"אנחנו קוראים להפסקה מהירה ככל הניתן של הלחימה ולפתיחת מצר הורמוז", כך אמר פייר-אוליבייה גורניצ'ס, הכלכלן הראשי וראש מחלקת המחקר בקרן המטבע הבינלאומית, במסיבת העיתונאים לפרסום דו"ח הכלכלה העולמית של הקרן בחודש שעבר. העמדה הנחרצת של הקרן מתבססת על ניתוח כלכלי בסוגיה שהליבה שלה ביטחונית-מדינית. על ידי מסגור סוגיה ביטחונית כאילו הייתה סוגיה כלכלית, קרן המטבע מזיקה לדיון הציבורי, במקום להעמיק אותו.

התופעה של הצדקת טיעונים מוסריים ופוליטיים בניתוח כלכלי מקצועי אינה חדשה או בלעדית. אף ביחס לדיון במלחמה בעזה, הטענה נגד כיבוש עזה ובעד הפסקת המלחמה הסתמכה פעמים רבות על תחזיות על הנזק הכלכלי שייגרם מהימשכות המלחמה. גם בישראל, במחצית השנייה של 2025 הזהיר פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה מההשלכות הכלכליות של כיבוש רצועת עזה והימשכות המלחמה. בשונה מקרן המטבע, הפורום צירף לאזהרה הכלכלית טיעונים מפורשים מתחומי המוסר והביטחון. למשל, במכתב פתוח מספטמבר, צוינה עמדת בכירים בצה"ל שלפיה מבצע 'מרכבות גדעון ב" לא יביא להבסת חמאס. באותו מכתב טענו הכלכלנים נגד ההשלכות המוסריות וההומניטריות של המבצע. ובכל זאת, לב הטענה של פורום הכלכלנים הייתה כלכלית.

הקריאה של קרן המטבע להפסקת המלחמה כדי למנוע נזק כלכלי מתעלמת מהאפשרות שהמלחמה תביא לשינוי חיובי במפרץ. אפשרות כזאת תהפוך את ההשלכות הכלכליות. היא גם מצמצמת סוגיה עם היבטים מוסריים, התמודדות עם משטר אכזרי, ניצי ואלים, לחישוב כלכלי של עלות מול תועלת.

לא נחשבות: ההשלכות של חיזוק חיזבאללה והחות'ים

כמובן שההיבט הכלכלי חשוב למדיניות, אבל עמדת הקרן נגד המלחמה מניחה שארה"ב וישראל ייכשלו בה, ובכך מתעלמת מהאפשרות שהיציבות הגאו-פוליטית במפרץ תשתפר ומכאן גם המצב הכלכלי. למעשה, קריאת קרן המטבע לסיום המלחמה מסווה טיעון מדיני ומוסרי בז'רגון כלכלי. גורניצ'ס מציג השערה בצורת תחזית כלכלית, שמעניקה לה מעמד של עובדה.

ההשערה המשתמעת של גורניצ'ס היא שהמלחמה לא שינתה או יכולה לשנות את המצב לחיוב, ולכן השפעתה מסתכמת בשיבוש אספקת הנפט, ובאופן כללי יותר בשיבוש התובלה הימית על ידי חסימת מצר הורמוז. האם שקלו בקרן המטבע את ההשלכות של טיפוח חיזבאללה, חמאס והחות'ים, על הכלכלה האיראנית, הלבנונית, הפלסטינית והתימנית? גם במקרה של מרכבות גדעון ב', האזהרה הכלכלית של פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה נכונה רק תחת ההנחה שהמבצע ייכשל במטרתו (במקרה הזה, חמאס אכן לא הוכרע, אולם יש הטוענים שהמבצע תרם לעמדת ישראל בהסכם עם חמאס).

במילים אחרות, ההשלכות הכלכליות של המלחמה באיראן נובעות מהתוצאות הביטחוניות-מדיניות, סוגיות הליבה של ניהול המלחמה. אם הימשכות המלחמה תחליש משמעותית את המשטר באיראן, כמו שטוען למשל פרופ' דני אורבך, מומחה להיסטוריה צבאית מהאוניברסיטה העברית, אז סביר להניח שהמלחמה תניב גם יתרונות כלכליים. אורבך מבקר את קוצר הרוח המערבי למלחמות וסבור שהמלחמה מטילה לחץ צבאי וכלכלי כבד על איראן, שהתמדה בו יכולה להכריע את המשטר. ניתן לחלוק על אורבך, אך הדיון צריך להתמקד ביעילות המלחמה בהכרעת איראן, כלומר בסוגית הליבה. אם אורבך צודק, הרי שהמשך המלחמה והכרעת המשטר עשויות להיות מבורכות מבחינה כלכלית. חשוב מכך, התחזית הכלכלית של קרן המטבע רלוונטית רק אם אורבך טועה. כישלון המלחמה היא ההנחה המוסווית במינוח הכלכלי.

