שר האוצר, משה כחלון, אמור היה להציג הבוקר (שני), בפני ועדת הכספים, את המלצותיו ביחס להעלאת גיל הפרישה לנשים. אך השר בחר שלא להגיע, ולא בפעם הראשונה. בנוסחו המקורי, חייב החוק את שר האוצר להגיש את המלצותיו השנוא כבר ב-30 בספטמבר 2016, אך כחלון ביקש מהוועדה מספר דחיות, האחרונה בהן קבעה את ה-30 באפריל כמועד הגשת ההמלצות. במקום להגיע לדיון, העביר כחלון מכתב ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בו ביקש כי הוועדה תמשיך בדיוניה, מכיוון שהוא מעוניין שההחלטה בנושא תתקבל בהסכמה בין האוצר לבינה.

גפני הדגיש כי "אם אין המלצה של שר האוצר, אנו נתקן את החוק כך שלא תהיה העלאה אוטומטית של גיל הפרישה לנשים מבחינת הביטוח הלאומי. לא נקבל היום החלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים. ארצה לשבת עם אנשי משרד האוצר כדי להגיע לפתרון מוסכם. מדובר בבעיה ציבורית מהמדרגה הראשונה וצריך להגיע להסכמה. ברגע שאין החלטה על העלאת גיל הפרישה, המסלול שנמצא בביטוח הלאומי ממשיך לפעול כאילו גיל הפרישה לנשים מועלה אוטומטית. נצטרך לתת את הדעת על כך. לשר האוצר יש קושי לקבל את ההחלטה בעניין. הוא לא רוצה לעשות את זה חד צדדי".

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. צילום: פלאש 90
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. צילום: פלאש 90

אנשי משרד האוצר, השתתפו דווקא בדיון. רפרנט מאקרו באגף התקציבים באוצר, כפיר בטאט, הציג מספר נתונים שחיזקו, לטענתו, את עמדת האוצר התומכת בהעלאת גיל הפרישה. לדבריו, שהעלייה בתוחלת החיים, משנת 85 ועד היום, הביאה לעלייה ניכרת של שיעורי תעסוקת נשים בגילאי 59-55. ושמשרד האוצר צופה ששיעורי התעסוקה ימשיכו לעלות. בתגובה, אמר גפני "הבנו שיש לכם דעה נחרצת על העלאת גיל הפרישה. אם אתם כל כך נחרצים מדוע לא הבאתם המלצה?"

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד,  אמר במהלך הדיון כי "יש פה הרבה השלכות. הכיוון שלנו הוא לעשות את כל המאמצים לעשות את הדבר הנכון ביותר, ולתת מענה רחב ביותר. הדבר צריך להיעשות בהדרגתיות כדי לראות שאנחנו בוחרים את המודל הנכון. יחד עם הוועדה, והדברים שעולים פה, נשב ונציג את ההמלצות. יש לנו שלושה חודשים במהלכם צריך להעביר את החוק, ואנחנו מקווים שזה יהיה בהקדם".

המחלוקת בין ועדת הכספים לאוצר עוסקת בעיקר במציאת פתרונות לשני מגזרים: אחד הוא נשים בנות 60 פלוס שנפלטו משוק העובדה כלומר הן מובטלות קבועות והעלאת גיל הפרישה תותיר אותן עוד שנתיים ללא שכר, פנסיה או קצבת זקנה. השני הוא נשים שעובדות במקצועות שוחקים והעלאת גיל הפרישה תאלץ אותן לעבוד במקצוע למשך שנתיים נוספות.

זהבה גלאון. ארכיון. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
זהבה גלאון. ארכיון. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

"אין לנו אג'נדה נגד העלאת גיל הפרישה" אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אבל ההעלאה צריכה להיות מדורגת ומדודה. גם עכשיו נשים יכולות להמשיך לעבוד עד גיל 67. צריך להכיר בעניין הזה של מקצועות שוחקים. וגם בהצעה של האוצר אין פתרון לנשים מובטלות שהעלאת גיל הפרישה תדון אותם לשנים של עוני" לטענתה, נתונים הנושא שפרסם מרכז אדוה, מעלים כי נשים בעלות השכלה נמוכה נפלטות משוק העבודה במחצית השנייה של שנות החמישים לחייהן. על פי הנתונים שציטטה גלאון, רק 27% מהנשים בעלות השכלה הנמוכה בגילאי 65-60 לוקחות חלק בשוק העבודה, יותר מחצי מהן במשרה חלקית. "כל העלאה של גיל הפרישה מיטיבה עם חלק מסוים של האוכלוסייה. יש לנו עניין להגיע להסכמה", סיכמה גלאון.

נושא נוסף בו דנה הוועדה, פועל יוצא של העובדה שטרם פורסמו המלצותיו של שר האוצר, הוא חוסר התיאום עם הביטוח הלאומי. בשל העובדה שעל פי חוק, בהעדר החלטה אחרת הועלה גיל הפרישה ל-67, בכל חודש מקבלות כ-4,000 נשים הודעה לפיה גיל הפרישה עלה. ח"כ גפני אמר כי יש להגיש בהקדם את הצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) – לפיה יוצמדו לוחות הביטוח הלאומי לשינוי גיל הפרישה בפועל.

"שר האוצר החברתי, משה כחלון, גורר רגליים ודוחה את המלצתו בנושא גיל פרישה לנשים  זו הפעם השלישית ברציפות" אמרה מיכאלי, "כבר בפעם הראשונה שנדחתה ההחלטה הגשתי הצעת חוק  להצמיד את הלוחות של הביטוח הלאומי לגיל הפרישה עד לקבלת המלצת משרד האוצר, אבל הוועדה לא האמינה ששר האוצר לא יקבל החלטה. אני שמחה שיו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, קיבל את המלצתי ושעכשיו נתקן את המצב. כרגע יש חוסר וודאות נוראי שמזיק גם למשק, גם לקרנות הפנסיה, גם למקומות העבודה אבל בעיקר לאלפי נשים שלא יודעות מה עומד לקרות להן בעוד שלושה חדשים. לא ניתן למצב הזה להמשך".

כזכור, בניגוד לעמדת האוצר, החליטה ועדת הכספים בדצמבר האחרון לדחות את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים מה-1 בינואר 2017 ל-31 ביולי 2017, וזאת על רקע התנגדותה של נציגת ההסתדרות, פרופסור רות בן ישראל, בוועדה שהקים  לבדיקת הנושא שר האוצר כחלון.