"וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָה.
וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם".
(ויקרא כ"ב לב)
בשבוע שעבר למדנו בפרשת אחרי מות : "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה" – וחי בהם ולא שימות בהם. מכאן למדנו את הכלל הגדול לפיו "פקוח נפש דוחה את כל התורה".
אך השבוע בפרשת אמור אנו לומדים כי יש מצווה חשובה יותר משמירה על החיים – קידוש ה'. זוהי מצווה שבאחד מסעיפיה אנו מצווים אפילו למסור את נפשינו. התורה מלמדת אותנו על קדושת החיים, הערך הכי גדול שדוחה את כל התורה, וחי בהם-ולא שימות בהם. אבל יש מקרים שבהם אנו מצווים למסור את נפשינו. תולדות עם ישראל מלאים בתופעות של מסירות נפש של יהודים על קידוש ה', מאיפה זה בא? איך יכול אדם למסור את נפשו?
החיים עצמם הם ערך חשוב עד מאוד, אבל חייב להיות להם משמעות, החיים בלי אידיאלים, בלי תוכן, בלי ערכים, אין להם חשיבות. יש שלש מצוות שבהם נצטווינו "יהרג בל יעבור" שבמצוות אלו אם אנו עוברים אנו מאבדים את ערך החיים עצמם. עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, כשאדם עובר עבירות אלה הוא מאבד את המשמעות של עצם קיומו במובן הרוחני.
בגמרא מסכת יומא פו, א:
"שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש?
אמר: שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב – אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: 'שובו בנים שובבים' (ירמיהו ג). עבר על לא תעשה ועשה תשובה – תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר שנאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם' (ויקרא טז). עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה – תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר: 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם' (תהלים פט),
אבל מי שיש חילול השם בידו – אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר: 'ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון' (ישעיהו כב)"
חילול השם ה' היא דרגה בפני עצמה, כי היא כוללת את ההנהגה של האדם בכל מצווה ומצווה. היא מעידה על פנימיותו ושורש מעשיו, מאיפה נובעים ומה עיקר מטרתו וייעודו בחיים.
התורה באה ללמד אותנו שיש דבר אחד יותר חשוב מהחיים עצמם וזהו המשמעות והתוכן שאנו מצווים למלא את חיינו בהם.