קרן המטבע הבינלאומית פרסמה את התחזית הכלכלית העולמית שלה לאפריל 2026. הצמיחה העולמית ב-2026 חזויה להגיע ל-3.1%, תחת ההנחה שהמלחמה עם איראן תסתיים עד אמצע השנה. מדובר בירידה של 0.3 נקודות האחוז ביחס ל-2025 ו-0.2 ביחס לתחזית מינואר. האינפלציה צפויה לעלות ל-4.4%.

אולם אם המלחמה תימשך למחצית השנייה של 2026, הצמיחה תאט ל-2.5%, ואם היא תימשך ל-2027, היא תופחת ל-2%. ככל שהמלחמה תימשך האינפלציה העולמית צפויה לעלות.

"למרות שיבושים בסחר וחוסר ודאות בנוגע למדיניות, שנת 2025 הסתיימה היטב", אמר פייר-אולבייה גורניצ'ס, ראש המחקר בקרן המטבע, במסיבת עיתונאים. גורניצ'ס ייחס את הסיומת הטובה לכך שהמכסים שטראמפ הטיל בפועל היו נמוכים מאלו שהכריז עליהם תחילה. עוד תרמו לצמיחה ה"בום" בענפיים הטכנולוגיים, ותימרוצים ממשלתיים בחלק מהכלכלות.

הפגיעה מהמלחמה באיראן צפויה להיות חריפה יותר בכלכלות שהן יבואניות אנרגיה או בעלות רמת הכנסה נמוכה. לפי התחזית, כלכלות המפרץ יסבלו מהנזק הגדול ביותר. הכלכלה הקטארית תמצמצם ב-8.6%, והעיראקית ב-6.8%. האמירויות יצמחו ב-3.1%, ירידה חדה בהשוואה ל-5.8% ב-2025. גם בערב הסעודית שיעור הצמיחה החזוי הוא 3.1%, וגם במקרה שלה מדובר בירידה בשיעור הצמיחה.

ישראל צפויה לצמוח ב-3.5% ב-2026 וב-4.4% ב-2027, עלייה מ-2.9% ב-2025. האינפלציה צפויה לפחות ל-2.3% ב-2026, מ-3% ב-2025. ארה"ב צפויה לצמוח ב-2.3% ב-2026, ירידה מ-2.4% בתחזית מינואר. גוש האירו יצמח ב-1.1%, יפן ב-0.7% ובריטניה ב-0.8%. סין תצמח ב-4.4%, האטה ביחס ל-2025. הודו צפויה לצמוח ב-6.5%, קצב מהיר, אך איטי משהיה ב-2025. רוסיה תצמח ב-1.1%, ברזיל ב-1.9% ומקסיקו ב-1.6%.

לגבי בריטניה, גורניצ'ס אמר שבגלל ההסתמכות על נפט וגז, הפגיעה בצמיחה משמעותית. סין מתמודדת עם קשיים בשוק המקומי וסובלת מהסתמכות יתר על יצוא, והקרן המליצה לה לנקוט צעדי מדיניות שיתמכו בצריכה המקומית החלשה.

חשש מ"ספירלה" של עליית מחירים

נוכח הביצועים הטובים במחצית השנייה של 2025, חוקרי הקרן חזו בינואר צמיחה חזקה ל-2026, אך תחזית זו התנפצה עם פרוץ המלחמה של ארה"ב וישראל עם איראן. מחירי האנרגיה עלו בחדות, ועמם מחירי דלקים, דשנים, אלומיניום והליום. לפי קרן המטבע, הנזק של עליות המחירים עלול להתגבר ולהתפתח לאינפלציה רחבה.

התפתחות כזו תתרחש אם חברות ועובדים ירצו להעלות מחירים ודרישות שכר בתגובה לעליות המחירים שהם חווים, כדי לשמור על הרווחים וכוח הקנייה שלהם. במצב כזה, תיווצר ספירלה של מחירים ושכר, שבה החברות והעובדים ממשיכים להעלות את המחירים והשכר לסירוגין.

