סין תפעל למתן בחצי את עליית מחירי הדלק, כך דיווחה השבוע סוכנות הידיעות הסינית הממשלתית צ'ינאווה. על פי הדיווח, עליית המחיר, שהייתה אמורה להגיע לכ-20% עקב משבר הנפט במצר הורמוז, תיחתך בערך במחצית, לכ-10%. בסין, בהיותה מדינה גדולה המחולקת למחוזות, אין מחיר אחיד לדלק, אולם על פי האתר 'גלובל אויל פרייס' לפני העלייה עמד המחיר הממוצע לליטר דלק על 8.21 יואן, או 1.17 דולר בערך, על פי שער המרה ממוצע של כ-7 יואן לדולר. זאת לאחר עליית מחיר מתונה יותר ב-9 במרץ עקב המלחמה.

לפי מנגנון מחירי הדלק בסין, מחירי הבנזין והדיזל היו אמורים לקפוץ בחדות, ולהגיע לכ-10 יואן לליטר, החל מ‑23 במרץ. עם זאת, בשל צעדי בקרה של הממשלה, עלה המחיר ל-9.2 יואן בממוצע, שווה ערך למעט יותר מ-1.3 דולר. על פי הדיווח בצ'ינאווה, מטרת המהלך היא להוריד את היקפי הפגיעה בצרכנים ובחברות שמתבססות על דלק.

אין כיום מחסור בנפט בסין. לסין ספקי נפט רבים מלבד איראן, ועל פי ההערכות, גם איראן הוסיפה להזרים חלק מהנפט שלה לסין למרות ה'מצור' על המצרים. נוסף על כך, לסין אחד ממאגרי הנפט האסטרטגיים הגדולים ביותר בעולם, שמומחים מעריכים שמספיק ל-200 יום של מצור מלא. לכן עליית מחירי הנפט מסמנת בעיקר עלייה עולמית במחירי החוזים, ולא מחסור פיזי בשטח.

מנגנון דומה, פתרון שונה

מחירי הדלק בסין פועלים על פי מנגנון של נוסחה אוטומטית שמתעדכנת פעם בעשרה ימים. זאת בדומה לישראל, שגם בה מתעדכנים המחירים על פי נוסחה קבועה, ביום הראשון לכל חודש. גם בסין משקללת הנוסחה מאפיינים דומים יחסית, בהם מחירי דלק בינלאומיים, עלויות זיקוק ומיסוי.

הנוסחה האוטומטית היא פתרון נוח עבור שני מגזרים: לשוק היא מספקת מדד מתמטי ברור להעריך מה יהיו המחירים, ומתחשבת במאפיינים שמשפיעים גם על יתר השחקנים. למדינה, היא משמשת 'כוח עליון' שמסיר ממנה את האחריות למצב. עם זאת, במצבי קיצון של עלייה תלולה, כמו הנוכחי, שומרת לעצמה המדינה את הזכות להתערב במחירים.

גם בישראל הועלתה בימים האחרונים הצעה של האוצר להוריד את מחירי הדלק, שצפויים לזנק ב-1 באפריל, כדי למתן את הפגיעה בצרכן. צעד דומה ננקט בימי שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, שהוריד את מחירי הדלק בשקל שלם.

התוצאות אומנם דומות, אך המנגנון שונה. בישראל, הן המהלך המוצע והן המהלך הקודם מבוצעים בהורדת המיסוי, ספציפית מס הבלו שמוטל על הדלק, והוא חלק ניכר ממחירו. כלומר, במידה רבה מי שסופגת את ההתייקרות היא המדינה, שזוכה לפחות הכנסות.

בסין, לעומת זאת, מתבצע המהלך בהגבלת המחירים, ואילוץ החברות למכור במחיר פחות רווחי, או אף הפסדי. כלומר מי שסופגות את ההתייקרות הן חברות הדלקים והזיקוק, חברות ממשלתיות ברובן. בשלב זה לא ברור אם המדינה תשתתף בפיצוי החברות האלה, אם בסבסוד ישיר ואם בשימוש במאגרי הנפט האסטרטגי שלהן.