דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יחסי עבודה

יחסי עבודה / לא רק שביתות: מקורות העצמה של ההסתדרות

כוחה של ההסתדרות מיוחס, בדרך כלל, ליכולתה להשבית את המשק | למרות שהשביתה היא אכן כלי ארגוני חזק, בחינה של העשור החולף בישראל, מראה שלהסתדרות מספר מנופים אחרים, וחזקים לא פחות | על ההבדל, החשוב, בין כוח לעוצמה

טקס הנחת אבן הפינה לבית ההסתדרות בכפר אתא, 1951 (צילום: בית פישר - המוזאון העירוני לתולדות קרית אתא / מתוך אתר פיקיוויקי).
טקס הנחת אבן הפינה לבית ההסתדרות בכפר אתא, 1951 (צילום: בית פישר - המוזאון העירוני לתולדות קרית אתא / מתוך אתר פיקיוויקי).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

"העצמה אינה באה על ביטויה במכה חזקה, אלא במכה נכונה."  ( אונורה דה באלזאק)

נהוג לייחס את כוחם של ארגוני עובדים בכלל, וההסתדרות בפרט, ליכולתם להשבית את המשק. כולנו שמענו על העובדים "עם היד על השאלטר" שמהלכים אימים על הממשלה. ובכן, האמת היא קצת שונה. שביתה כללית במשק או בשרותים חיוניים כמו חשמל, נמלים או שדות תעופה היא, אכן, איום משמעותי על מקבלי ההחלטות. שביתה כזו יכולה להוות כוח חשוב במאבק. למעשה, שביתה היא הנשק החזק ביותר של ההסתדרות והאיום בשביתה הוא ממקורות העצמה החשובים של הארגון. אבל האמת היא שאת ההישגים המשמעותיים ביותר השיגה ההסתדרות דווקא לא באמצעות שביתה. למעשה, ההיסטוריה של העבודה המאורגנת, בישראל ובעולם, רצופה בשביתות שבסופן העובדים הפסידו.

כדי להבין את העניין כדאי להתעכב לרגע על ההבדל בין עצמה לכוח. בעוד שכוח הוא אנרגיה המתכלה כשמשתמשים בה, עצמה היא היכולת להשפיע על המציאות, בין אם באמצעות השימוש בכוח, בין אם באמצעים אחרים. בניגוד לכוח, עוצמה המוצאת את ביטויה יכולה לגדול. את הכוח ניתן לכמת את העצמה לא. במקרים רבים עצמה היא היכולת להימנע מהשימוש בכוח.

אריה פצוע הנאבק על השרדותו

כדי להבין את מקורות העצמה של ההסתדרות, צריך לחזור 23 שנים אחורה – לשנת 1994. חיים רמון, שנבחר באותה שנה לתפקיד מזכ"ל ההסתדרות, החל במהלך שצמצם משמעותית את כוחה והשפעתה.

הפרדת קופת חולים כללית מההסתדרות הביאה לצניחה במספר חבריה מ 1,750,517 חברים, בדצמבר 1994, ל-644,998 חברים בספטמבר 1995. הצניחה במספר החברים הביאה לירידה דרסטית, של כ-70%, בהכנסות ההסתדרות, וחובותיה זינקו תוך תקופה קצרה מ-700 מיליון שקלים לכ-4.5 מיליארד שקלים. רמון כיהן כיו"ר ההסתדרות פחות משנתיים, עד שפרש בנובמבר 1995 והוחלף על ידי עמיר פרץ. על מנת לצמצם את הגרעון נאלצה ההסתדרות למכור, בנזיד עדשים, את נכסיה האדירים – ביניהם קונצרן כור, חברת שיכון ובינוי, קרקעות ומבנים בשווי מיליארדי שקלים. אל מול מדיניותו הניאו-ליברלית של נתניהו, הוביל פרץ קו לוחמני שכלל שביתות רבות. בין 1996 ל-2005, הכריזה ההסתדרות על 592 שביתות. (ממוצע של 59.2 שביתות בשנה). בשנות השיא, הביאו השביתות לאבדן של מעל לשני מיליון ימי עבודה בשנה.

על אף השביתות הרבות, ההישגים היו מעטים. הארגון הענק, שנותר מוכה ומדולל כוחות, לא הצליח לעמוד מול החלטת הממשלה. בשנת 1999 נחתם הסכם השכר שהקפיא את שכרם של עובדי הרשויות המקומיות. ב-2003 הולאמו קרנות הפנסיה של ההסתדרות וכספי החוסכים נזרקו אל תוך הבורסה. הסכם השכר של 2005-2003 קבע קיצוץ של 4% בשכרם של עובדי המדינה. מדיניות הקיצוצים הממשלתית הובילה להלנות שכר ברשויות המקומיות, ובמקביל קוצצו קצבאות ביטוח לאומי.

