הממשלה אישרה אמש (שלישי) הקצאת עשרות מיליוני שקלים להקמה של יחידה ממשלתית חדשה במשרד הביטחון לטיפול בבני נוער ביהודה ושומרון. ההחלטה מגיעה 9 חודשים לאחר מינויו של אל"מ במיל' אביחי תנעמי לפרויקטור לטיפול באלימות נוער הגבעות ונוכח מאות אירועי טרור יהודי ומקרי אלימות קשים בחודשים האחרונים, שכמכט ולא הובילו למעצרים.

לפי משרד הביטחון, מדובר בתוכנית לאומית שצפויה לעסוק בין היתר בהפעלת תוכניות ייעודיות להכנה לשירות צבאי ולעידוד גיוס; במתן מענים נוספים לנשירת בני נוער ממערכת החינוך; בחיזוק תחום הרווחה לבני הנוער; בהרחבת מענים במישור הקהילתי; וכן בתמיכה דרך תחומי התרבות, הספורט והתעסוקה. לפי הודעת המשרד, היחידה החדשה "תנתח נתונים ומגמות ביחס לבני הנוער ותפעל להסרת חסמים הנדרשת לצורך האצת גיבוש ויישום של התוכנית הלאומית".

טיפול וחינוך, לא אכיפה

חלק ממטרות ההחלטה היא הטלת האחריות על משרדי ממשלה שונים, במטרה לספק מענה לבני נוער הנושרים, שמידרדרים ומגיעים ל"גבעות" ביהודה ושומרון, שם הם מבצעים מעשי אלימות בידיעה שאין מי שיעצור אותם. האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, שבתוכו מוקמת היחידה החדשה, ירכז את הפעולה; משרד החינוך, אמור לפעול להקמת מרכזי לימוד והכשרה מקצועית; משרד הרווחה והביטחון החברתי, נדרש להפעיל תוכניות רווחה ומענים סוציאליים; המשרד לביטחון לאומי, עתיד לגבש תוכנית לאיתור, ליווי והדרכות לבני נוער, למשפחות ולקהילות; ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, שאמור לקדם מרכזי נוער ותמיכה במסגרות חלוציות.

למרות כל זאת, קידום החלטה בנושא רגיש זה תלוי באופי הממשלה ובקו שאותו היא רוצה לקדם. בהחלטה כזו יכלה הממשלה להחליט על הגברת האכיפה, או על הגדלת הכספים לחינוך וקהילה, הכל תלוי במדיניות שלה. ההסלמה הנוכחית באירועי האלימות אמנם דחפה אותה לקבל את ההחלטה הנוכחית, אך אופני היישום תלויים בין היתר בעוצמת הדחיפה של מנכ"לי המשרדים – אנשי אמונם של השרים.

רצף אירועים חמורים ואזהרה מוושינגטון

הקמת היחידה מגיעה לאחר שורה של מהלכים מטעם הממשלה שאחריהם החל רצף אירועי הטרור היהודי. ראשית, אחרי 7 באוקטובר, הדרישה לנקמה החלה לקבל מקום הולך ונרחב בהתיישבות ביהודה ושומרון ובכלל בקרב תומכי הממשלה. שנית, השליטה לכאורה של השר איתמר בן גביר במשטרה עם כניסתו לתפקיד, ודיווחים על אכיפה מעטה של אירועים כאלה על ידי המשטרה, ואי הסמכות של צה"ל לעצור ישראלים, העניקו רוח גבית לפורעים. שלישית, עם כניסתו לתפקיד בנובמבר 2024, שר הביטחון ישראל כ"ץ הורה לבטל את המעצרים המינהליים של פורעים ופושעים יהודים. במהלך זה, נלקח הכלי המרכזי של השב"כ לסכל אירועי טרור, שהחלו לצוץ אחרי המהלך הזה כפטריות אחרי הגשם.

השר כ"ץ ניסה להתמודד עם הפשיעה הלאומנית ההולכת וגואה ביהודה ושומרון. ביוני 2025 מינה את אל"מ במיל' אביחי תנעמי, לפרויקטור שהיה אמור לטפל בנושא, אך לתנעמי, איש חינוך וטיפול, לא היו תקציבים או כלים מספיקים להתמודד עם התופעה שהלכה והתרחבה מאז שמונה לתפקיד. המהלך הקודם היה בעיקר מינוי אישי של תנעמי כפרויקטור, והמהלך החדש הוא כבר הקמה של יחידה ממוסדת בתוך משרד הביטחון, בעלות ניכרת כאמור, ועם מספר תקנים קבועים.

החלטה מהממשלה הקודמת, עם תקציב נמוך ממילא

הקמת היחידה החדשה באגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, נשענת על החלטת ממשלה 608 של הממשלה הקודמת, מדצמבר 2021, שלא תוקצבה לחלוטין, ויושמה בעיקר באמצעות שיתופי פעולה בין-משרדיים. ההחלטה נזנחה כמעט לחלוטין עם הקמת הממשלה הנוכחית, וחוזרת ליישום רק לאחר שורה ארוכה של אירועים קשים, ואף אזהרה של שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר, שאמר בראיון ל-ynet כי ישראל מאבדת לגיטימציה בארצות הברית בעקבות אירועי האלימות הללו.

בדיון בכנסת במרץ 2025 תיארו נציגי הממשלה ואנשי השטח מצב כאוטי למדי. מצד אחד נאמר בדיון שהמשרדים "עובדים על התוכנית הזו כבר מספר שנים", ושיש רצף מענים של חינוך, רווחה וביטחון קהילתי. מצד שני נאמר שם גם ש"התקציב הזה הופסק למיטב ידיעתנו" וש"הרשויות היום מתמודדות ללא תקציב". באותו דיון עצמו כבר עלתה דרישה ממשרד המשפטים להגדיל תקציבים לתוכניות מהותיות. אפילו המשתתפים בדיון לא היו בטוחים מתי בדיוק נעצר התקציב, וכן מה בדיוק שייך להחלטה 608 ומה לתוכניות אחרות.

התקציבים שהועברו לקיום ההחלטה הקודמת מסתכמים, לפי המידע החשוף לציבור, במאות אלפי שקלים מדי שנה בלבד, סכום שמספיק לפרויקט נקודתי וקטן, ורחוק ממה שהממשלה החליטה עליו בהחלטה המקורית: סכום לא גבוה של כ-11 מיליון שקלים, רובם המוחלט להמשך תוכניות קיימות.

ההחלטה הנוכחית אמנם מקצה סכום גבוה יותר לטיפול בנושא, אך אופני יישומה נראים דומים לאלו של החלטת הממשלה הקודמת, ותלויים באותה מידה באיכות הביצוע של המשרדים ובשיתוף הפעולה ביניהם.