טקס פרס ישראל ייערך בשעה 18:30 בבנייני האומה בירושלים במעמד סגל א' של המדינה, שרים אישי ציבור, בני משפחות הזוכים ואורחים נוספים.
פרס ישראל מוענק מדי שנה כהוקרה על מצוינות יוצאת דופן, יצירה פורצת דרך ותרומה משמעותית לחברה, למדינה ולעם היהודי. הזוכים לשנה זו משקפים את פניה המגוונות של העשייה הישראלית – במדע, ברוח, באומנות ובתרומה הציבורית.
"טקס פרס ישראל מבטא את מחויבותה של מדינת ישראל להוקיר את אנשיה הפועלים ללא לאות למען קידום הידע, התרבות, החברה והערכים המשותפים, גם בעתות מורכבות. קיומו של הטקס בעת הזו מדגיש את חוסנה של החברה הישראלית ואת המשכיותה של הרוח הישראלית".
אמנות הקולנוע: גבי עמרני
עמרני הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, קומיקאי וזמר ישראלי. ועדת הפרס שבחרה בעמרני התכנסה בראשות מפיק הקולנוע משה אדרי, וחבריה הם יו"ר המועצה לקולנוע שמעון אלקבץ, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר יפעת בן חי שגב, וחיים פרלוק, יו"ר מועצת התרבות והאומנות במשרד התרבות.
אנשי הוועדה ציינו בנימוקים כי עמרני בן ה-91, יליד ירושלים וחתן פרס אופיר על מפעל חיים, "מציין 70 שנות עשייה בקולנוע, השזורות בסיפורה של מדינת ישראל. עמרני הוא דמות מוכרת ואהובה בכל בית בישראל, החוצה דורות, וחתום על אין-ספור רגעים שצרובים בפנתיאון הקולנוע הישראלי".
אומנות פלסטית: האומן והפסל יעקב אגם
האומן והפסל יעקב אגם מקבל פרס ישראל בתחום האומנות הפלסטית. אגם בן ה-97, מחלוצי האומנות הקינטית בארץ ובעולם, מוכר בין היתר בשל יצירתו "סולם יעקב" המוצגת בבנייני האומה בירושלים, פסלו "מאה שערים" במשכן הנשיא, החזית הצבעונית של מלון דן בתל אביב, והמזרקה המפורסמת "מים ואש" שניצבת בכיכר דיזנגוף.
בנימוקי מתן הפרס נקבע כי "פועלו של יעקב אגם מהדהד תרומה רבת שנים לאומנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים. לדבריה, אגם פרץ את גבולות האומנות הפלסטית כפי שהייתה מוכרת וחידש שפות של אומנות קינטית ואמנות אופ-ארט".
עוד ציינה הוועדה כי "האלמנט החדשני המרכזי ביצירתו לאורך השנים הוא רעיון השינוי הפנימי הן בגוף היצירה עצמה והן מנקודת מבטו המשתנה של הצופה. יצירותיו משלבות אלמנטים חזותיים עם אלמנטים מוסיקליים בתנועה בחלל ובזמן ומשקפות מציאות דינמית ומתחדשת. יצירתו מבטאת תפיסה שלפיה האמנות חייבת להיות תנועתית ומשתנה כשם שהמציאות עצמה נבראת ומתעצבת ללא הרף".
חקר מדעי הניהול: מיכה פופר
פרופ’ מיכה פופר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיהבאוניברסיטת חיפה הוא חתן בפרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדעי הניהול לשנת תשפ״ו.
שר החינוך יואב קיש ציין את תרומתו לחקר המנהיגות והלמידה הארגונית, ועל השפעתו העמוקה על התיאוריה, המתודולוגיה, הפרקטיקה והחינוך הניהולי בישראל ובעולם. ועדת הפרס בראשותה של פרופ’ מרים ארז ובהשתתפות החברים פרופ’ פני יובל ופרופ’ אסף מידני ציינה כי עבודתו של פרופ’ פופר משלבת באופן ייחודי מחקר אקדמי תוך עיצוב של דורות של מנהיגים בארגונים ציבוריים, עסקיים והתנדבותיים בארץ ובעולם. עוד ציינה הוועדה כי רב גוניות זו פתחה ערוצים חדשים ומשפיעים להבנת תופעת המנהיגות משני צדיה – המנהיגים והמונהגים.
חקר מדעי החיים: שולמית מיכאלי גולדברג
פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן נבחרה לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת תשפ"ו. היא נבחרה על ידי ועדה בראשות פרופ' אלישע האס מבר אילן ובהשתתפות פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' מיכל שפירא מאוניברסיטת בן גוריון.
