ההודעה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ, אתמול על ההסכמה על הכספים הקואליציוניים ועל עיקר תקציב 2026 היא בעצם הודעה על "אם כל ההסכמים". השניים הודיעו כי במטרה להגיע לתקציב מוסכם, יופסקו רפורמות כלכליות שנויות במחלוקת כמו רפורמת החלב, וגם קידום חוק הפטור מגיוס ייפסק. מחלוקות שהושקעו בדיונים עליהן אלפי שעות של אנשי מקצוע ונבחרי ציבור, ירדו מהשולחן בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב בשולחן הממשלה.

איך זה קרה? עבור החרדים, סכומי עתק של כספים קואליציוניים ותוספות לבסיס התקציב מסייעים להם להציג הישגים לרבנים ולבוחרים. בנוסף הם מבינים שצה"ל לא הצליח לגייס עד כה את המיינסטרים החרדי, וגם כשהחוק הנוכחי שחל על בחורי הישיבות הוא חוק שירות ביטחון שמגייס את כולם, מספר החרדים שלובשים מדים לא השתנה דרמטית. הדבר מאפשר לחברי הכנסת ולרבנים להמשיך ולהגיד שאין מכסות ללומדי תורה ואין יעדים למתגייסים, ותימשך ההשתמטות השקטה.

יורדים מהעצים

אמנם חוק הפטור הוא לא חוק כלכלי גרידא, אבל אי קידומו הוא מה שמשאיר כל צד עם פחות או יותר חצי תאוותו בידו. החרדים אמנם ויתרו לעת עתה על חקיקה שמסדירה את מעמד הגיוס, אבל באמצעות הכספים הקואליציוניים הם מקבלים אפשרות להמשיך לתמוך בהשתמטות חרף הסנקציות הכלכליות. נתניהו מצידו לא יביא ל"חוק גיוס היסטורי", כלשונו, אבל יוכל לעמוד במטרת העל של הממשלה: להשלים את הקדנציה ולהביא את חבריה חזקים יותר לבחירות.

שר האוצר סמוטריץ', מצידו, צולל במנדטים בשנה האחרונה, ו"הסכם כל ההסכמים" הנוכחי מאפשר לו להסיט את האש שכוונה אליו גם בשל רפורמת החלב שהתבררה כאנטי-ציונית יותר מאשר כמסייעת בהורדת יוקר המחייה, וגם בשל העובדה שישב על הגדר בנוגע לחוק הפטור מגיוס לאורך רוב הקדנציה, ואף תמך בו לבסוף בעצת רבותיו.

סמוטריץ' היה זקוק לסולם כדי לרדת מהעץ שעליו טיפס. נתניהו הושיט לו סולם בדמות "עצירת כל מה ששנוי במחלוקת" ובין היתר את קידום חוק הפוטר מגיוס שהעלה ביקורת מהבייס הציוני-דת. כדי להמתיק עוד יותר את הגלולה המרה, הובטחו גם יותר כספים למשרד המשימות הלאומיות של אורית סטרוק ממפלגתו, והגדלת התקציבים ליהודה ושומרון.

"חוק הגיוס עובר בוועדת הכספים"

תקציב 2026 מסתמן ככזה ששובר שיאים של כספים קואליציוניים בעיקר לציבור החרדי, עם יותר מ-2 מיליארד שקלים (מתוך כ-4.2 מיליארד כספים קואליציוניים שהוסכמו) עבור החינוך החרדי ותוכניות ייעודיות גם לבני ישיבות ולציבור הבוגר יותר, לצד כמיליארד שקלים שהוכנסו לבסיס התקציב בדמות הכנסת תוכנית 'אופק חדש' לחינוך החרדי.

בהופעות נדירות בוועדת חוץ וביטחון, אמרו חברי ועדת הכספים ולדימיר בליאק (יש עתיד) ונעמה לזימי (הדמוקרטים) ש"חוק הגיוס עובר בוועדת הכספים", מכיוון שמה שיקבע באיזו חקיקה חברי הכנסת החרדים יתמכו, הוא היקף הכספים שיועברו לציבור שלהם. נראה שחברי האופוזיציה צדקו, ושיותר מ-80 דיונים שהתקיימו על חשבון הזמן היקר של ועדת חוץ וביטחון, לא הביאו לשינוי של אות אחת בחוק שירות ביטחון.

