משרד העבודה אינו אוכף את הנחיות פיקוד העורף ביחס לנגישות עובדים למרחבים מוגנים, כך עולה מבדיקת 'דבר'. לשאלת 'דבר' למי יכול לפנות עובד שנדרש לעבוד על אף שאין לו גישה למרחב מוגן, השיב המשרד כי מנהל האכיפה וההסדרה ומנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אינם אמונים על אכיפת הנושא, וכי "עובד הנדרש לעבוד בניגוד להנחיות פיקוד העורף רשאי לפנות לבית הדין לעבודה". משמעות הדבר היא כי אין כל אכיפה פרו-אקטיבית של הנחיות פיקוד העורף – ועובדים מוחלשים, שיתקשו לתבוע את זכויותיהם ולפתוח בהליכים משפטיים מול מעסיקיהם, עשויים להיות חשופים לדרישות לסכן את חייהם.
כך למשל, הגיעו ל'דבר' עדויות של מנופאים מכל רחבי הארץ הנדרשים לעבוד בניגוד להנחיות פיקוד העורף, אף שאין להם גישה למרחב מוגן בזמן ההתגוננות. הנחיות פיקוד העורף קובעות שניתן לעבוד בענף הבנייה, לרבות בתחום המנופאות, רק בכפוף לאפשרות הגעת העובדים למרחב מוגן תקני, או ל"מרחב מוגן מוגמר, המותקנים בו פרטי מסגרות, חלון ודלת מאושרים ופעילים". עם קבלת התראה, על העובדים להיכנס בזמן ההתגוננות העומד לרשותם למרחבים המוגנים.
"אם לא נעבוד כנראה שלא תהיה עבודה גם בסוף המלחמה"
בהתאחדות הקבלנים הפיצו עם תחילת המלחמה את ההנחיות והבהירו כי יש לעבוד רק בכפוף להן. אלא שמפעילי המנופים, הנדרשים לטפס ולרדת עשרות מטרים באמצעות סולמות, אינם יכולים להגיע למרחב המוגן בזמן הולם, ובכל זאת באתרי בנייה רבים הם נדרשים להגיע לעבודה ולעלות על המנופים באיום שיוחלפו במנופאים אחרים המוכנים לעשות זאת.
מנופאי מהצפון כתב לוועד העובדים, שגילה ב'קבוצת החלפות' שבאתר הבנייה שלו גייסו מנופאים שיחליפו אותו משום שסירב להגיע לעבודה בניגוד להנחיות פיקוד העורף. "כמובן שהמחליפים ברוב הפעמים עובדים במזומן", כתב. "אתה יודע, המצב בצפון לא משהו, המנופים פה עבדו גם בזמן שהייתה רק התרעה של דקה מלבנון, ואם זו התרעה מאיראן יש לך במקרה הטוב 10 דקות. כל הפעולות הנדרשות לסגירת המנוף, ירידה והגעה למרחב מוגן ממנוף בגובה 60 מטר לא יכולות לקרות בפועל בפחות מזה. בעכו ונהריה המצב גרוע יותר. אז נאלצנו כולם לצאת לעבודה ולעבוד בתקווה ליום שקט. אם לא נעבוד כנראה שלא תהיה עבודה גם בסוף המלחמה. כן חוקי לא חוקי, כל המצב מריח כמו חרא בפיתה".
גם במלחמת עם כלביא הגיעו ל'דבר' עדויות דומות של מנופאים רבים שנאלצו להישאר בקבינה תחת מתקפות טילים, וכך גם לאורך מלחמת חרבות ברזל שבה נדרשו מנופאים רבים 'להתמגן' בקבינה רק באמצעות שכפ"ץ וקסדה. בעקבות פניית ההסתדרות עודכנה הנחיית פיקוד העורף והבהירה כי מותר להעסיק מנופאים רק בכפוף לגישה למרחב מוגן – אולם ללא אכיפה, המציאות בשטח לא השתנתה. הטילים מאיראן, המייצרים הדף עצום שיוצר נזק היקפי של עשרות ומאות מטרים, מהווים סיכון גדול עוד יותר, שכן הם עשויים להביא חלילה לקריסת מנוף ולפגיעת הדף ורסיסים גם בגובה עשרות מטרים.
