"תודה לקפטן!" קרא קהל הנוסעים הקטן, ונופף כלפי מעלה, אל המגדל הגבוהה של האונייה 'צים אוסטרליה'. הנוסעים, שירדו הבוקר (שני) משייט של יממה שלמה באוניית המשא, הם אינם עוד חבורה של אזרחים ש"נתקעו" בחו"ל. מדובר באוסף של רופאים בכירים, אחיות, ואנשי סגל רפואי נוספים שמשרד הבריאות וחברת 'צים' דאגו להשיב בדחיפת לישראל בשל נחיצותם. זאת הספינה הראשונה במבצע המיוחד להחזרת למעלה מ-1,300 עובדי מערכת הבריאות שנתקעו בחו"ל בשל סגירת המרחב האווירי.

מדובר במהלך שתואם מבעוד מועד עם חברת הספנות צים, שהעבירה צוותים רפואיים לישראל גם במהלך מבצע 'עם כלביא', וכבר ערכה בירורים מבעוד מועד עם כל הספינות על מנת למצוא צוותים שיוכלו לעמוד במשימה. במשרד הבריאות, מצידם, השיקו במיוחד עבור המלחמה אפליקציה מיוחדת שמאפשרת לאנשי הצוותים שבחו"ל, ולדרג את סדר הגעתם באופן שיתאם את צרכי בתי החולים באופן המיטבי.

"צים נתנה רוח גבית למהלך"

לאחר ההגעה לרציף, אנשי הסגל הרפואי יורדים בצעד רועד על סולם המתכת של הספינה, מודים לאנשי צים הנרגשים, מסיימים לנופף לקפטן האנייה, ועולים על האוטובוס. שם, מתדרך אותם עירד שטטר, ראש מינהל האוניות של צים.

"חברים, הבחור הזה הוא עירד, והוא גם במלחמה הקודמת דאג לנו 24/7", אומר רופא בכיר משיבא, לשאר שותפיו למסע. "פעם שעברה זה עוד לקח להם כמה ימים, הפעם הוא הביא אותנו תוך יממה". בתגובה, מתמלא האוטובוס במחיאות כפיים סוערות, וקריאות תודה. שטטר מחייך חיוך מתרגש, אך מצטנע "זה הכל המנכ"ל של צים והחברה, שנתנה רוח גבית למהלך".

שתי טיסות, רכבת ושינה בישיבה בספינת משא

למרות הכפיים הרועמות לשטטר ולשאר עובדי צים, גם כל אחד מהנוסעים היה צריך לתרום את חלקו בכדי להגיע כל כך מהר לישראל. "אנחנו היינו בחופשה בפורטוגל", מספר ג', שהוא ואשתו ו', אחות ותיקה ברמב"ם, נסעו ביחד באוניה. "ביטלנו וטסנו לקפריסין ברגע שהיה אפשר". כשהם נשאלים איך החליטו לבטל כל כך מהר, מחייכת ו', בשנות החמישים לחייה, חיוך ביישני, ואומרת בשקט "יש אנשים שיש להם צו 8, ויש אותנו".

"הפלגה בספינת משא זו… חוויה מיוחדת" מספר בשעשוע פרופ' ליאור לבנשטיין. "זו לא ספינה שנועדה לאנשים. לא היו מזרנים לכולם, אז ישנו בישיבה". עבור לבנשטיין, רופא בכיר בביה"ח נהריה, זה כבר הלילה השני ברצף של שינה בישיבה. "היינו בנופש, וטסנו מיד לאתונה, ומשם ללרנקה, ואז רכבת…". למרות השעות הרבות בדרכים וחוסר השינה, לבנשטיין וחבריו מחויכים וצוחקים, מצטלמים ביחד מחובקים בהתרגשות. "בסוף יש תחושה טובה", הם אומרים, "שעשינו משהו חשוב והצלחנו".

אזעקה בלב ים?

בעודם נוסעים אל לשכת האוכלוסין של הנמל, אנשי הסגל מתעדכנים משטטר על האירועים האחרונים בארץ. "בקיצור, היו הפצצות בלילה ותקפנו בלבנון", הוא מסביר. "אבל כרגע לא היו הרבה אזעקות משם".

השאלה מה עושים במצב של אזעקה כמובן מיד עולה, ותום ורנר, מנהל המשמרת בצים, מסביר כי בכל רציף ישנה תמיד מיגונית. ובמקרה של אזעקה בלב ים? "נכנסים ללב האונייה, לחדר המכונות ומתפללים". ורנר, בן 38 מחיפה, מוקיר על הזכות להשתתף במהלך: "זה כבוד גדול להשתתף דברים כאלו, להרגיש שאתה חלק מחברה חשובה, ציונית", והזכיר כי "גם המעפילים אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו על ספינות של צים"

"מרגישים שאנחנו וצוות האונייה עושים משהו חשוב"

בתוך דקות אחדות האוטובוס כבר מגיע ללשכת האוכלוסין, שנפתחה במיוחד עבור המשלחת הקטנה, ואנשי הסגל זוכים לעמוד באחד התורים המהירים ביותר בהיסטוריה. "הייתה חוויה טובה", מספר פרופ' אמיר תירוש משיבא בעודו עומד בתור. "היינו בלרנקה בכנס, וממש במהירות אספו בשיבא את הפרטים שלנו, וארגנו לנו הפלגה". גם תירוש מתאר הפלגה לא קלה, אך הוא ושותפיו לתור מתארים אותה גם כחווייתית, על אף התנאים. "אנחנו בעיקר מתרגשים להיות פה. מרגישים שאנחנו והצוות של האונייה עושים משהו חשוב".