בתחילת המאה ה-21 נראית ההסתדרות כאריה פצוע הנלחם על חייו שעיקר עיסוקו בהקטנת החובות שאיימו על המשך קיומו. רק בשנת 2007, כשנה לאחר שפרץ סיים את תפקידו והוחלף על ידי עופר עיני, הצליחה ההסתדרות להגיע לאיזון תקציבי.

מנוף עצמה מס' 1 – שיתוף פעולה עם המעסיקים

עיני, יו"ר ההסתדרות הראשון שצמח משורות הארגון ולא הגיע מהמערכת הפוליטית, סימן שינוי כיוון בגישת ההסתדרות לניהול יחסי העבודה. בתקופתו של עיני מיעטה ההסתדרות להשתמש בשביתה. ב-2007 ירד מספר השביתות ל-30, ב-2009 עמד המספר על 15 בלבד. במקום שביתות, החליט עיני לחתום על הסכם גג אסטרטגי מול לשכת התיאום של הארגונים העסקיים. הסכם שיהיה הבסיס לשורה של מהלכים והסכמים בשנים שבאו אחריו. כשהחליטה ההסתדרות, ב-2007, לצאת לשביתה כללית על מנת לסיים את הלנות השכר ברשויות המקומיות היא זכתה לגיבוי של התאחדות התעשיינים. החזית הרחבה שנוצרה הובילה לסיום מהיר יחסית של המשבר.

שיתוף הפעולה בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים רשם הצלחה נוספת כשבעקבות הסכם שנחתם בין הארגונים, חתם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה על צו הרחבה שעיגן בחוק את חובת ההפרשה לפנסיה לכל עובד בישראל החל מ ה-1 בינואר 2008.  קשה להפריז בחשיבותו של צעד זה שהיום, פחות מעשור לאחר שנכנס לתוקף, נראה לנו כמובן מאליו. בשנה הראשונה נקבעה חובת הפרשה של 2.5% בלבד, אך שורה של הסכמים ועדכונים בשנים הבאות יביא לכך שבשנת 2017 מופרש לכל עובד 18.5% משכרו לפנסיה.

הישג חשוב נוסף לשיתוף הפעולה בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים נרשם ב-2011, כשבעקבות הסכם שנחתם בין השניים, נאלצה הממשלה לאשר מתווה חדש להעלאת שכר המינימום. אירוע שיחזור על עצמו שוב בשנת 2015. בשנת 2014, בין שני ההסכמים בנושא שכר המינימום, חתמו ההסתדרות והמעסיקים על הסכם קיבוצי המחייב כל מקום עבודה, שבו למעלה ממאה עובדים, להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלות. גם במקרה זה הממשלה נאלצה ללכת בעקבות ההסכם, ונחתם צו הרחבה שהחיל את ההסכם גם על המגזר הציבורי.

מנוף עצמה מס' 2 – השפעה על המערכת הפוליטית

במסגרת המשא ומתן על הקמת הממשלה ה-32, שימשה ההסתדרות כציר מרכזי בכניסת מפלגת העבודה לממשלה. עיני, שנהנה באותו שלב מהשפעה גדולה במפלגה, היה זה שניהל את המגעים לחתימת ההסכם עליו יחתמו אהוד ברק ובנימין נתניהו. הסכם שכלל חבילת צעדים כלכליים שנועדו לשקם את המשק לאחר המשבר הכלכלי, ונשען על צעדים שגיבשה ההסתדרות. ההסכם כלל הקמת שולחן עגול למעסיקים, להסתדרות ולממשלה שמטרתו לגבש צעדים משותפים לשיקום הכלכלה ולמניעת גל פיטורי עובדים.

בנוסף הממשלה התחייבה להאריך את תקופת הזכאות לדמי פיטורין, להעלות את קצבאות הזקנה, להקים קרן להכשרות מקצועיות ועוד. צעד חשוב נוסף שנקבע באותו הסכם, ותרם רבות לביצור כוחה של ההסתדרות, הוא העברת החוק הקובע כי מעסיק יהיה מחויב לנהל משא ומתן עם ארגון יציג וכי מעסיק שיפגע בניסיון התארגנות ייקנס ב-200 אלף שקלים.