נוסף על כך, הדגיש גורניצ'ס את הלחץ על השווקים הפיננסיים שהמלחמה עשויה לחולל. ירידות ערך בנכסים פיננסיים כמו מניות של חברות, עליה בפרמיות הסיכון, ובריחת הון לנכסים בטוחים שתביא להתחזקות הדולר – כל אלו עשויים לפגוע ברמת הביקוש העולמית ולהאט את הצמיחה.

מטבעות של כלכלות מתפתחות עלולים להיחלש

התחזית כוללת שלושה תרחישים. בתרחיש הראשון, המלחמה תסתיים בקרוב ועליית מחירי האנרגיה תגיע ל-19%, מה שיוביל להפחתה מתונה בשיעור הצמיחה, מ-3.4% שנתיים שנחזו בינואר, ל-3.1%. האינפלציה תעלה ל-4.4%. בתרחיש הבינוני, שלפיו המלחמה תימשך למחצית השנייה של 2026, הצמיחה נופלת ל-2.5%, והאינפלציה עולה ל-5.4%. בתרחיש החמור ביותר, שבו שיבושים בשוק האנרגיה נמשכים ל-2027, הצמיחה נופלת ל-2%, והאינפלציה עולה ליותר מ-6%.

אם יתממש אחד התרחישים החמורים יותר, הכלכלות המתפתחות יהיו חשופות לאי יציבות פיננסית ולעליות מחירים. לפי גורניצ'ס, אי ודאות מביאה משקיעים למשוך הון מכלכלות מתפתחות לנכסים בטוחים יותר כמו אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות. הדבר מביא להתחזקות הדולר והיחלשות המטבעות של הכלכלות המתפתחות. כתוצאה מכך, הן חוות אינפלציה וגידול בנטל החוב החיצוני, הנקוב בדולרים.

בלי המלצה להעלות ריבית – בינתיים

הקרן עדיין לא ממליצה לבנקאים המרכזיים להעלות את הריבית, אולם גורניצ'ס הדגיש שנדרשת ערנות למקרה שהאינפלציה תחרוג ממחירי הסחורות והאנרגיה לשכר ולעליות מחירים נוספות. רק אם יתפתחו לחצים אינפלציוניים מעבר לזעזוע הראשוני שיצרה המלחמה, קרן המטבע סבורה שהבנקאים המרכזים יצטרכו להעלות ריבית כדי לבלום את עליות המחירים.

חוקרי הקרן גורסים שיכולת הממשלות לפעול מוגבלת נוכח מגמת גידול בחוב הציבורי. לפי הנתונים המוצגים בדו"ח, הכלכלות המתקדמות מחזיקות חוב בגודל של יותר מ-100% מהתוצר השנתי שלהן. הקרן מזהירה מצעדים כמו הגבלות מחיר וסובסידיות, אשר לשיטת חוקריה מהווים צעדים פופולריים אך מסוכנים. הם מעוותים את מנגנון המחירים, כרוכים בהוצאות ציבוריות נרחבות, ובמקרים רבים בנויים לא נכון.

לכן, סיוע ממשלתי צריך, לפי הקרן, להיות זמני ולהתמקד רק באזרחים הפגיעים ביותר. נוסף לכך, הסיוע צריך להיות כזה שלא יגדיל משמעותית את רמת הביקוש, מה שעלול להחמיר את האינפלציה.

אולם אם יתממש התרחיש החמור, שבו השיבושים מתארכים ומביאים לפגיעה דרמטית בכלכלה העולמית, הן הבנקאים המרכזיים והן הממשלות צריכות לנקוט במדיניות מרחיבה כדי להניע את הכלכלה. הכוונה להפחתות ריבית ומדיניות השקעה ממשלתית. עוד ממליצים בקרן להאיץ תמיכה באימוץ אנרגיה חלופית, שאינה מסתמכת על נפט או גז טבעי.

גורניצ'ס אמר שבהשפעה על אספקת הנפט, הזעזוע הנוכחי דומה לזעזוע בשנות ה-70, שהתפתח בין השאר על רקע מלחמת יום כיפור. אולם בשונה משנות ה-70, הכלכלה העולמית פחות נסמכת על נפט. בנוסף לכך, מסביר גורניצ'ס, הבנקים המרכזיים ממוקדים יותר ביציבות מחירים, מה שמונע מעליות במחירי האנרגיה להיסחף למחירים נוספים ושכר.