מתווה הפיצויים לעסקים בשל מבצע 'שאגת הארי' צפוי להיות מאושר היום (רביעי) בוועדת הכספים בכנסת. עם זאת, עדיין נותרה מחלוקת משמעותית בין נשיאות המגזר העסקי לבין משרד האוצר: שאלת הפיצוי של עסקים בגין שכרם של עובדים שהוחזרו מחל"ת לעבודה במהלך המלחמה.

עסקים שנפגעו עקב מבצע 'שאגת הארי' בשנת 2026 זכאים לפיצוי מהמדינה עבור הוצאות שכר עובדים במסגרת 'מסלול שכר': המתווה מציע השתתפות של עד 75% בהוצאות השכר עבור עובדים שהמשיכו להיות מועסקים בתקופת הלחימה. עם זאת, ב'מסלול חל"ת', כלומר עובדים שהוצאו לחל"ת בתקופת הלחימה, מעסיקיהם אינם זכאים לפיצוי בגין הוצאות שכר.

הרכיב המשמעותי בפיצויים

רכיב הפיצויים עבור שכר הוא הרכיב המשמעותי בפיצויים. באוצר, מבקשים למעשה לחייב את העסקים לבחור בין מסלול הפיצוי בגין רכיב זה, לבין הוצאת העובדים לחל"ת אפילו לימים ספורים, דוגמת ימי ראשית המלחמה שבהם הנחיות פיקוד העורף אסרו על יציאה לעבודה.

גורמים במשרד האוצר הסבירו שהמטרה היא לצמצם את התמריץ לעסקים להוציא עובדים לחל"ת – שכן יציאה לחל"ת מגלמת התרחקות משוק העבודה, ניתוק של יחסי העבודה ואף פגיעה בזכויות. זאת משום שדמי האבטלה נמוכים מהשכר ובאים על חשבון זכאות לימי אבטלה עתידית. עם זאת, ככל הנראה גם השיקול התקציבי והשאיפה להפחית את ההוצאה הציבורית בגין פיצויים לעסקים – משחקים כאן תפקיד.

לדברי האוצר, המודל שמחייב בחירה בין מסלול החל"ת למסלול הפיצוי בגין שכר, היה קיים כבר במתווה הפיצויים בראשית 'חרבות ברזל' ובמבצע 'עם כלביא'. כבר בימים הראשונים למלחמה, הבהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למובילי המגזר העסקי, כי הפיצוי כעת יתבסס אף הוא על מתווה דומה. לפיכך, לטענת האוצר, יכלו עסקים להיערך ולהתנהל באופן רציונלי בבחירה בין מסלול החל"ת לבין הסתמכות על פיצויים לשכר.

הדיונים החלו רק לפני שבועיים

עם זאת, הדיונים בפועל על מנגנון הפיצוי לעסקים בגין מבצע 'שאגת הארי' החלו רק לפני כשבועיים – ובפועל העסקים נדרשו לאורך תקופת המלחמה להתנהל בתנאים של חוסר ודאות רבה. רק אתמול לדוגמה, הושגו ההסכמות שלפיהן גם עובדים שנעדרו מעבודתם רק בחמשת הימים הראשונים למלחמה, יהיו זכאים לתשלום דמי אבטלה בחל"ת.

"חוק אפס פיצוי לעסקים"

מנשיאות הארגונים העסקיים נמסר: "רכיב השכר, שהוא עמוד התווך של הפיצוי, הופך בפועל לשולי, אם לא נעלם לחלוטין. זהו אבסורד בלתי מתקבל על הדעת: החוק, שבפועל הופך ל'חוק אפס פיצוי לעסקים', נועד לפצות עסקים אך בפועל מותיר אותם בלי כלום.

"במקום להעניק רשת ביטחון, נוצר מצב שבו עסקים שספגו פגיעות קשות נותרים חשופים וללא מענה בניגוד למתווים קודמים. נוסף לכך, הכוונה לאשר את המתווה לחמש שנים, תביא לכך שגם במקרים עתידיים לא יינתן פיצוי למגזר העסקי.

"התעקשות הגורמים המקצועיים באוצר להחיל מגבלות אלו אינה רק טעות, היא מהלך שיביא לפגיעה אנושה נוספת במגזר העסקי, שכבר נושא על כתפיו נטל כבד ומתמשך מזה למעלה משנתיים וחצי. כשמבטיחים פיצוי לא מרוקנים אותו מתוכן. אל תבטיחו סיוע מצד אחד ותבטלו אותו בפועל מצד שני. אנו קוראים לוועדת הכספים שלא לאשר את החוק במתכונתו הנוכחית".

עו"ד רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "תבינו את האבסורד, הממשלה היא זו שביקשה שנחזיר את העובדים לפעילות במשק למרות שהעסקים מפסידים ומדממים הוצאות. ועכשיו על אותו מוסך, קליניקה, סטודיו, מסעדה שהחזירו את העובדים מחל"ת, לא יקבלו פיצוי על רכיב השכר ששילמו אחרי החזרתם מהחל"ת ויספגו את כל הוצאות השכר שלהם. זה פשוט מטורף!

"שר האוצר במו ידיו פוגע ומרסק את העסקים בישראל. בגלל מלחמת אגו וקרדיטים, שר האוצר רוצה לחרב את מתווה הפיצויים, לחסוך על גב העסקים קרוב ל- 3 מילארד שקלים. כל זה נובע מתוך מחשבה שאנו ציבור העצמאים ובעלי העסקים בעצם הוצאה ולא השקעה".