לאחר שלושה חודשי קיפאון, חודשו הבוקר (רביעי) הדיונים בוועדת החוקה על הקמתה של ועדת החקירה הפוליטית שמקדמת הקואליציה. לאור השינויים המשמעותיים בנוסח שקידם יוזם החוק ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה דרש להבין מדוע השתנתה מטרת הוועדה ונמחק הסעיף שבו נכתב, "להבטיח כי תתקיים חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה".

לטענת קלנר מדובר בניסוח סמנטי בלבד שלא מעיד על שינוי בכוונותיו וכי, "הוועדה תקדם חקירה יסודית ועצמאית". לדבריו, הנוסח שונה בשביל להדגיש שמטרתה המרכזית של הוועדה היא להגיע לקונצנזוס לגבי דרך מינוי החוקרים. נושא זה עומד בלב המחלוקת לגבי ועדת חקירה פוליטית ששואפת לייצר חלופה לוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון – בטענה שלציבור רב, כך לדברי קלנר, אין אמון בבית המשפט.

לטענת גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, גם לאחר שינוי הנוסח, 'חוק הוועדה' עדיין לא פותר את בעיית האי איזון המשמעותית שנידונה בעבר. על פי הצעת החוק הנוכחית, לממשלה ולכנסת עדיין יש ייצוג יתר בקביעת אופייה של הוועדה, והיא, הלכה למעשה, לא יכולה להיחשב בלתי תלויה.

בליי הדגיש שההצעה של קלנר ושל יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, שעל פיה אסור יהיה לאנשים מצמרת מערכת הביטחון והמשפט בדימוס (מי שאין לו שום קשר ל-7 באוקטובר) להיות מועמדים פוטנציאלים כחברי ועדת החקירה, היא תקדימית וחריגה בראי היסטוריית החקירה בישראל. לדבריו, ההצעה חותרת בעצמה תחת עיקרון השוויוניות שאותו היא מתיימרת לקדם, משום שהיא מגבילה את החופש שיש לאופוזיציה (שנציגיה ידועים בהערכתם למערכת המשפט) לבחור מועמדים לוועדת החקירה שיהיו לרוחה.

"בפן הביטחוני אנחנו מפסידים גורמים עם הידע המקצועי הכי גבוה. זה האנשים שמכירים את תהליכי קבלת ההחלטות – בלעדיהם נאבד הידע הרלוונטי לחקור", אמר בליי. לרוטמן וקלנר לא הייתה תשובה עניינית לביקורת. הם דחו על הסף גם בעלי תפקידים מהעבר כי לדבריהם, אותם אנשים עלולים להיות נחקרים פוטנציאליים ולכן אינם יכולים להיות חברי ועדה, אלא לכל היותר מוזמנים. "יש כל מיני אנשים שיכולים לשאול שאלות. לא רק אלופים מבינים בביטחון", טען קלנר.

שמחה רוטמן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מנגד, הייעוץ המשפטי הסביר שמדובר בהחלטה שיהיה קשה לאשר מכיוון שהיא פוסלת כמות עצומה של בעלי תפקידים בכירים שאין להם בוודאות זיקה לאירוע.

הייעוץ המשפטי ניסה גם להבין מדוע החליטו קלנר ורוטמן להוריד את הצורך בסיווג בטחוני לחברי הוועדה – כך שלא יוכלו לקבל גישה לחומרים מסווגיים. לטענת השניים, הדבר אינו נדרש ואף יקשה על איוש הוועדה. רוטמן הסביר ששופטים בישראל לא נדרשים לסיווג כדי לעיין בחומר חסוי, ולכן אין סיבה לדרוש את זה מחבריי ועדת החקירה. אמירתו אינה נכונה: חוק מדינת ישראל מחייב ממועמדים לשיפוט בוועדה להיות בעלי רמת סיווג בטחוני דרגה 3 – "סודי" עד "סודי ביותר".

נקודה נוספת שהעלה בליי הייתה שדיוני הוועדה נערכים על רקע משבר פוליטי, מה שיקשה על מנסחי החוק להגדיר מהי קואליציה ואופוזיציה. רוטמן לא התכחש לסוגיה וטען שוועדת החוקה תהיה חייבת להידרש לה בהמשך, כולל לאפשרות שתהליכי החקיקה יימשכו לתוך תקופת הבחירות.