כ-90 מתושבי קריית שמונה הגישו עתירה לבג"ץ בהובלת אורי בכור בדרישה להורות על פינויים הזמני של תושבי העיר שאינם מצליחים לנהל שגרת חיים עקב היעדר מיגון נגיש. כלל העותרים הם אזרחים ותיקים, בעלי נכויות או פגועי נפש, שמתקשים להמשיך לחיות בביתם בהיעדר ממ"ד או ממ"ק. הם נאלצים להסתמך על מיגון ציבורי מחוץ לבית, שההגעה אליו קשה עבורם, ובהתחשב בזמני ההתרעה הקצרים בעיר – אף מסכנת את חייהם.

"מדובר פה בעניין אזרחי שהצבא והמדינה מתעקשים להתייחס אליו רק כביטחוני", מסביר בכור ל'דבר'. לטענתו, יש להישען על התקדים המשפטי של פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר, שהורתה לפצות את תושבי קו העימות שלא פונו בשנה וחצי הראשונות למלחמה. אותה פסיקה קבעה כי גם אם לא נשקפה לתושבים סכנה ביטחונית ישירה המצדיקה פינוי, המדינה הייתה חייבת להתייחס לסבל שנגרם להם מתוקף חייהם בחזית העורף.

"החלטות הממשלה הן אלו שקבעו את הסטנדרט לחיים בקו העימות תחת אש, ובפועל, לפחות מבחינת המיגון, הן לא מיושמות ושמות את התושבים בסיכון מוגבר", מוסיף בכור.

צה"ל לבג"ץ: אפשר להגן על התושבים בבתיהם

במסגרת העתירה, ביקש בכור צו על תנאי שיורה על פינוי מיידי עוד לפני כניסת החג. בג"ץ בחר שלא להוציא את הצו, אך הורה לרשות החירום הלאומית (רח"ל) ולצה"ל לעדכן עד כניסת החג האם שאלת פינויים של יישובי קו העימות בחזית הצפונית נשקלה כלל.

כשעה לפני כניסת החג, הודיע צה"ל לבית המשפט כי סוגיית הפינוי אינה על הפרק, שכן לא נמצא לכך צורך ביטחוני או מבצעי – בניגוד למצב ששרר בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". ההודעה נשענה על תצהיר של תא"ל (במיל') אלון פרידמן, מפקד העורף בפיקוד צפון. "ניתן להגן על שלומם וביטחונם של התושבים אם יישארו במקום מושבם תוך שמירה על מדיניות פיקוד העורף", נכתב בתשובת הצבא.

לטענת פרידמן, ההחלטה שלא לפנות מגובה במידע מודיעיני מהימן ובביצועי מערך ההגנה באזור. עם זאת, מתוך תשובת הצבא לבית המשפט עולה כי הוא אכן מכיר בבעיית המיגון בעיר ומאשר כי מדובר בסוגיה בלתי פתורה. הצבא טען בתגובתו כי הוא עושה את המיטב, יחד עם מוסדות המדינה והרשויות המקומיות, כדי לצמצם את הפערים הללו.

ראש העיר: "אחרי חודש בסיר לחץ, אני בעד לפנות"

בערב החג התייחס לסוגיה גם ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, אמר בראיון ל-103FM כי ראוי שהמדינה תבחן מחדש את מדיניותה כלפי העיר. "אחרי חודש בסיר לחץ נוראי, אני בעד לפנות את תושבי העיר ולא להסתכל על זה כחולשה", אמר שטרן. הוא הדגיש כי המחסור במרחבים מוגנים נגישים הוא הסיבה העיקרית למשבר, במיוחד עבור תושבים המתגוררים בקומות גבוהות בבניינים משותפים ישנים.

בשנתיים האחרונות ביקר שטרן בחריפות את הממשלה על כך שאינה מקדמת פתרונות מיגון ישימים בעיר. זאת, לאחר שהתברר כי כלל תוכניות המדינה נשענות על פרויקטים של התחדשות עירונית – מהלך שכלל אינו כדאי כלכלית ליזמים בקריית שמונה, ולכן אינו מתקדם.

בכור מסביר כי העתירה נועדה להפעיל לחץ על המדינה להכתיב לוח זמנים ותוכנית מיגון רצינית וארוכת טווח לעיר, ובמקביל לאפשר מימון לפינוי חלקי וזמני של האוכלוסיות הפגיעות. בשבוע הקרוב צפויות להצטרף לעתירה עשרות משפחות נוספות, על רקע הודעת ראש הממשלה לפיה יישובי הצפון יקבלו 100 מיליון שקלים לצרכים שונים.

למעט ההודעה לתקשורת מטעם משרד ראש הממשלה, תוכן ההחלטה טרם פורסם רשמית, ולא ידוע כיצד ומתי יועברו הכספים הללו. "אנחנו דורשים שחלק מהכסף שמיועד לקריית שמונה יגיע מיד", מסכם בכור. "אפשר יהיה להמשיך לדון בשאר הדברים כשהאנשים יימצאו במקום בטוח יותר".