מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), גלעד כהן, התראיין היום (שני) לאולפן ynet, והתייחס למספר ההרוגים בתאונות הדרכים: "הסטטיסטיקה מכה בנו, אבל אנחנו ב-10% פחות משנה שעברה". להשקפתו של כהן מדובר בשינוי מגמה. "ב-2024 וב-2025 הייתה עלייה משמעותית בכמות תאונות הדרכים ונכנסנו למבצע חירום. 2026 נפתחה עם מספרים אחרים ותוצאות טובות יותר".

הנתונים ה'יבשים' שהציג כהן אכן נכונים, אך הפרשנות שניתנה להם היא בגדר הטעיה של הציבור. על פי נתוני הרלב"ד, בארבעת החודשים הראשונים של 2025 נהרגו 155 בני אדם, ואילו באותה התקופה ב-2026 נהרגו 138 בני אדם. אכן, מדובר בירידה של כ-10 אחוזים (ואף מעט יותר).

ואולם, נתוני הרלב"ד עצמם מצביעים בבירור על הסיבה לפער. הסיבה הזו נעוצה אך ורק בחודש מרץ, או ליתר דיוק – במלחמת "שאגת הארי", שבה מאות אלפי ישראלים לא נסעו לעבודתם, וצמצמו נסיעות ככל האפשר. בהתאמה, בחודש זה הצטמצם מספר ההרוגים ל-27 בני אדם, לעומת 53 בשנה שעברה. אבל בכל חודש אחר בארבעת החודשים האחרונים, מספר ההרוגים נשק לנתונים המקבילים של 2025, או שהיה גבוה יותר: בינואר נהרגו בתאונות 35 (לעומת 38 בשנה שעברה); בפברואר נהרגו 38 (לעומת 28 בשנה שעברה), ובאפריל, שב-12 ימיו הראשונים המערכה עדיין נמשכה, נהרגו 38 בני אדם (לעומת 36 בשנה שעברה).

למעשה, בניכוי חודש מרץ, ביתר חודשי 2026 נהרגו יותר בני אדם בתאונות דרכים מאשר בינואר, פברואר ואפריל של 2025 – שנה שהייתה הקטלנית ביותר בדרכים מזה עשרים שנה. במספרים: 111 הרוגים השנה בשלושת החודשים האלה, לעומת 102 בשנה שעברה. המשמעות ברורה: המצב בדרכים לא השתפר, הוא החמיר. מנכ"ל הרלב"ד, כמי שאמון על ניתוחם של הנתונים הללו, מודע לכך היטב אך בוחר להציג תמונה אחרת.

הקו האחרון

כהן אינו לבד במערכה הזו. בדיון שהתקיים בכנסת בחודש שעבר, הציגו בכירים במשטרה עמדה זהה לחלוטין. אלא שבשונה מהמשטרה, שאחריותה למצב אכן קיימת אך אינה בלעדית, כהן עומד בראש הגוף שאמור להוות את קו ההגנה האחרון של אזרחי ישראל מפני תאונות הדרכים.

הרלב"ד אמנם עברה ייבוש תקציבי משמעותי בעשור האחרון וסמכויות רבות ניטלו ממנה, אך תפקיד מהותי אחד נותר בידיה: החובה להזהיר את הציבור שהמאמצים הממשלתיים אינם מספיקים. תפקידה לזעוק שהקטל בדרכים ממשיך לגבות קורבנות רבים יותר מכל מלחמה, ושתוכנית החירום הלאומית שהממשלה החליטה לממן באיחור של שנתיים מתוקצבת בשליש בלבד מהמלצת הרלב"ד, ואינה מניבה תוצאות בשטח.

כהן הוא אדם עתיר זכויות, אך חובתו הציבורית היא להפסיק לזרות חול בעיני הציבור ולומר את האמת הפשוטה: המצב חמור, התקציב דל, והרלב"ד מרוקנת מתוכן. נחוץ שהממשלה תיכנס לאירוע ותשקיע משאבים אדירים כדי לשנות את המגמה. אך למרבה הצער, נראה שהרשות האמונה על ההתרעה מפוחדת מכדי להתעמת עם שרת התחבורה ועם ממשלת ישראל.