בלשכת האוכלוסין, הם ממשיכים להתבדח על התנאים בהפלגה. "שלחתי לאחי את התמונה הזו" מספרת בחיוך משועשע ש', רופאה בכירה בשיבא, ומראה תמונה של הרופאים במרתף יין, שנוצרה באמצעות כלי בינה מלאכותית. החברים סביבה צוחקים בקול רם. "הוא האמין".

תירוש מסביר שהם 'השתלטו' לעובדי הספינה על המטבחון, והפכו אותו למעין 'פרלמנט', וש' מציגה את התמונה האמיתית שלהם יושבים בחדרון בבטן הספינה. "האמת שהם היו מקסימים", היא מספרת על אנשי צים. "הצוות נתן לנו את הקבינות שלהם כדי לישון".

"אתה לוקח חלק במשהו בעל חשיבות לאומית"

מפאת לחץ הזמנים, הודיע שטטר כי הנוסעים יהיו פתורים מבידוק המזוודות שהגיעו עמם. "בגלל שאתם בסך הכל אנשים אמינים", הוא מספר, ובקהל צוחקים, "הגענו עד ל'גבוהים', וקיבלנו אישור להחתים אתכם על טופס הצהרתי ולבדוק אתכם פה".

בקהל שמחים לשמוע, אחרי הכל, הם ממהרים לבתי החולים. "אני הייתי בקורס טראומה שהעברנו בקוסטה ריקה" מספרת גילה היימס, מנהלת אחיות בבית החולים רמב"ם ומנהלת המרכז ללימודי טראומה ולימודי חירום. "הגענו בחזרה ברגע שיכולנו, כדי להספיק להשתתף במלחמה".

"התחושות מדהימות" מספר שטטר בעודו מתבונן על הנוסעים, שעולים אחד אחד לאוטובוס, הפעם החוצה מהנמל.  "אתה מרגיש שאתה לוקח חלק במשהו בעל חשיבות לאומית אפילו, בלי להגזים. כעובדים בחברת צים, אני יודע שבזמן חירום תמיד נעמוד לצד המדינה, ונביא את האנשים, לא משנה מה".

העובדים מתרגשים, בדירקטוריון רוצים למכור לגרמניה

גם זיו רושקין, סמנכ"ל תפעול בצים, מתרגש: "זו תחושת סיפוק, גאווה, שאנחנו מצליחים לנתב את האמצעים והפעילות המסחרית של החברה לטובת מדינת ישראל. אני גאה מאוד להיות בחברה".

אלא שבמקביל להתרגשות של העובדים בשטח, בדירקטוריון צים אושרה עסקה למכירתה של צים לענקית הספנות 'האפאג-לויד' הגרמנית. "מדברים על למכור את צים, להשאיר מיני-חברה בבעלות ישראלית", אמר יו"ר ועד עובדי החברה, אורן כספי, "אבל אין מי שתוכל לעשות את מה שצים עושה עכשיו ובסבבים הקודמים, אין תחליף לכך שצים היום היא חברה עם עשרות רבות של ספינות, עם פריסה בינלאומית רחבה, שכולן רתומות למה שידרש למשק ולמדינת ישראל".

כספי אינו היחיד שהביע ביקורת על העסקה למכירת צים, שבכנסת דנים היום על אישורה. פרטי העסקה אינם נגישים לחלוטין לציבור, וברשות התחרות התריעו כי טרם הועברו במסודר למדינה, אולם על פי הידוע מהם, כ-90% מאחזקותיה של צים יועברו לחברת האפאג-לויד, ורק 3 קווים וכ-16 ספינות יוותרו לחברת צים הישראלית.

בעוד בדירקטוריון החברה טוענים כי החברה המצומצמת תמלא את יעודה טוב יותר מצים הגדולה, ברשות הספנות אמרו בדיון בכנסת כי "אין בעסקה שום דבר טוב למדינת ישראל", ובוועד העובדים של צים הזהירו מהשלכותיה על הבטחון הלאומי, וכן על משפחותיהם של למעלה מאלף עובדים, שרובם המכריע ככל הנראה יפוטרו.

בינתיים, לאחר חמישים דקות מסתיימת שהותם של עובדי מערכת הבריאות בנמל. שטטר עונה על שאלות אחרונות, ואז מנחה את נהג ההסעה ויורד למדרכה. "קמתי בבוקר ב-4 בשביל זה, אבל זה שטויות" מסכם שטטר, כשאחרון הנוסעים עולה לאוטובוס, והם מנופפים לעובדי צים להתראות. "עשיתי את זה גם בפעם שעברה, ואעשה כמה שצריך. עם ישראל חי".