לא נחשבות: ההשלכות של משטר רצחני

הבעייתיות בעמדת הקרן לא נגמרת במסגור סוגיה ביטחונית-מדינית כאילו הייתה כלכלית. המסגור הכלכלי מתעלם גם מהיבטים מוסריים. רק לפני כמה חודשים רצח המשטר האיראני הדכאני המוני איראנים. במשך עשרות שנים הוא מהווה מקור לאלימות ואי יציבות ברחבי העולם, תוך הפצת אסלאם קיצוני וטיפוח שלוחים שמחרבים את חייהם של אוכלוסיות נרחבות (וגם את הכלכלות שלהן). גם תחת ההנחה שהמלחמה תזיק לכלכלה העולמית, אין בכך כדי לקבוע שהמלחמה אינה ראויה, כי מתקפה על המשטר האיראני מהווה גם עמדה מוסרית. כמובן שעמדה כנגד המשטר לא פוטרת מדיון על יעילות המלחמה או כל צעד אחר בהשגת המטרות.

הפיכת הכלכלה לאבן הבוחן מביאה באופן בלתי נמנע להחלטות לא מוסריות כי לפעמים, החלטה שנראית נכונה מבחינה כלכלית, כרוכה בזניחה של עקרון מוסרי. דוגמה ברורה לכך מגיעה מיחסי מדינות אירופה עם קטאר, שמספקת להן גז טבעי ומשתמשת בהכנסות להגדלת השפעתה השלילית. יש היגיון כלכלי לרכישה הנרחבת של גז טבעי מקטאר על ידי מדינות אירופה. במקביל, קטאר השתמשה בכספי הגז להגדיל את השפעתה במדינות הללו בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, התקשורת והחינוך. ב-2022 נעצרה אווה קאילי היוונית, סגנית הנשיא של הפרלמנט האירופי באותו זמן, בחשד שקיבלה שוחד מקטאר. בחינת הסוגייה מההיבט המוסרי הייתה דורשת לכל הפחות להציב תנאים מסוימים לרכש הגז, ובטווח הארוך, אולי הייתה מועילה לאירופה גם בצד הכלכלי.

גם משבר האקלים מחושב במדדי עלות-תועלת

שינוי האקלים הוא עוד דוגמה חשובה לצמצום הבעייתי של סוגיות למינוח וכלים כלכליים. הגישה השלטת במדע הכלכלה ביחס לשינוי האקלים מתבססת על ניתוח עלות-תועלת כלכלי. ההנחה היא שעליית הטמפרטורה הממוצעת פוגעת בפעילות הכלכלית. לכן יש לתמחר אותה, כלומר להטיל מחיר על פליטות גזים שמאיצים את ההתחממות. הניתוח נועד למצוא את הנקודה האופטימלית שמאזנת בין העלות והתועלת של המדיניות, כלומר של הטלת מס על פליטות. העלות נובעת מהנזק שהמס מסב לכלכלה; התועלת נובעת מבלימת שינוי האקלים, שתמתן את הפגיעה בכלכלה.

כמו שעמדת קרן המטבע מתעלמת מסוגיית הליבה המדינית-ביטחונית של המלחמה באיראן ומההיבטים המוסריים של ניהולה, הגישה הכלכלנית למשבר האקלים מסווה הנחות שנויות במחלוקת בתחום האקלים ובסוגיות מוסר. וויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה, פיתח מודל עלות-תועלת שקובע מהי רמת ההתחממות האופטימלית מבחינת רווחה אנושית. המודל כולל הנחות בנוגע למידת הפגיעה של ההתחממות על הכלכלה, ומחשב את עליית הטמפרטורה האופטימלית בהשוואה לטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית.

יש פער אדיר בין ההמלצה של נורדהאוס להערכות של מדעני אקלים. המקור לפער נובע מהערכה שונה לחלוטין לגבי הנזק מההתחממות. לפי העדכון האחרון של המודל של נורדהאוס מ-2023, הטמפרטורה האופטימלית היא 2.6 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הקדם-תעשייתי, ירידה מ-3.5 ביחס להערכה מ-2018. מנגד, מאמר מקיף של מדעני אקלים פורסם ב-2022 תחת הכותרת "התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות עלולה להצית מספר נקודות מפנה אקלימיות". בתחום של בין 2 ל-3 מעלות, מדעני אקלים מעריכים שישנה סבירות גבוהה בין השאר להיעלמות קרחוני ענק בגרינלנד ובים אנטארקטיקה המערבי, נזקים מאסיביים למגוון הביולוגי הימי ופגיעה בקרחונים ברכסי הרים שתמנע אספקת מים ממיליונים. ל'נקודות המפנה' השפעה אדירה על היכולת לענות על הצרכים הבסיסיים ביותר של אוכלוסיות נרחבות. אין ספק שכלכלנים מחזיקים מומחיות חיונית ביחס לעיצוב מדיניות אקלים, אך גם מדעני האקלים.

גם בתחום המוסר, המחקר של נורדהאוס, מכלכלני הסביבה החשובים בעולם, שנוי במחלוקת. הרווחה האנושית במודל נמדדת בצריכה במונחים כספיים. המודל מעדיף רמת צריכה גבוהה בדולרים, גם על חשבון הרס סביבתי נרחב.

השיח הכלכלי חשוב ביחס למלחמה באיראן ולכל סוגיית מדיניות מרכזית. עם זאת, צריך להכיר בכך שכמו בסוגיות מדיניות רבות, לניהול המלחמה באיראן היבטים רבים הנוגעים לתחומים מגוונים ולא ניתן להכריע לגביה רק דרך המשקפיים הכלכליות. השאלה כיצד נכון לפעול מול איראן סבוכה וקשה להכרעה, וצמצומה למסגור כלכלי רק מוסיף לקושי.