חבילת הצעדים של ברק ונתניהו היוותה, למעשה, היפוך יוצרות ביחסי ההסתדרות והמערכת הפוליטית. אם עד כה הפוליטיקאים היו משתמשים בהסתדרות לצורכיהם, הפעם הייתה זו ההסתדרות שהשתמשה במערכת הפוליטית.

מנוף עצמה מס' 3 – חקיקה ופסיקה

ב-2011, אחרי לחץ מצד ההסתדרות והמעסיקים, אישרה הכנסת את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. החוק קבע אכיפה מנהלית על חוקי העבודה ואיפשר הטלת עיצומים כספיים על מעסיקים שיעברו על החוק ללא הליך פלילי. בנוסף, הטיל החוק אחריות אישית בעבירה על דיני העבודה על מנכ"לים ואסר על חברות לשלם קנסות שיוטלו על הדרג הניהולי.

בשנת 2013, ניהלה ההסתדרות מהלך לאיגוד עובדי פלאפון. הנהלת החברה השתמשה בצעדים דרקוניים נגד מנהיגי ההתארגנות בחברה. ההסתדרות פנתה לבית המשפט שפסק, באופן תקדימי, כי למעסיקים אסור להתערב בהתארגנות עובדיהם ואסר עליהם להתבטא בעניין. בעקבות החקיקה, במסגרת ההסכם הקואליציוני של 2009, הטיל  בית הדין לעבודה ב-2014 על חברת הוט מובייל לשלם להסתדרות פיצויים בסך מיליון שקלים בגין פגיעה בהתארגנות עובדים.

מנוף עצמה מס' 4 – הגדלת מספר המאוגדים בישראל

בשנת 2010, הוקם האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות. ייעודו של האגף היה לקדם הקמת ועדים במקומות עבודה חדשים, וזאת בנוסף לפעולות איגוד העובדים שנעשו ונעשות באופן לוקאלי יותר, במרחבים של ההסתדרות. לראשונה מאז 1994, עלה מספר החברים בהסתדרות. האגף להתאגדות עובדים פנה לקהלים חדשים, שלא היו מאוגדים עד כה בהסתדרות, ואיגד את חברות הסלולר, חברות הי טק, פירמות רואי חשבון, תחנות דלק ועוד. ישראל הפכה לאחת המדינות היחידות בעולם בהן מספר העובדים המאוגדים נמצא בצמיחה. תנופת ההתאגדות מחזקת את ההסתדרות גם בפן התודעתי וגם בפן הכלכלי.

ובכל זאת, העצמה שבזכות השביתה

האסטרטגיה של החלפת השביתות במנופי עצמה חדשים מוכיחה את עצמה בשנים האחרונות. עצמה, לעומת כוח, קשה מאוד להעריך, אך ההישגים הרבים של השנים האחרונות מעידים על השיפור שחל בעמדתה של העבודה המאורגנת בישראל.

עם זאת, לזכות השביתה עדיין תפקיד מכריע בהגנה על זכויות האדם העובד. על מנת שלא לרפות את ידי העובדים לקראת יום פקודה בו יאלצו לצאת לשביתה נסיים דווקא בציון מספר שביתות שהצליחו להשיג את יעדיהן.

השביתה הכללית בברצלונה (1919) שהחלה בעקבות קיצוצי שכר ופיטורים בתחנות הכוח של העיר, הביאה לכך שספרד הייתה המדינה הראשונה בעולם שהנהיגה יום עבודה בן שמונה שעות. השביתה הכללית באיטליה (1994) שהביאה לביטול תכניתו של ראש הממשלה, סילביו ברלוסקוני, לקצץ בפנסיות של העובדים ובסופו של דבר גם לנפילת ממשלתו. השביתה הגדולה של עובדי חברת המשלוחים האמריקאית UPS  ב-1997 במחאה על מדיניות המשרות החלקיות בחברה. בסופו של דבר קיבלה הנהלת החברה את דרישות השובתים והעבירה 10,000 עובדים למשרה מלאה. השביתה הכללית במשק שהובילה ההסתדרות במטרה לשפר את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי הסתיימה לאחר חמישה ימים, עם רשימת הישגים משמעותיים. השביתה הניעה מהלך שאת פירותיו אנו רואים היום כשאלפי עובדי קבלן במגזר הציבורי נקלטים להעסקה ישירה. הצלחות אלה ואחרות הן הסיבה שבשנים האחרונות מנהלים מתנגדי העבודה המאורגנת בישראל קמפיין לצמצום זכות השביתה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!