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי פרופ' מיכאלי היא חלוצת חוקרי ה-RNA בטפילים ברמה עולמית. כמו כן, חלוצת מחקר ה-RNA ותפקוד צורותיו השונות, תוך התמקדות בטפילים גורמי מחלות התוקפות אוכלוסיות מאזורים נרחבים בעולם. דוגמה למחלות אלה היא מחלת "שושנת יריחו" הנפוצה בארץ ונגרמת מטפיל מסוג לישמניה.
מיכאלי, בת כ-70, נולדה בגבעתיים. אמה, נעמי מיכאלי, עלתה לארץ מגליציה שבפולין בשנת 1935, והייתה ממייסדי העיר. אביה, מיכאל מיכאלי, היה חייל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ועלה מגרמניה במסגרת עליית הנוער בשנת 1939. הוא היה ממייסדי חיל ההנדסה.
חקר מדעי כדור הארץ: מרים בר-מטיוס
ד"ר מירה בר-מטיוס, חלוצה בחקר האקלים הקדום, מקבלת את פרס ישראל בגיאולוגיה ומדעי כדור הארץ.
הפרס יוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן לחקר האקלים של העבר. מירה הקדישה את קריירת המחקר שלה למשקעי המערה (speleothems), ביניהם נטיפים וזקיפים, ששימשו אותה ואת צוותה כ”ארכיונים טבעיים” לשחזור תנאי אקלים ורעידות אדמה לאורך עשרות עד מאות אלפי שנים.
בר-מטיוס נולדה וגדלה בשכונת בית הכרם בירושלים. את דרכה האקדמית החלה בשנת 1969 בלימודי גיאולוגיה, שבמסגרתם התפתח העניין שלה בתהליכים המעצבים את כדור הארץ לאורך זמן. היא המשיכה את לימודיה במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן קיבלה משרת מחקר במכון הגיאולוגי.
חקר המתמטיקה: בנימין וייס
פרופ' בנימין (בנג'י) וייס, מתמטיקאי אמריקאי-ישראלי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, נבחר כחתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת מחשבים לשנת תשפ״ו (2026). הוא הוכר בזכות תרומתו פורצת הדרך לתורה הארגודית ולדינמיקה, ופועלו המחקרי הענף לאורך 60 שנה. ועדת הפרס, בראשות פרופ' אלכס לובוצקי, ציינה כי וייס הוא מעמודי התווך של הקהילה המתמטית, שעיצב דורות של חוקרים והגדיר מחדש את ההבנה של תופעת האקראיות.
תרומותיו כוללות פיתוח תורת האנטרופיה והאיזומורפיזם, והוא נחשב למעצב המחקר בתחום המערכות הדינמיות.
פרופ' וייס נולד בניו יורק ב-1941, חבר בסגל האוניברסיטה העברית והעמיד תלמידים רבים, ביניהם חתני פרסים חשובים.
חקר הכימיה: רשף טנא
פרופ' רשף טנא הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ״ו.
ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יצחק מסתאי ובהשתתפות החברים פרופ' איירה ויינשטוק, פרופ' מיכאל זיניגרד ופרופ' אירית שגיא.
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי פרופ' רשף טנא הוא אחד מהמדענים החשובים והבולטים שקמו בישראל. הוא תרם תרומה עצומה לחקר החומרים ולכימיה פיזיקלית ואי-אורגנית, והוביל במשך עשרות שנים מהפכה מדעית בתחום חומרים ננו-מטריים דו-ממדיים חד-שכבתיים. עבודתו ביססה את מעמדה של ישראל בחזית המחקר המדעי העולמי.
עוד ציינה הוועדה כי תגליותיו המדעיות של פרופ' טנא אף תרמו לפיתוח התעשייה הישראלית בתחום חומרי הסיכה והננו-חומרים. לאורך שנות פעילותו, העמיד פרופ' טנא עשרות חוקרים וכיהן בתפקידי מפתח מרכזיים בתחום מדעי הכימיה.
חקר לשונות היהודים וספרויותיהם: יוסף שיטרית
פרופ' יוסף שיטרית מאוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל בתחום חקר הלשון העברית, לשונות היהודים וספרויותיהם.
פרופ’ שיטרית, מהחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה, נבחר על ידי ועדת הפרס בראשות פרופ’ יהודית הנשקה, ובהשתתפות החברים פרופ’ מאיר בר אשר ופרופ’ דניאל סיון.