במשרד העבודה מסרו כי בימים אלה נבחנת האפשרות לאשר בהוראת שעה הפעלת מנופים מרחוק באמצעות שלטים, בתנאי שהם מאושרים על ידי היצרנים, וזאת על רקע היעדר האפשרות של מנופאים להגיע למרחב מוגן. עם זאת, הבהירו במשרד כי נכון להיום, אין להפעיל מנוף כלל באמצעות שלטים. כמו כן הבהירו כי הפעלת מנופים באמצעות קרונות שליטה שאינם מאושרים על ידי יצרני העגורנים, אינה נשקלת, וכי היא אסורה בתכלית גם בשגרה וגם בחירום.
"מנופאים מוצאים עצמם בדילמה בלתי אפשרית, בין פרנסה לבטיחות וביטחון"
"לצערי, במקום לקדם אכיפה אקטיבית בזמן מלחמה – שתשמור על בטיחותם וביטחונם של העובדים, אנחנו שומעים שבמשרד העבודה שוקלים בימים אלה להתיר הפעלת מנופים מרחוק – אפשרות שלאורך שנים גורמי המקצוע במשרד הבהירו כי זו אינה בטיחותית, ומסכנת את עובדי האתר ועוברי האורח בסביבתו", אמר יוגב עשור, מזכיר חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי הבניין והעץ.
"לא ייתכן ששיקולים כלכליים יעמדו מעל שיקולים של קדושת חיי אדם, ושפעם אחר פעם מנופאים מוצאים עצמם בדילמה בלתי אפשרית – ונאלצים לבחור בין פרנסה לבטיחות וביטחון", הוסיף יו"ר ועד המנופאים הארצי רועי ויינשטיין. ויינשטיין הדגיש כי הפעלת מנופים מרחוק היא מסוכנת ביותר, שכן כחלק מעלייתו של המנופאי לתא הקבינה הוא נדרש לבדוק פיזית את כל מערכות המנוף, וכן, כיוון שהעבודה בקבינה מספקת אינדיקציות לגורמי סיכון שונים כגון רוח או טלטול, 'להרגיש את המנוף', באופן שלא ניתן לחוש בו בהפעלה מרחוק. "מנוף זה כלי עבודה גדול, המסכן את כל סביבת העבודה ואף עוברי אורח מסביב במידה ואינו מופעל כשורה. המנופאים בישראל אינם מוכשרים להפעלת מנופים מרחוק, ובוודאי שאין לקבל החלטות מסוג זה באופן חפוז וללא בחינת מלוא ההשלכות הבטיחותיות בשטח. מדובר בחיי אדם".
יו"ר ועד המנופאים הארצי, רועי ויינשטיין, הוסיף: "עגורן צריח מתוכנן להפעלה מתוך תא המפעיל שבראש העגורן, שם המנופאי מקבל משוב ישיר מהכלי – מהעומסים, מהרוח, מהכבלים ומהתנהגות המערכת כולה. לנתק את המנופאי מהמקום הזה ולהפעיל עגורן באמצעות שלט מהקרקע זה לנתק את שכבת הבקרה החשובה ביותר שיש במערכת. מעבר לכך, מדובר בפעולה מורכבת שגם כשהיא מתבצעת מתוך תא ייעודי, היא דורשת ריכוז גבוה. להפוך אותה להפעלה עם שלט ביד, לעיתים תוך כדי תנועה, זו הגדלה משמעותית של הסיכון. עמדת ועד המנופאים הארצי היא ברורה: הפעלה מרחוק של עגורני צריח היא צעד שמחליש את הבטיחות ומסכן עובדים ואת הציבור".
