסים הגבוהים שמוצעים לאזרחים הרוסים כדי שיסכימו להתגייס. זאת בנוסף לפיצויים גבוהים עוד יותר שניתנים למשפחותיהם, במקרה שנהרגו בשדה הקרב.

בעיה נוספת היא שהתיעדוף של התעשייה הצבאית על פני כל דבר אחר, הוביל ל"מחסור חמור בעובדים בתעשיות אחרות", כפי שדווח בתקשורת הרוסית. על פי הערכה אחת, 800 אלף עובדי צווארון כחול חסרים במדינה.

גם ההתייקרות הבלתי פוסקת מוצרי המזון מדאיגה את הרוסים. לפי לשכת הסטטיסטיקה הרוסית Rosstat, מחיר מלפפון זינק פי שניים מאז דצמבר 2025, כמו גם מחיר העוף, הביצים, החלב, החיטה, המלח, הפסטה, הסבון, משחת השיניים, תרופות וכן הלאה – והחנויות מנצלות את המצב כדי להעלות את המחיר עוד יותר.

הצמיחה הכלכלית הראשונית שרשמה רוסיה החלה להאט, ובנובמבר 2025 עמדה על כ-6.6%. הכלכלה הרוסית סובלת כיום מ'סטגפלציה' (שילוב של סטגנציה ואינפלציה), עם סיכונים למערכת האשראי בשל הריביות הגבוהות על ההלוואות שהיא לוקחת.

העלאת המע"מ מ-20% ל-22% מאז 1 בינואר השפיעה גם היא על המחירים ברוסיה. העלאת המס קשורה ישירות למלחמה המתמשכת: משרד הכלכלה הרוסי אמר כי המהלך נדרש כדי לממן את "הביטחון וההגנה של המדינה".

ההאטה הכלכלית עלולה להוביל לכך שצעדים נוספים יינקטו, כגון עוד העלאות מיסים, מה שיפגע באזרחים ובעסקים, או קיצוץ בהוצאות – בעיקר במגזר הציבורי – מה שיפגע בהכנסות של משקי הבית.

סיכון אחר לכלכלה הרוסית טמון בשוקי הנפט. התקציב הפדרלי מתבסס על מחיר נפט גבוה, אך זה נפל מאז תחילת 2026 ואין צפי לעלייה בזמן הקרוב. גם הסנקציות האמריקאיות פגעו במגזר הנפט הרוסי בעוצמה, בשל האיסור לייצא לאחת משותפות הסחר הגדולות של רוסיה – הודו. כתוצאה מכך, הגירעון התקציבי הרוסי צפוי להתנפח עוד יותר.

הכיוון מזרח

המלחמה באוקראינה לא היטיבה עם רוסיה גם מבחינת המעמד הגלובלי שלה. אחת הסיבות שהצדיקו את הפלישה, לטענת בכירים רוסים, הייתה עצירת ההתפשטות מזרחה של נאט"ו. אך אחת התוצאות הישירות של הפלישה הייתה ששבדיה ופינלנד הצטרפו לברית הטראנס אטלנטית. ההצטרפות של פינלנד לבדה הכפילה את אורך הגבול בין נאט"ו לרוסיה – כישלון ברור של הקרמלין, שרצה להרחיק את נאט"ו מגבולות רוסיה.

יתרה מכך, סנקציות מערביות ובידוד פוליטי ומדיני אילצו את רוסיה לנוע מזרחה, לכיוון סין, שעליה היא מסתמכת כעת בייצוא אנרגיה ובייבוא מכוניות ומוצרי חשמל – מצב שמעניק לסין יתרון על פני רוסיה. "היחסים אינם מאוזנים משום שמוסקבה תלויה יותר בבייג'ין מאשר בייג'ין במוסקבה", נכתב בדו"ח של המרכז לניתוח מדיניות אירופית (CEPA) שפורסם ביוני 2025. "רוסיה נהפכה לשותפה זוטרה, בעיקר בשל החלופות הכלכליות המוגבלות שלה".

מוסקבה גם לא הצליחה למנוע את שחיקת ההשפעה שלה במקומות אחרים מאז שפתחה במלחמה. ב-2024, הקרמלין נאלץ לתת מקלט לבעל הברית הוותיק, נשיא סוריה בשאר אל אסד שהודח מהשלטון על ידי המורדים. מוחמד א שרע, הנשיא החדש של סוריה, שבה נמצאים עדיין שני בסיסים רוסיים, אינו פוחד לקרוא שוב ושוב למוסקבה להסגיר את אסד בחזרה לדמשק.