חברי הוועדה ציינו בנימוקיהם כי הפרס מוענק לפרופ’ יוסף שיטרית על מחקריו בתחום הלשון הערבית היהודית וספרותה. הוועדה הדגישה את ניהולו של מחקר שדה רחב־היקף ופורץ דרך בקרב יהודים ומוסלמים, וכן את מחקריו של פרופ’ שיטרית על הניבים המדוברים במרוקו, המצויים בשלבים מתקדמים של הכחדה. עוד ציינה הוועדה כי עבודתו של פרופ’ שיטרית כוללת את חקר השירה, הפתגם ויצירות נוספות בתחומי מומחיותו.
חקר ההיסטוריה הכללית: בילי מלמן
פרופ' בילי מלמן, היסטוריונית מאוניברסיטת תל אביב וחברת האקדמיה הלאומית למדעים, היא כלת פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית. היא זכתה בפרס על תרומתה פורצת הדרך להיסטוריה חברתית ותרבותית מודרנית, תוך התמקדות בשחזור קולותיהן של נשים וקבוצות מודחקות.
מנימוקי הוועדה: פרופ' מלמן הוגדרה כאחת החוקרות הבולטות בישראל, מחלוצות חקר המגדר, אשר הגדירה מחדש את מושג "תרבות ההיסטוריה" המודרנית. היא מתמחה בהיסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית, היסטוריה של המגדר, וקשרים בין עבר לאומי לזיכרון. מלמן היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב ומופקדת הקתדרה ללימודי אירופה ע"ש אנרי גלסברג
מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה:
עירית אורן גונדרס, שנטל בלזברג, אברהם ריבקיינד
עירית אורן גונדרס היא פעילה חברתית, פילנתרופית, יזמית, מייסדת ויושבת ראש של עמותת אור למשפחות. מומחית לתחום הטיפול בשכול, בדגש על שכול חללי צה”ל בישראל. זוכת פרס נשיא ישראל למתנדב לשנת 2013. זוכת אות המופת החברתי כנס ישראל- שדרות לחברה לשנת 2018. זוכת אות פול האריס על התרומה למען הקהילה והחברה לשנת 2019. זוכת פרס בגין על התרומה לעם ישראל לשנת 2022.
אורן גונדרס חזתה, הגתה ומיסדה גישה בלעדית תקדימית לדרכי ההתמודדות עם אובדן ועם שכול צבאי, הקימה ומיסדה מנגנוני שיקום, העצמה וחוסן עבור הורים ששכלו את ילדיהם בזמן ששרתו בצבא ההגנה לישראל. גישה מבוססת מחקר אקדמי ופעילות מעשית בתחום הפסיכולוגיה החיובית, אשר באה לידי ביטוי בשיטה ממוסדת הבונה יחד עם המשפחות השכולות חיים מלאים ובעלי משמעות לצד השכול והזיכרון.
עירית התפרסמה ונעשתה מוכרת בין היתר בזכות הקמת פרויקט תקדימי “קרן אור לחיים חדשים” המאפשר להורים שכולים בתקופת שכול טרי להיעזר בכלים חדשניים להבאת ילד נוסף לעולם.
אורן גונדרס נולדה בפתח תקווה למשפחת אפרים, אחות צעירה לחמישה אחים. כבר בגיל 16 קיבלה תעודת הערכה מראש עריית פתח תקווה בגין התנדבות לטובת אוכלוסיות מתקשות של העיר.
שנטל בלזברג
שנטל בלזברג, מייסדת עמותת “משפחה אחת”, זוכה בפרס ישראל למפעל חיים על עשרות שנות עשייה למען משפחות שכולות ופצועים, והובלת מודל תמיכה ייחודי בישראל.
בלזברג, מייסדת עמותת “משפחה אחת OneFamily”, יחד עם בעלה מארק בלזברג, הארגון הלאומי למשפחות שכולות ופצועים בישראל המלווה משפחות שנפגעו מטרור או מלחמה. ייחודו של הארגון הוא בגישה הוליסטית-משפחתית: הארגון היחיד במדינה הפונה לכל מעגלי השכול והפציעה במשפחה: הורים, אחים, יתומים, אלמנות ואלמנים, ורואה בכל משפחה יחידה שלמה שיש לתמוך בה רגשית, חברתית וכלכלית, לא רק ברגעי המשבר אלא לאורך כל החיים.
