ארגון 'קו לעובד' פנה לשר המשפטים והעבודה יריב לוין במכתב התראה, לפני הגשת בג"ץ, בדרישה לבטל את החרגת ענף החקלאות מהדרישה להפרשת פיקדון עבור עובדים זרים במטרה להבטיח את זכויותיהם.

המכתב נשלח לאחר שבשבוע שעבר אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את התקנות הקובעות כי מעסיקיהם של עובדים זרים במשק יידרשו להפריש עבורם את זכויותיהם הפנסיוניות והסוציאליות לפיקדון בניהול המדינה – זאת למעט בענף החקלאות, עובדים זרים בסיעוד הביתי ועובדים זרים מומחים.

לפיקדון יש שתי מטרות: לדאוג שהעובדים הזרים אכן מקבלים את מלוא זכויותיהם, ולעודד את העובדים לצאת מהארץ במועד סיום האשרה שלהם על מנת שיוכלו למשוך את הכספים במלואם.

הפרות של זכויות עובדים הפכו לנורמה

במכתב, שנשלח על ידי עו"ד אלעד כהנא מהמחלקה המשפטית של 'קו לעובד', הדגישו כי אי תשלום מלוא כספי פנסיה ופיצויי פיטורים היא אחת ההפרות הנפוצות ביחס לעובדים זרים בחקלאות – וכי הדבר בא לידי ביטוי לא רק בתלונות המתקבלות בקו לעובד עצמו, אלא גם בממצאי משרד העבודה שציין לאורך השנים שמדובר בהפרה הנפוצה בענף, שנעשית ב'שיטת מצליח'.

בדיונים שנערכו על התקנות ציינה גם ההסתדרות כי מדובר בתופעה נפוצה המגיעה לפתחה, וגם נציגת משרד החוץ הוסיפה כי תלונות בנושא זה עולות שוב ושוב מצד נציגי ממשלת תאילנד, ואף מקשה על חתימת הסכמים בילטרליים נוספים עם תאילנד. "ענף החקלאות הוא ענף בו הפרות רבות של זכויות עובדים הפכו לנורמה, ולצד אי תשלום מלוא כספי הפנסיה והפיצויים בסיום העסקה, מעסיקים רבים אינם משלמים שכר מינימום ושכר שעות נוספות לעובדיהם כחוק, אינם מוסרים תלושים, והעובדים מועסקים שעות ארוכות, לעיתים ימים בשבוע ועוד", כתב עו"ד כהנא.

כהנא הדגיש כי טיוטת התקנות, שפרסם משרד העבודה להערות הציבור טרם הדיונים בכנסת, לא כללו החרגה של ענף החקלאות. בנוסף, גם הנוסח הראשון שהונח על שולחן ועדת העבודה כלל את הענף. כהנא הדגיש כי ישנן החלטות ממשלה מאוגוסט 2021 וממאי 2024 המורות על החלת חובת תשלום הפיקדון בענף החקלאות – וכי כלל גורמי המקצוע במשרד העבודה, ברשות האוכלוסין וההגירה ובמשרד החוץ התנגדו בדיוני הוועדה להחרגה והבהירו כי עמדתם היא שיש להחיל את הפיקדון גם על ענף החקלאות. עמדות דומות, הביעו גם בדיונים קודמים בנושא בשנים 2016-2018.

לדבריו, נוסח התקנות המחריג את ענף החקלאות נחשף לציבור כשבוע בלבד לפני הדיון, ללא הליך היערות ציבור כנדרש, וסותר את החלטות הממשלה ואת עמדות גורמי המקצוע. הייעוץ המשפטי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ונציגת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הצביעו במהלך הדיונים על כך שלא הוצג כל טעם ענייני להחרגת ענף החקלאות מתחולת הפיקדון וציינו כי ישנו קושי משפטי משמעותי באישור הנוסח המחריג את הענף, אף ללא הגבלת זמן.

"על המעסיק להפקיד את מה שעליו לשלם לעובד ממילא"

כהנא הדגיש כי חובת הפקדה לפיקדון אינה מטילה על המעסיק עלות שאינו מחויב בה כבר – שכן המעסיקים בין כה וכה מחויבים בתשלום כלל הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של העובדים. "היא אך מורה לו להפקיד את מה שעליו לשלם לעובד ממילא מכוח צווי הרחבה והסכמים קיבוציים, לחשבון פיקדון במקום לקרן פנסיה – וזאת בהינתן הקושי לבטח עובד לא ישראלי בביטוח פנסיוני והרצון של המחוקק והממשלה לעודד את יציאת העובד מישראל במועד. החרגת ענף החקלאות מהחובה הזו אינה משרתת אם כן מטרה כלשהי, למעט מתן האפשרות למעסיק-החקלאי שמעוניין להימנע מקיום חובותיו החוקיות, להפר את הדין".