ובקיץ האחרון, רוסיה עמדה מנגד כשישראל וארצות הברית תקפו באיראן, בעלת ברית חשובה נוספת שלה במזרח התיכון. ובאחרונה, היא לא הצליחה להגן על נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו שמקורב לקרמלין, מפני לכידתו על ידי הכוחות האמריקאיים, הטסתו לארצות הברית והעמדתו שם לדין.

לא ברור אם רוסיה תצליח אי פעם לחדש את השפעתה, אך לאחר ארבע שנות מלחמה, אין ספק שהיא נמצאת כעת במצב מוחלש מבפנים, כמו גם על הבמה הבינלאומית. למרות מצבה העגום, נראה כי פוטין אינו מתכוון להתפשר על הסכם שלום עם אוקראינה ללא לחץ עצום שיופעל עליו מהמערב. בדו"ח של CEPA נטען כי "ארצות הברית ואירופה נכשלו באיומים הכלכליים והצבאיים שלהן על רוסיה. בלי הפעלת לחץ חזקה בהרבה, פוטין ימשוך את המשא ומתן וימשיך להילחם – גם אם המשמעות היא של מיליוני הרוגים ופצועים רוסים או אוקראינים".

אוקראינה: בניגוד לציפיות, הכלכלה לא קרסה

גם באוקראינה המצב לאחר ארבע שנות לחימה, אינו מעודד. המדינה כיום שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני ארבע שנים. בתחילת הפלישה, כ-36 מיליון בני אדם חיו במדינה, לא כולל אזורים שהיו כבר תחת שליטה רוסית, על פי טימופיי בריק, סוציולוג ורקטור בית הספר לכלכלה של קייב. מאז, שישה מיליון אנשים נעקרו מבתיהם בתוך אוקראינה וכארבעה מיליון – בעיקר נשים וילדים – עזבו את המדינה. מאות אלפים נהרגו במלחמה ומיליון בני אדם מצאו את עצמם תחת הכיבוש הרוסי באזורים נוספים במזרח שמוסקבה הצליחה לכבוש. המצב הזה גרם למחסור חמור בכוח אדם ולמשבר דמוגרפי באוקראינה.

אך כמו שרוסיה לא הצליחה לכבוש את אוקראינה בתוך עשרה ימים, היא גם לא הצליחה להרוס לגמרי את הכלכלה האוקראינית. על פי 'פייננשל טיימס', התמ"ג האוקראיני האט אמנם ב-2022 עם תחילת המלחמה, אך הצמיחה הכלכלית התאוששה יותר ויותר בכל שנה מאז. הבנק המרכזי של אוקראינה מעריך כי שיעור התמ"ג ב-2026 יהיה 1.8% – וימשיך לעלות גם ב-2027 וב-2028.

גם החדשנות הטכנולוגית שבה הייתה ידועה אוקראינה לפני המלחמה – ובמיוחד תוכנית הכטב"מים שלה – הפתיעה את אויבתה ממזרח ואת העולם כולו.

אך גם הנתונים המעודדים יחסית אינם מצליחים להסתיר את העובדה שאחרי ארבע שנים של לחימה, נזק כבד נגרם למדינה שמסתמכת כעת בעיקר על הוצאות ממשלתיות ועל מגזרים שקשורים למלחמה שיתדלקו את הצמיחה.

האינפלציה באוקראינה בינואר 2026 הייתה 7.4% – ירידה אמנם לעומת 9.3% בדצמבר 2025, אך על פי התחזיות, לא צפויה ירידה נוספת בקרוב. על פי הבנק המרכזי של אוקראינה, ציפיות האינפלציה יישארו גבוהות בעיקר בגלל ההרס שנגרם למגזר האנרגיה האוקראיני במתקפות הרוסיות העוצמתיות על תשתית החשמל במדינה. מגזר האנרגיה הרעוע ימשיך להכביד על ההתאוששות הכלכלית, בעיקר בשל העלות הגבוהה של יבוא ציוד תשתיות חדש וייבוא דלק.

מגזרי יצוא מרכזיים אחרים באוקראינה, כמו חקלאות (ובמיוחד חיטה) ומתכות, נפגעו קשות גם כן. במצב הכלכלי הנוכחי, נראה שגם הסטארט-אפים הרבים שעוסקים בטכנולוגיה צבאית וצצו בהמוניהם בקייב לאחר תחילת המלחמה, לא יהיו מסוגלים לאזן את ההפסדים.

