ועדת הכספים דנה היום (חמישי) בפעם השנייה בסיוע לעסקים בעקבות מבצע 'שאגת הארי'. זאת לאחר שבדיון הקודם בעלי עסקים מענפי התיירות, המלונאות והמסעדנות הצביעו על מצב קשה, על סף קריסה וחדלות פירעון.
ארגוני המעסיקים וחברי הכנסת דרשו בדיון היום לזרז את האישור של תביעות המעסיקים לפיצויים. נציגי קרן הפיצויים השיבו כי המערכת כבר מאשרת 85% מהתיקים באופן אוטומטי תוך ימים ספורים.
נציגי המגזר העסקי גם דרשו להעלאות את שיעור המקדמות לפיצויים, ולקצר את זמן הטיפול בהשגות על גובה הפיצוי. כמו כן ביקשו להגדיל את הפיצוי לעסקים קטנים, וכן לסייע יותר לעסקים עונתיים. לעניין המקדמות אמרו ברשות המיסים כי המערכת כבר מוכנה והיא תאפשר לתת מקדמה לפי אחוז מסוים ממה שעסק קיבל בעם כלביא או בחרבות ברזל, לפי הגבוה ביניהם.
קריאה לסייע לעסקים קטנים – וגם לגדולים
נציגי ענפי האירועים והתיירות הדגישו את הקושי הייחודי של עסקים עונתיים, שההכנסות וההוצאות שלהם אינן סדירות לכל אורך השנה. מנכ"ל משרד התיירות הציע לקבוע פיצוי בגין נזק מתמשך, לאור העובדה שמאז תחילת המלחמה סובלת התיירות מפגיעה מתמשכת.
חברי הוועדה ונציגי המגזר העסקי העלו פעם נוספת את הצורך בקביעת מתווה פיצויים קבוע, שיכנס לתוקף בתקופות חירום באופן מיידי, תוך התאמה לנסיבות. כמו כן עלתה דרישה לדחיית תשלומי מקדמות מס לעסקים הנפגעים, בהתחשב בקשיים הנוכחיים בגביית חובות ובהפחתת ההכנסות.
לצד צרכי העסקים הקטנים, בדיון עלתה קריאה לתת מענה ייעודי גם לעסקים גדולים עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקלים, המעסיקים אלפי עובדים. חלק מהמעסיקים אמרו שחלק מהרווחות האלו אמנם מגלגלות מחזור כספים גדול, אולם שורת הרווח שלהם קטנה, דוגמת חברות תיירות המוציאות קבוצות גדולות לחו"ל.
חסרים מתווים לעמותות ולגני הילדים
בנוסף הוצגה מצוקת העמותות והמלכ"רים, ועלתה בקשה לקבוע מתווה פיצוי גם עבורם, בהיקף מספק. נציגת החשב הכללי אמרה כי באוצר מגבשים מבחן תמיכה, בדומה למה שנעשה בחרבות ברזל, שצפוי להתפרסם בקרוב. לדבריה יבחנו תיקונים במתווה לאור ההערות שנשמעו בדיון הוועדה. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שניהל את הדיון, ביקש שנציגי החשב ישבו עם נציגי העמותות ויעדכנו את הוועדה על ההבנות ביניהם.
חלק משמעותי בדיון הוקדש לגני הילדים הפרטיים. נציגות הענף הדגישו את הקושי הספציפי של הענף הנובע מההנחיה לסגירת מערכת החינוך – קושי שלא זוכה למענה מתאים במנגנון הפיצויים הקיים. זאת, שעה שההורים דורשים מהגנים פיצויים על ימי הפעילות שהושבתו. הועלו הצעות לקביעת מענק ייעודי לענף.
נציגת ארגון נשות המילואימניקים ביקשה לאפשר לנשות מילואימניקים עצמאיות לבחור איזו תקופה תיחשב כ"תקופת בסיס" לצורך חישוב הפיצויים, ביחס לשירות המילואים של בני זוגם.
הדיון התייחס גם לסוגיית מתווה ההקלות בקבלת דמי אבטלה בחל"ת. עלה כי עובדים רבים נפגעו מהדרישה ל-10 ימי חל"ת רצופים כתנאי להקלות, שכן הוצאו לחל"ת אך נדרשו לשוב לעבודתם טרם עברו 10 ימים.
תושבי צפת ועכו לא זכאים לפיצוי מיוחד
סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, הודיע על השלמת עבודת מטה מול פיקוד צפון ופיקוד העורף להכללת 11 יישובים נוספים ברשימת הזכאים למסלולי פיצויים מורחבים, "מסלול אדום" או מסלול מחזורים. הוא אמר שהמהלך מגיע בעקבות הנחיות ביטחוניות מחמירות שהוטלו על היישובים מאז ה-28 בפברואר – הכוללות חסימת צירים וירי ארטילרי סמוך – אשר שיבשו משמעותית את הפעילות הכלכלית באזור.
היישובים שיכללו במהלך הם: יסוד המעלה, חולתה, מירון, שדה אליעזר, בר יוחאי, בית ג'ן, ספסופה, אור גנוז, כיסרא-סמיע, כפר ורדים ושבי ציון. עבור היישובים שאינם מוגדרים כיישובי ספר, תקודם הוראת שעה ייעודית שתאפשר את מתן הפיצויים כנדרש.
לשאלת ח"כ אזולאי לגבי פיצוי תושבי עכו וצפת, אמר מצלאוי כי על הערים לא חלו אותן הנחיות מגבילות. ח"כ אזולאי הדגיש את התקופה הארוכה שבה עכו וצפת הוגדרו כ'יישובים כתומים', את הירי שספגו גם מאיראן וגם מלבנון, ואת זמן ההתרעה הקצר בעת אזעקות מצפון שמקשה על ניהול עסקים. הוא קרא לבחון את הכללת הערים במתווה המקל לעסקים. סמנכ"ל המשרד השיב כי לאור הימשכות המערכה בצפון, והאפשרות שהאש תחודש, הנושא יבחן עד תום החודש.
סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט, אמר כי מתווה הסיוע מבוסס על הניסיון שנצבר במבצעי 'חרבות ברזל' ו'עם לביא'. לדבריו, הניסיון המצטבר מראה כי המשק מתאושש במהירות וכי העובדים שבים למעגל העבודה מהחל"ת בזמן קצר. בטט אמר כי המתווה הנוכחי מתמקד בחקיקה כלל-ארצית, לפי הכלל שמי שנפגע יותר מקבל יותר, ולא בסוגיית הפיצויים לאזור מסוים.
