מבצע שאגת הארי סיים אמש (שני) את יומו השלישי, ובין אבידות קשות בעורף לבין הישגים צבאיים ומדיניים, מתחילים להירשם גם סימני השפעה בזירה הכלכלית. היציאה המשותפת למבצע יחד עם צבא ארצות הברית, הצבא החזק בעולם, נתנה רוח גבית צבאית ודיפלומטית; וכבר ביומו הראשון חוסל המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, הישג שלפני שנתיים וחצי היה נשמע מופרך.
לצד זאת, יכולת השיגור של איראן נפגעה משמעותית, ושדרת הפיקוד ספגה אבידות בהיקף חסר תקדים. במקביל, החלטת איראן לתקוף מדינות ערביות ומערביות נוספות הציבה את ישראל ב"חזית" משותפת עם מדינות שבשנתיים וחצי האחרונות לא תמכו בהכרח בישראל ובצעדיה הצבאיים. ההישגים הצבאיים והדיפלומטים תורגמו להצלחות בבורסה, לעלייה נוספת בשקל ביחס לדולר ולסל המטבעות הבינלאומי, ולהנפקת חוב ממשלתית מוצלחת.
היום הטוב ביותר בבורסה מאז 2020
בבורסת תל אביב מסכמים את היום החזק ביותר בבורסה מאז אפריל 2020, עם עלייה של 4.75% במדד תל אביב 125 (מדד המרכיב את 125 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסת תל אביב). מדד ת"א 35 (של 35 החברות הגדולות) עלה ב-4.61%, ומדד ת"א 90 (המכיל את 90 החברות הקטנות במדד ת"א 125) עלה ב-5.14% ביום המסחר הנוכחי. בבורסה עברו בינואר האחרון למסחר בימים שני–שישי, בהתאם לבורסות הגדולות בעולם, כך שהמסחר היום מבטא את התגובה הראשונה של שוק ההון למבצע "שאגת הארי".
בחלוקה לענפים, מדד ת"א נפט וגז עלה ב-9.32% בעקבות הזינוק במחירי הנפט כתוצאה מהמלחמה. מדד ת"א ביטוח עלה ב-8.54%, ובסך הכול מתחילת 2026 עלה ב-27.12%. מדד ת"א אנרגיה עלה ב-7.33%, ומדד ת"א ביטחוניות עלה ב-6.84%. בבורסה מדווחים כי מדובר בהיקף המסחר היומי הגדול ביותר לימים "רגילים", שאינם כוללים עדכון מדדים ופקיעה חודשית של אופציות. בשבועיים האחרונים חלה ירידה במדדי הבורסה המרכזיים, כתוצאה ממשקיעים שמכרו את מניותיהם ברקע חוסר הוודאות ביחס למלחמה מול איראן.
העליות בבורסה בישראל מבטאות התבדות, לפחות לעת עתה, לחששות לפגיעה חמורה יותר בישראל כתוצאה מהמלחמה באיראן. זאת, לצד הערכה של שינוי בפרמיית הסיכון של ישראל בקרב משקיעים, כתוצאה מהתפתחויות הימים האחרונים. חלק מהתחומים, בהם אנרגיה, ביטוח ותעשיות ביטחוניות, צופים הזדמנות משינויי הימים האחרונים. גם בימי "עם כלביא" נצפתה עלייה חדה בבורסת תל אביב, ש"תוקנה" בחזרה לקו המגמה של העלייה מאז מבצע הביפרים בספטמבר 2024. בבורסות מרכזיות בעולם נרשמות מגמות מעורבות, כאשר ביפן ובאירופה נרשמה ירידה, ובארצות הברית בשעות המסחר הראשונות אין מגמה ברורה, כתוצאה מעלייה בחוסר היציבות הגיאופוליטי.
השקל בשיא של 25 השנים האחרונות ביחס לסל המטבעות
השקל המשיך בהתחזקותו, כתוצאה מביקוש למטבע המקומי. שער הדולר הגיע ל-3.09 שקלים. בבורסת תל אביב מעריכים שהדולר עשוי גם לרדת מתחת לרף ה-3 שקלים. שער סל המטבעות הבינלאומי (נומינלי) הגיע ל-64.06, הנמוך ביותר מאז תחילת הנתונים עליו ב-1999, כך שכוחו של השקל ביחס לסל המטבעות הוא הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות.
עלייה זו היא סימן ברור לעוצמת הכלכלה הישראלית, אך היא אינה בהכרח חיובית: עלייה במטבע המקומי פוגעת בתעשייה ובייצור המקומי, וביכולת לייצא סחורות לחו"ל. מחיר היבוא אמנם יורד, אך התרומה של ההקלה על היבוא לתוצר ולתעסוקה עשויה להיות נמוכה מהפגיעה שנובעת מהקושי בייצוא.
הנפקות חוב מוצלחות לאוצר
משרד האוצר השלים הנפקת חוב שגרתית בסך 3.3 מיליארד שקלים בבורסת תל אביב. הביקוש להנפקה עמד על כ-20 מיליארד שקלים, פי 6.1 מסך ההנפקה. בהנפקה השתתפו הבנקים המסחריים בישראל וכן בנקים זרים, בהם ברקליס, גולדמן סאקס, דויטשה בנק, ג'יי פי מורגן וסיטי בנק.
בבורסת תל אביב דיווחו כי אג"ח שקלית ממשלתית לפדיון באוקטובר 2035 (כ-10 שנים) בסך 450 מיליון שקלים הונפקה עם ביקוש גבוה פי 8.86 מסכום ההנפקה. ממוצע הביקוש עבור אג"ח ממשלתי מסוג זה עומד על פי 3.3 מההיצע. הנפקת חוב מהווה הזדמנות ל"תצוגת תכלית" למדינה להציג את חוזקתה ואמון השווקים בה, כך שההנפקה המוצלחת עשויה להשפיע לטובה גם בתחומים אחרים על המשק הישראלי, לצד אפשרות לגייס חוב עם ריבית נמוכה יותר, נטל חוב נמוך יותר עבור ישראל.
בשבוע שעבר חלו ירידות בשער האג"ח הממשלתי, אך ירידות אלה נמחקו תוך יום אחד הנפקת מק"מ (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל לשנה נמכרה בשער תשואה נמוך מההנפקה הקודמת. ירידת התשואה מצביעה על ציפייה לירידה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה, בין היתר מירידה בסיכונים הגיאופוליטיים.