בעיה אחרת היא התנפחות הגירעון בחשבון השוטף של אוקראינה, שהיווה 15% מהתמ"ג ב-2025, ויותר מ-70% מההוצאות התקציביות באותה שנה זרמו למימון הצבא, על פי דו"ח של בית הספר לכלכלה בקייב. תמיכה תקציבית מערבית הכרחית על מנת שהמגזר הציבורי במדינה ימשיך לתפקד.

"ללא תמיכה של האיחוד האירופי ושל קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה האוקראינית ככל הנראה תקרוס, או לכל הפחות לא תפגין את כושר ההתאוששות שהפגינה עד כה", אמר החודש מקסים סמויליוק, כלכלן במרכז לאסטרטגיה כלכלית בקייב ל'פייננשל טיימס'.

אין בית בטוח 

מבחינת האזרחים האוקראינים התשושים, העובדה שהכלכלה לא קרסה לחלוטין מנחמת אך במעט. הם נאלצו לארגן את החיים שלהם בארבע השנים האחרונות סביב מלחמה שלא מסתיימת: העבודה, חיי החברה, היקיצה והשינה – הכול תלוי בפוטין ובצבא הרוסי.

לכן, גם אחרי שטראמפ הבטיח לסיים את המלחמה בתוך 24 שעות מהשבעתו לתפקיד בינואר 2025, עדיין אין לפליטים הרבים שנמלטו מאוקראינה בפברואר 2022 בית בטוח לשוב אליו. וככל שהזמן עובר, אין סיבה להאמין שהמצב ישתנה.

האנשים שברחו למערב אירופה התרגלו לחיים החדשים שלהם, ולניתוק מאלה שנותרו מאחור. יתרה מכך, רבים באוקראינה כבר אינם מצפים לכך שהמשא ומתן עם רוסיה יוביל אי פעם לשלום. לאחר ארבע שנים קשות מנשוא, הפסקת אש שמעניקה לרוסיה שליטה על חלקים מסוימים במזרח המדינה עשויה להיות הפתרון המקובל, לפחות לזמן מה, על מרבית האזרחים המוכים – במיוחד אם משווים זאת לתוצאות של מלחמת העולם השנייה, שהיו כיבוש סובייטי של כל אוקראינה, כולל אפילו שטחים שהיו שייכים לפולין לפני המלחמה.

גם ההתקוממות האוקראינית הנחושה והמתמשכת נגד התוקפנות הרוסית – שנועדה להגן על הדמוקרטיה שלה לאחר נפילת ברית המועצות ב-1990 – הולכת ונשחקת בשל המלחמה המתמשכת. ארבע שנים של משטר צבאי, צנזורה צבאית, דחיית בחירות וגיוס של המוני גברים פגעו פגיעה קשה בדמוקרטיה התוססת – הישג שפוטין יכול לזקוף לזכותו.

אחת הסברות היא שהגישה האוקראינית כיום היא לא לצפות לניצחון או להפסקת המלחמה, אלא למלחמת התשה מול רוסיה. קייב, אומרים חלק מהפרשנים, מקווה שבאמצעות דרכים פרגמטיות כלכליות שונות, ההפסדים של מוסקבה יהפכו לכה משמעותיים, עד שפוטין יחליט בסופו של דבר שאוקראינה פשוט אינה שווה את זה.

"מלחמת עולם שלישית"

לפני ימים ספורים הסתיים סבב נוסף של משא ומתן בין אוקראינה לרוסיה, שנערך בז'נווה בתיווך אמריקאי. גם בתום סבב זה לא נרשמה התקדמות מוחשית לקראת פתרון. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר בנאום שנשא בשבת כי הסבב הבא של השיחות צפוי להתקיים בתחילת מרץ, אך הציפיות שלו אינן גבוהות. בראיון שהעניק ל-BBC בסוף השבוע, זלנסקי אף אמר: "אני מאמין שפוטין התחיל במלחמת עולם שלישית. השאלה כעת היא כמה שטח הוא יצליח לכבוש וכיצד אפשר לעצור אותו".

לאור התקווה הדועכת להסכם שלום, האוקראינים מחפשים דרכים אחרות להתחזק. במאמר אורח ב'ניו יורק טיימס'' שפורסם בשבוע שעבר, כתבה העיתונאית האוקראינית נטליה גומנצ'וק כי הספר 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל הפך באוקראינה לרב מכר במהלך המלחמה. אם פרנקל, שהיה במחנה הריכוז אושוויץ, בחר דווקא בתנאים אלה כדי לחקור את משמעות החיים ולבחון שאלות קיומיות רחבות יותר על יכולת האדם למצוא תקווה בתוך ייאוש, ניתן רק לקוות שגם האוקראינים יבינו כיצד לעשות זאת – דווקא בזמנים קשים.