בין בג"ץ לוועדת החוץ והביטחון

באפריל 2024 הקואליציה החילה דין רציפות על החוק שהציע בני גנץ ב-2022, למרות שהוא עצמו התנגד אליו אחרי פרוץ המלחמה. חודשיים לאחר מכן, בג"ץ קבע כי בהיעדר חוק, המדינה מחויבת לגייס חרדים ועליה לעצור תקציבי ישיבות עבור מי שחייב בגיוס.

במשך קרוב לשנה, קיימה ועדת החוץ והביטחון בראשות יולי אדלשטיין דיונים, בניסיון להפוך את החוק הפשרני שנכתב טרם המלחמה לכזה שגם עונה על צרכי הצבא. אחרי כשנה, אדלשטיין התכוון להניח הצעה לתיקוני חקיקה לחוק הקיים, אך פוטר מראשות הוועדה והוחלף בבועז ביסמוט, שבהמשך הגיש בעצמו הצעה לתיקוני חקיקה, שנוסחה בעיקר על ידי נציג המפלגות החרדיות, השר לשעבר אריאל אטיאס מש"ס.

ב-30 הדיונים שהתקיימו (בממוצע של פעמיים ביום) בוועדה תחת ביסמוט, ניכרה תנועה מנוגדת: ביסמוט דחף לקדם את החוק ולסיים את הדיונים, וחברי האופוזיציה משכו זמן כדי למנוע ממנו להתקדם.

במקביל, בנובמבר 2025, פסיקה של בג"ץ קבעה כי לממשלה אין עוד שיקול דעת בנושא, ושכל עוד אין חוק שעומד במבחן השוויון, חוק שירות ביטחון חל על כולם. מכאן שחרב הסנקציות מונפת מעל הציבור החרדי, ולא מאפשרת קבלת תקצוב לישיבות או סבסודים אזרחיים, בדגש על מעונות יום לילדים.

אם חקיקת חוק הגיוס נעצרת, מה הסטטוס כרגע?

כיום כ-91,000 צעירים חרדים מוגדרים מבחינה חוקית כחייבי גיוס ללא שום פטור. כל יום שבו הצבא לא קורא להם והממשלה לא אוכפת זאת, נחשב להפרה של פסיקת בית המשפט. המצב גם מותח את צה"ל עד לקצה, נוכח העובדה שהצבא זקוק בדחיפות ל-12,000 עד 15,000 חיילים נוספים בסדיר, רובם המוחלט בלוחמה ותפקידים קדמיים. הפער מתחדד עם ההודעה של הרמטכ"ל הבוקר על עיבוי הכוחות בצפון.

מבחינת צה"ל, הם מוכנים לקליטה. בשנים האחרונות הוקמו 42 מסגרות לקליטת חרדים, והתשתיות מוכנות לקליטת סדר גודל של חטיבת חי"ר, אך חטיבת החשמונאים עד כה לא הצליחה למלא אפילו היקף לוחמים של גדוד. במג"ב וביחידות האחרות יותר מתקרבים למילוי השורות, אך הצורך האמיתי הוא בלוחמה בצה"ל.

משפטית, דווקא הכישלון לחוקק יצר את המצב המסוכן ביותר עבור המגזר החרדי. בעוד שחוק כלשהו יכול היה להעניק להם הגנה משפטית חלקית לשנים הקרובות, הוואקום הנוכחי הופך את כל ה-91,000 צעירים לעבריינים בעל כורחם. גם הישיבות הופכות תחת סטאטוס זה למוסדות שנמצאים בתהליך של ייבוש תקציבי בעקבות פסיקת בג"ץ שאוסרת על מימון תלמידי ישיבות ומעונות יום.

ה'מתנה' שהחרדים מקבלים בתקציב – בדמות הכספים הקואליציוניים – היא מה שמאפשר להם להמשיך לשרוד במצב שבו המימון נלקח ממי שאינם מתגייסים. למרבה הצער, נראה שהיא גם תפגע ביכולת לאכוף בצורה יעילה את הגיוס, ותאפשר לציבור החרדי להימנע מגיוס שנה נוספת.