לדבריו, התנגדות המגזר החקלאי להחלת חובת הפיקדון עליו בטענה שמדובר ב'נטל', רק מחזקת את הטענה בדבר שכיחות תופעת אי תשלום מלוא הזכויות הסוציאליות לעובדים – תופעה שלא תתאפשר עוד אם חובת ההפקדה תחול על הענף.

באשר לטענת החקלאים כי הנטל הנוסף הינו 'נטל תזרימי' בשל הצורך לשלם לעובדים את זכויותיהם הסוציאליות חודש בחודשו ולא בבת אחת בסוף תקופת העסקתם – כתב כהנא כי חובה זו חלה בכל ענף אחר במשק, וגם בענף החקלאות באשר לעובדים הישראלים. גם זכויותיהם הסוציאליות של העובדים הפלסטינים שהועסקו בענף עד שבעה באוקטובר, שולמו למדור התשלומים ברשות האוכלוסין על בסיס חודשי.

"הטענה לפיה קיים קושי תזרימי להפריש עבור העובד כמה מאות שקלים בחודש, אך לא קיים קושי תזרימי לשלם לו עשרות אלפי שקלים עם סיום עבודתו (לרבות עקב התפטרות בטרם השלים 63 חודשים בישראל, כלומר במועד שלא ניתן להיערך אליו) אינה הגיונית ואינה מתקבלת על הדעת. סביר יותר, שהקושי התזרימי שייווצר עם חובת הפיקדון נובע מעצם החובה לשלם את מלוא הזכויות, כיוון שכיום חקלאים רבים אינם משלמים זכויות אלו על פי דין". עוד הדגיש כהנא כי קבלת טענה זו, עשויה להוביל לדרישות של מגזרים נוספים להחריג אותם בטענה לאפליה.

'הקושי התזרימי' של החקלאים אינו הבעיה

לבסוף, התייחס כהנא לטענת משרד ראש הממשלה ומשרד החקלאות כי ישנו הסכם שכורך בין הטלת חובת הפיקדון בענף החקלאות לבין הפחתת האגרות לחקלאים. לדבריו, כריכת הסוגיות יחד מחדדת אף היא שהסיבה להחרגת ענף החקלאות אינה 'הקושי התזרימי' של החקלאים, שכן הפחתת אגרות, שמשולמות באופן שנתי, אינה פותרת את הבעיה התזרימית הנטענת. כהנא הזכיר כי בשנת 2018 קשרו בין החלת חובת הפיקדון בענף להגדלת הניכויים המותרים משכר העובדים הזרים בגין מגוריהם – אולם בפועל הניכויים הוגדלו וחובת הפיקדון לא הוטלה על ענף החקלאות.

"הפחתת האגרות, אם תקודם אי פעם, לא תהיה אלא דרך חלופית להפחית את עלויות ההעסקה שייווצרו עם חובת הפיקדון עבור חקלאים שכיום אינם משלמים את מלוא הזכויות הסוציאליות. נכון להיום גם אין צפי לכך שמשרד האוצר מתכוון לתת להפחית אגרות למגזר החקלאי (או בכלל) וביחס לכל ענף אחר הוחלט להטיל חובת פיקדון ללא קשר לתקנות האגרות. החרגת ענף החקלאות מחובת הפיקדון היא ה'הטבה' היחידה שניתנת לחקלאים, על חשבון העובדים שמחזיקים את הענף ובפרט מאז פרוץ המלחמה; חלקם נפצעו ואיבדו חברים במתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה הממושכת בעקבותיה; וכולם עקרו מארצותיהם ומשפחותיהם לארץ זרה כדי לבצע עבודות קשות ולא מבוקשות בעליל תמורת השכר המינימלי שבדין והזכויות הנגזרות ממנו.

"החרגת ענף החקלאות מתקנות הפיקדון אינה משרתת אם כן תכלית ראויה, ולמעשה, ההפך הוא הנכון – היא משרתת הפרות חוק ונועדה לאפשר להן להמשיך ולהתקיים. היא חותרת תחת כל התכליות של חוק עובדים זרים בכללותו ושל הסדר הפיקדון, שמכוחו פורסמו התקנות. הוא מנוגדת לדיני העבודה, לשיקול יחסי החוץ מול מדינת המוצא של רובם המוחלט של העובדים, ולחובותיה של מדינת ישראל מכוח אמנות שחתמה עליהן ביחס לזכויות מהגרי העבודה שבה", קבע כהנא, ודרש את ביטולה.

כהנא פנה לשר בבקשה למענה בתוך 45 יום, והבהיר כי אחרת, יאלץ הארגון לפנות לערכאות.