ועדת הכספים של הכנסת מקדמת את תקציב המדינה לשנת 2026 וחוק ההסדרים המוצמד לו פוליטית, כאשר נותרו שלושה שבועות בלבד להעביר את התקציב. אחד הנושאים המרכזיים בדיון הוועדה הוא הפרק "מס מיוחד על הבנקים", ששם לו למטרה למתן רווחים חריגים של חמשת הבנקים המסחריים הגדולים, שהופקו תוך הכבדה על הציבור בריביות ועמלות, וכן למצוא מקור תקציבי להכנסות המדינה בשנים הקרובות.

לפי ההצעה בפרק הכלול בחוק ההסדרים, יוטל על הבנקים המסחריים מס בגובה של 15% על רווחים חריגים בשיעור של מעל ל-50% מממוצע רווחיהם בין השנים 2018–2022. שנים אלו נקבעו כשנים להשוואה, מאחר שלא חלו שינויים משמעותיים מלבד עליית ריבית בנק ישראל במהלך 2022, שבעקבותיה רווחי הבנקים החלו להאמיר. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו 29.4 מיליארד שקלים ב-2024 ו-25.7 מיליארד ש"ח ב-2023, לעומת 13.8 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע בין 2018 ל-2022.

הצעה זו מתבססת על מסקנות צוות שהורכב, בין היתר, מסמנכ"ל משרד האוצר וראש אגף אסטרטגיה לאומית יוראי מצלאווי, שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים, ונציגים נוספים ממשרד האוצר ומבנק ישראל. הצוות הצביע על ריכוזיות חריגה, חסמי כניסה לשחקנים חדשים וסיכון עסקי נמוך במיוחד כסיבות להטלת מס מיוחד, כאשר נלקח בחשבון הסיכון לפגיעה בהיצע האשראי ובגלגול עלויות המס לציבור הרחב. לאחר הכרזה על כוונה להטיל כ-9% מס על רווחי היתר, הבנקים טענו שהעלות תגולגל לציבור וסמוטריץ' החליט בתגובה כי שיעור המס יעלה ל-15%.

שי אהרונוביץ', מנכ"ל רשות המסים (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90)

באיגוד הבנקים לא מתנגדים לטענה שקיימת רווחיות יתר, אך דרשו שבמידה ויוטל מס על רווחיות כזו, הוא יוטל על כלל המשק, או לפחות על סקטורים נוספים כמו הביטוח והמזון. לטענתם, ב-2025 היו ענפים שנרשמה בהם תשואה להון (רווחים שנתיים ביחס להיקף הנכסים בבעלות החברה) גבוהה יותר. בנוסף טענו כי שר האוצר מקדם את המהלך לבדו וכי אף אחד מהדרג המקצועי אינו מעוניין בהטלת המס, וכי השיעור שנקבע, 15% מרווחי היתר, שרירותי.

"גם לפני עליית הריבית ענף הבנקאות היה ריכוזי", טען היום מצלאווי בוועדת הכספים, "אך כשבוחנים את רווחיהם בשנים שלאחר העלייה, בכל דרך, אין לזה אח ורע בשום ענף. גם בהשוואה בינלאומית אנחנו חריגים בתשואה להון של הבנקים ושניים רק להונגריה ב-OECD". מצלאווי הסביר כי הצוות מצא כי יש מקום להטיל מס, והשיעור אותו בחר שר האוצר הוא שיעור אפשרי בעיני הצוות.

"כל מס מתגלגל במידה כזו או אחרת על הציבור, המטרה היא מקסימום תועלת ומינימום נזק לציבור. עליית הריבית גרמה לרווחים שאינם מהתייעלות או פעולה אקטיבית כלשהי. לא הגיוני שבעל עסק קטן שנטל סיכון גבוה בשנים קשות וסבל מהלוואות בריבית גבוהה ימוסה בשיעור של בנק גדול שנהנה והרוויח מהלוואות יקרות שנתן כתוצאה מאותה מדיניות ובאותה תקופה".

ח"כ חנוך מילביצקי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם עופר רז דרור, סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המסים ומהדמויות המרכזיות ברשות, הגיב לטענות איגוד הבנקים: "כשאתה ממקסם את הרווחים שלך למקסימום, ומטילים עליך מס, אין לך מאיפה לשפר את הרווחים. זה כבר מגולגל לציבור. הבנקים מעוניינים להשוות ענפים שונים לפי שיעור תשואה להון. זה נתון שמשתנה לפי הסיכון בענף".

לדברי רז דרור, בעבר ועדה מקצועית קבעה ששיעור תשואה להון של 11% בחיפוש נפט וגז זה שיעור גבוה. "מדובר בענף עם סיכון גבוה והוצאות ענקיות. במערכת הבנקאית רושמים 16% בענף מאוד מאוד לא מסוכן. ענפי הביטוח רשמו רווחים גבוהים ב-2025 אבל הם גם רשמו שנים עם הפסדים בשנים האחרונות". ענף הביטוח, המנהל יותר כספים של הציבור מהמערכת הבנקאית, רשם רווחי יתר של 3 מיליארד שקלים בשנים האחרונות, בעוד בבנקים מדובר במעל ל-40 מיליארד שקלים.

ההכנסה הצפויה: 1.3 מיליארד שקלים בשנה

המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה כ-1.3 מיליארד שקלים בשנה שיגבו מחמשת הבנקים הגדולים, לאחר שברף ההמלצה העליון של הצוות, 10%, הצפי היה לכ-960 מיליון שקלים. בחישוב כולל, המס צפוי להיות נמוך מ-4% מהרווח הנקי של הבנקים הגדולים". יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי (הליכוד), ביקש מהדרג המקצועי לבחון האם ניתן להעלות את שיעור המס ל-20% מרווחי היתר, אך כרגע לא נראה כי העלאת שיעור המס תקודם. לדעת מילביצקי, כפי שמס חד פעמי על רווחי יתר שהוטל בתחילת המלחמה לא הוביל לקיטון בהיקף האשראי, אין לצפות שמס זה יביא לירידה בהיצע האשראי, וכי עלות המסים לא תגולגל לציבור.

בימים אלה מתפרסמים דוחות הבנקים הגדולים ל-2025, ועולה מהם שגם שנה זו תהיה שנת שיא ברווחים, עם חלוקת שיא של דיבידנדים. בבנקים מחזיקים בעלי הון פרטיים, וכן הגופים המוסדיים שקרנות הפנסיה בישראל מושקעות בהם. לפי הערכת האוצר, כ-75% מחלוקת רווחי הבנקים מגיעה לעשירון ההכנסה העליון בישראל. מדינות מערביות, בהן ליטא, קנדה, בריטניה, צ'כיה וספרד, החליטו להטיל מס חד פעמי או קבוע על רווחי הבנקים בשנים האחרונות, שנבעו בין היתר מעליות הריבית.