העמותה, שהוקמה בשנת 2001 בעקבות הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, הפכה עם השנים לגוף לאומי מרכזי, המלווה כיום למעלה מ-20,000 בני אדם מכל חלקי החברה הישראלית, ומעניקה סיוע מתמשך ורב־מערכתי: החל מתמיכה כלכלית מיידית, דרך טיפול רגשי ושיקומי, ועד בניית קהילות חיים, מסגרות לנוער שכול, ליווי אלמנות ויתומים, והחזקה יומיומית של משפחות ברגעים הקשים ביותר.
אברהם ריבקינד
פרופ' אברהם ריבקינד הוא חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ועדת הפרס התכנסה בראשותה של גב' מרים פרץ ובהשתתפות החברים מר משה אדרי, ד"ר יפעת בן חי-שגב, פרופ' חזי לוי ופרופ' מרים מרקוביץ ביטון.
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי הפרס מוענק לפרופ' אברהם ריבקינד, הנמנה עם בכירי הרופאים הכירורגים הכלליים בישראל, על פועלו רב השנים בפיתוח הטיפול בטראומה. הוועדה הדגישה כי גולת הכותרת של עשייתו היא הטיפול בפצועים מאירועי טרור ובחיילי צה"ל, וכי פרופ' ריבקינד הינו חלוץ בפיתוח גישות וכלים רפואיים חדשים להצלת חיים המהווים חלק בלתי נפרד מהווייתה של מדינת ישראל.
עוד ציינה הוועדה כי פרופ' ריבקינד יזם והקים מערך מפואר להצלת חיים בקרב נפגעי טראומה, הן בשדה והן בבית החולים, המהווה מודל והשראה בארץ ובעולם. הוועדה הוסיפה כי כרופא וחוקר, הוא חינך דורות של רופאים, סטודנטים, חובשים ופרמדיקים המתמחים ברפואת טראומה, וכי הוא מגלם באישיותו את ערכי קדושת החיים, אהבת האדם והארץ, ורפואה ציבורית שוויונית ואיכותית.
תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בקרב מנהיגות צעירה: עדי אלטשולר
עדי אלטשולר (39), היזמת החברתית ומייסדת "כנפיים של קרמבו" ו-"זיכרון בסלון", היא כלת פרס ישראל בתחום מנהיגות צעירה לשנת תשפ"ו (2026), על תרומתה הייחודית לחברה ופורצות דרך ביצירת מודלים חינוכיים וחברתיים.
הוועדה, בראשות מרים פרץ, ציינה את היותה יזמת חברתית פורצת דרך, המשלבת צעירים עם ובלי מוגבלויות ("כנפיים של קרמבו") ויוצרת רשתות חברתיות.
אלטשולר, ילידת 1986, נבחרה בעבר לאחת ממנהיגי הדור הבא של ה-TIME ונשאה דברים באו"ם.
תרומה מיוחדת למען העם היהודי: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
![נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנאום לאומה על איראן (צילום: רויטרס)"](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2026/04/trumpdonald_re_autoOrient_i-1-768x472.jpg "נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנאום לאומה על איראן (צילום: רויטרס)"")
ועדת פרס ישראל החליטה להעניק את פרס ישראל לשנת תשפ״ו לנשיא ארצות הברית, דונלד ג’ון טראמפ, בקטגוריה: “תרומה ייחודית לעם היהודי”.
לפי הוועדה, מדובר בהחלטה היסטורית המבטאת הכרה בתרומה יוצאת דופן ובעלת השפעה מתמשכת על העם היהודי בארץ ובעולם, לאדם שאינו אזרח ישראלי.
ועדת הפרס ציינה את פועלו של טראמפ במאבק באנטישמיות, את תרומתו לקידום השבת החטופים לישראל, את ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארצות הברית אליה, ואת תמיכתו העקבית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, גם בשעה שהתמודדה עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בזירות רבות ובאיום הגרעין האיראני.
שר החינוך, יואב קיש: “כשר חינוך וכאזרח מדינת ישראל, אני גאה להעניק בשם מדינת ישראל והעם היהודי את פרס ישראל לנשיא דונלד ג’ון טראמפ. הפרס מוענק על מעשים שהייתה להם משמעות היסטורית ממשית: על עמידה ברורה לצד העם היהודי, על חיזוק ביטחונה ומעמדה של מדינת ישראל, ועל החלטות אמיצות שעיצבו מציאות ולא הסתפקו בהצהרות. הפרס מוכיח את הקשר העמוק, הנצחי והבלתי ניתן לניתוק בין העם הישראלי לעם האמריקאי, קשר של ערכים משותפים ועמידה משותפת ברגעי מבחן".
