ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית של אוניברסיטת רייכמן, פרופ' צבי אקשטיין, הציג בכנס השנתי של המכון אתמול (רביעי) תוכנית למדיניות תומכת צמיחה. בין היתר הציע אקשטיין להצמיד את ההוצאה האזרחית בישראל לתוצר, ולהעלות אותה ל-33.5% מהתוצר, כדי שאיכות השירותים החברתיים ורמת החיים בארץ לא ייפגעו.

ההוצאה האזרחית כיום נמוכה משמעותית ביחס לממוצע ה-OECD, והפער גדל בעשרים השנים האחרונות, מה שפוגע באיכות השירותים החברתיים. השיעור שפרופ' אקשטיין מציע לקבע קרוב לשיעור ההוצאה הציבורית בישראל ב-2024 וב-2025 (כ-33%). עם זאת, שיעור זה גדל בשנות המלחמה בשל הוצאות הקשורות אליה, כמו מנהלת תקומה, ו"הוצאות השגרה" האזרחיות עומדות על שיעור נמוך יותר, בדומה לזה שהיה בשנים שלפני המלחמה.

אקשטיין פרס את הסכנות המאיימות על המשק הישראלי: "סיכון ביטחוני גבוה, אי יציבות ביטחונית, פגיעה בשירותים האזרחיים ויוקר מחייה גבוה". הוא המשיך בתיאור הפסימי: "אנחנו על סף בידוד מדיני, כולל מארצות הברית ידידתנו. ביחס חוב תוצר שלא מתכנס שעלול להביא לאי יציבות פיננסית וירידה בדירוג. ההייטק במצב טוב, אך יש סכנה להגירה של צעירים עם הון אנושי גבוה".

אל מול הסכנות הציג אקשטיין קווים למדיניות תומכת צמיחה, ומפחיתת יוקר מחייה ועוני. מדיניות תקציבית לטווח הבינוני של 3-4 שנים, והארוך של 10 שנים. "יש לפתור את מחלוקות התקציב שחוזרות מדי שנה בין האוצר וצה"ל, ולקבוע כי תקציב הביטחון יהיה 5.5% מהתוצר. בנוסף יש להצמיד את ההוצאה האזרחית ל-33.5% מהתוצר".

על אף שיחס זה נמוך מממוצע ה-OECD, אקשטיין הסביר כי בעיניו היחס לא נמוך מדי: "יש בישראל תנאים ייחודיים. יש פה פנסיה חבויה שאינה כלולה בתקציב, ומערכת בריאות שמסוגלת בתקציב נמוך לתת שירותים מהטובים בעולם".

לפי התוכנית, יש למקד תמיכה בהשכלה בחברה הערבית והחרדית: "בחוק ההסדרים האחרון ירדה רפורמה להשכלה בחברה הערבית, שהם 25% בגילאים הצעירים. אם נגדיל את ההשכלה האקדמית זה יוכל לתרום בכל שנה לעלייה של עד  0.4% מהתוצר (כ-8 מיליארד שקלים ביחס לתוצר הנוכחי, י.ל).

"גם תעסוקת הגברים בחברה החרדית קריטית. אנחנו לא בעד פטור מגיוס, אבל במקרים שבהם גברים חרדים לא מתגייסים, עדיף לתת להם פטור בגיל 21 כדי לאפשר להם להיכנס לשוק העבודה". צעד זה מוערך בתוספת שנתית של כ-0.2% תוצר (4 מיליארד שקלים ביחס לתוצר הנוכחי).

בתוכנית מוצע להגדיל ב-1% תמ"ג (כ-20 מיליארד שקלים ביחס לתוצר 2025) את ההשקעה בתוכניות מטרו ורכבות קלות ודיור קרוב לתחבורה מבוססת רכבות. צעד זה יגדיל לפי ההערכה את הצמיחה ב-0.3% תוצר בשנה. יישום דיגיטציה וכישורי הייטק במגזר הציבורי לפי התוכנית את הצמיחה השנתית ב-0.3%. אימוץ טכנולוגיות AI לפי הנחיות ה-OECD יביא לגידול של 0.3% בתוצר בשנים הקרובות, והחל מ-2031 לגידול שנתי של 0.5%.

