"יש צרכים מיוחדים מאוד לאנשים עם מוגבלות באירועי חירום", אומר ל'דבר' יובל וגנר, מייסד ויו"ר עמותת 'נגישות ישראל' המפעילה את מיזם 'האפוד הסגול' שעוסק במוכנות מראש וסיוע בפינוי נגיש באירועי חירום. "יש בישראל עשרות אלפי אנשים שבמצב חירום יזדקקו לפינוי נגיש. במדינה רוויית סיכונים, הכתובת על הקיר ולא עושים כלום, זה עניין של תקציב ותכנון".

וגנר יודע על מה הוא מדבר. רק במערכה הנוכחית שהחלה אתמול (שבת) נהרגה מטפלת סיעודית לאישה זקנה שחיה בדירה לא ממוגנת, ונפצעו מספר קשישים שנחבלו בדרכם למרחב המוגן. באתר 'שווים' התפרסם סיפורה של שי לי אלמליח, ילדה המתניידת בכיסא גלגלים, שהוריה נאלצים להוריד אותה שלוש קומות למקלט בבניין, בכל פעם שיש אזעקה. "אנחנו כבר חסרי אונים. אנחנו יושבים בכניסה ולא מצליחים לרדת", סיפרה אמה של אלמליח לעיתונאי גיא וקנין, "בעלי עלול ליפול עם הילדה כי היא במשקל כבד".

דני פרטוש עם האפוד הסגול (צילום: יח"צ)

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, ועסק במחדלי הטיפול במפונים, מדגיש את הליקויים בפינוי אנשים עם מוגבלות: מתוך 125 אלף אזרחים שפונו מבתיהם, כ-18,750 היו אנשים עם מוגבלויות מוכרות – כ-15% מכלל המפונים. פינוי של אנשים עם מוגבלות דורש ידע מוקדם של הרשויות, נושא שבו הן נכשלו לחלוטין, וכן התמודדות עמוקה ומורכבת הרבה יותר מפינוי של אוכלוסייה ללא מוגבלות. הפתרון, לדברי וגנר, קשור לחקיקה והיערכות בפועל.

"אנחנו לוחצים על חקיקה ומצליחים לקדם אותה, אבל המדינה לא הפנימה שאי אפשר להשקיע רק בביטחון אקטיבי, חייב להיות גם יחס הומני, חברתי ואנושי, עם העדפה למיגון של קשישים ואנשים עם מוגבלות", אומר וגנר. "מי שלא נכה, יכול לחיות בדירה לא נגישה ויכול להסתדר בחירום, לשון בתחנת רכבת כמה ימים. במלחמת טילים, כשהעורף הוא זה שהכי נפגע, האוכלוסיות הכי נזקקות לא מספיקות להגיע למקלט או למיגון".

"אנשים פתאום מבינים שזה שהם נכים, לא אומר שלא רואים אותם"

עם הלקונה הזו, מנסה 'האפוד הסגול' להתמודד. "אני מקבל קריאה מהקמב"צית שלנו, ותוך זמן קצר אני במקום עם רכב מותאם לנכים, עם מעלון, חגורה, שמיכת חילוץ שאפשר להרים איתה אדם משותק לכיסא גלגלים", מספר ל'דבר' השף דני פרטוש, מתנדב בעמותה. מאז המערכה הקודמת מול איראן, הספיק פרטוש לקפוץ לסייע בפינויים בבת-ים ובחולון.

"קודם כל צריך לפנות את המעבר, זכוכיות ואלומיניום", מספר פרטוש. "כשהייתי בבת ים, בבניין שנפגע קשות, כל החלונות התנפצו מההדף לתוך הדירה. בקומה שלישית, בלי מעלית, היה זוג שהבעל משותק מהמותניים למטה, והאישה במצב רפואי לא טוב. הם שמעו את האזעקה והחליטו, במזל, שלא לנסות להתמגן, כי לא היה להם סיכוי. ההדף עבר אותם. הגעתי לדירה והם היו בשוק, קראתי לחייל מילואים מלמטה, והורדנו את הגבר בכיסא גלגלים".

"אנשים פתאום מבינים שזה שהם נכים לא אומר שלא רואים אותם, זה הדבר הגדול", אומר פרטוש בהתרגשות. "הם חלק מכולם, צריך למצוא להם פתרון. ההבדל ביני ובין כוחות הצלה אחרים זה להבין איך לגשת, לראות את הבן-אדם עם המוגבלות, לא רק את המוגבלות".

פרטים למי שרוצה להתנדב באפוד הסגול כאן. פניה לחמ"ל לאנשים עם מוגבלות בזמן מלחמה כאן