מסמכים שפורסמו ביממה האחרונה בכלי תקשורת איראניים, מציגים פריטי זיהוי אישיים שנמצאו לכאורה באזור נפילת מטוס ה-F-15E האמריקאי ביום שישי האחרון. התיעוד כולל את כרטיס הזיהוי הצבאי (CAC) של מייג'ור (רב-סרן) אמנדה מ. ריידר, מסמך הזמנה מחברת התעופה "דלתא" ואישור כניסה לישראל שהונפק בבסיס חיל האוויר עובדה שבנגב.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, קיים אמש מסיבת עיתונאים שבה פירט על מבצע החילוץ המורכב מיום ראשון ושיבח את הערכים המבצעיים של הכוחות. אך בקהילת המודיעין הגלוי (OSINT) החלו להתעורר שאלות סביב הפערים בין הצהרות הממשל לממצאים בשטח.
כרטיס ה-CAC של ריידר כולל את הסימון "W" (הקוד לאנשי שירות פעיל – Uniformed Services) ומציין את דרגתה: מייג'ור. מדובר בפרט המייצר אי-בהירות מול דברי הנשיא, שציין בנאומו כי הקצין שחולץ הוא "קולונל גיבור" (אלוף-משנה). במושגים מבצעיים, דרגת הקולונל היא בכירה משמעותית ואינה נפוצה בתפקידי "מספר 2" במטוס קרב, במיוחד תחת פיקודו של קצין בדרגת מייג'ור, הנמוך מקולונל בשתי דרגות.
לוחות הזמנים של האירוע עשויים לספק הסבר לפער: לפי הדיווחים, הטייס חולץ כבר ביום שישי מיד לאחר ההפלה, בעוד שחילוצו של קצין מערכות הנשק (WSO) הושלם רק ביום ראשון. הניתוח המקצועי מעלה את האפשרות שריידר, המשרתת בתפקיד שאותו מאיישות נשים באחוזים גבוהים יחסית בחיל האוויר האמריקאי מאשר טייסות קרב, היא ה-WSO שחולצה ביום ראשון.
מעבר לזהות הצוות, הממצא המרכזי בפרסום הוא אישור השהייה בישראל הנושא את הקוד UVDA90 (בסיס עובדה). המסמך מעיד על כך שריידר נחתה בישראל ב-20 במרץ למשימה צבאית, פחות משבועיים לפני הפלת המטוס בשטח איראן. לפי מידע שפורסם ומודיעין גלוי, בישראל פועלות מספר טייסות תובלה וקרב של חיל האוויר האמריקאי. הגעתה של הקצינה לבסיס הדרומי במהלך המלחמה עשויה להעיד על חלקה באחת הטייסות.
הימצאותם של מסמכים אישיים ואישורי כניסה באתר ההתרסקות מעידה על כך שציוד אישי הופקר, ננטש או נזרק במטרה לעכב את הכוחות האיראניים שדלקו אחרי הקצינה האמריקאית, במהלך מאמצי ההישרדות והחילוץ שלה תחת אש באזור אספהאן. לפי ההערכות, בזמן שריידר הסתתרה בתוואי השטח במשך כיומיים, פעלו מאות לוחמים איראניים לאיתורה, מול כוח משימה אמריקאי נרחב שפעל בתוך שטח אויב כדי להשיבה בשלום.