כך, בתרחיש של שני אירועים גדולים מול איראן בעשור הקרוב, שיעור הצמיחה הממוצע יעמוד על 4%. זאת כאשר ב-3 השנים האחרונות התוצר צמח בקצב ממוצע של 2% בלבד, שאינו גבוה בהרבה מגידול האוכלוסייה.

עמדת האוצר: "לא להמר על צמיחה פנטסטית, להוריד בביטחון"

באותו הכנס, תמר לוי בונה, סגנית מאקרו באגף התקציבים באוצר, הציגה את עמדת אגף התקציבים בנוגע למדיניות תקציבית לשנים הקרובות.

"יש לכלכלה שלנו יסודות חזקים", אמרה, "כמו שוק עבודה הדוק עם אבטלה נמוכה, ןתעשיית הייטק חזקה – ההאב החמישי בעולם בגיוסי הון. אבל אנחנו בירידה בצמיחה, ירידה בדירוג האשראי ועלייה ביחס החוב לתוצר ב-3 השנים האחרונות, אחרי 10 שנים של ירידה מתונה".

לוי-בונה הציגה את ה"טרילמה" שישראל נמצאת בה לגישתה, מצב שבו יש 3 צרכים שונים שלפחות אחד מהם לא יכול להתממש: ירידה בחוב, עליה ברמת החיים, ושמירה על הביטחון.

"אנחנו נמצאים בפער של 358 מיליארד שקלים בחוב הציבורי מלפני המלחמה. רק ב-2026 הייתה עלייה של 20 מיליארד בתשלום החוב ביחס לשנה שעברה. בתחילת המלחמה הייתה לנו היכולת לקפוץ מיחס חוב תוצר של 60% ל-70% בלי בעיות גדולות מדי, אבל אם נישאר בסביבות ה-70%, אין לנו את היכולת להבטיח שנוכל לקפוץ ל-80% במקרה חירום. אם לא נוכל לגייס חוב במלחמה, זה פשוט להפסיד בחזית, וזה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. מדינות קודמות איבדו את אמון השווקים בהן מהר".

לדבריה, "גם ברמת החיים הייתה לנו פגיעה. העלנו את החוב ב-1.5% תוצר, העלנו מע"מ, הקפאנו מדרגות מס הכנסה ועוד. גם קיצצנו בהוצאה האזרחית. זה היה צעד אחראי של הממשלה ב-2025, אבל זו פגיעה ברמת החיים, ויוקר המחייה פה גבוה".

"אם אנחנו רוצים להוריד את החוב ולהעלות את רמת החיים צריך להוריד בביטחון. מערכת הביטחון תציג צרכים אדירים בתקציב 2027. אתם מכירים את המונח 'כלכלת בחירות', אבל יכול להיות שצריך לדבר על 'כלכלת טראומה', שמתווים לפי הטראומה שעברנו. קשה להדוף את הדרישות של מערכת הביטחון, אבל לתוספת בביטחון יהיו מחירים כבדים.

"שלוש שנים הכלכלה התגייסה למערכת הביטחון. זו מערכת לאומית, שעם כל השכלול של היכולת לפגוע במדוייק בחלון במרחק מאות קילומטרים, צריכה להבין איך משביעים את הצרכים שלה באופן שלא פוגע ברמת החיים בישראל".

"אם היינו יכולים לסמוך על זה שתהיה צמיחה גדולה זה היה פותר לנו את הטרילמה, אבל אי אפשר להמר על צמיחה פנטסטית. בשנים האחרונות הצמיחה הייתה נמוכה מהצפי. צריך לשלב אוכלוסיות בתעסוקה, להגביר אפקטיביות של תוכניות תשתיות, ולטפל בפריון במשק".