שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצמרת משרדו נפגשו עם נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי ל"ישיבת עבודה דחופה בנושא חיזוק התעשייה הישראלית והתמודדות עם אתגרי שער החליפין". בישיבה הוחלט על גיבוש מתווה לתמיכה ממשלתית בתעשייה הישראלית, שיפורסם בשבוע הבא.
שער הדולר ירד בחדות בחודשים האחרונים והגיע ל-2.90 שקלים, שפל של 33 שנים. תעשיינים רבים שמסתמכים על יצוא נקלעו בשל כך למשבר. גם ענף שירותי ההייטק נקלע למשבר, אך בתעשיות הלואו והמיד-טק שנשענים על שולי רווח נמוכים יותר, המצב חמור במיוחד.
"לא אדישים לאתגר"
בישיבה, שבה נכחו גם ראש אגף התקציבים באוצר מהרן פרוזנפר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' והכלכלן הראשי שמואל אברמזון, התחייב שר האוצר להגדלת הפריון בתעשייה דרך השקעה בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות, לצד שיפור תחרותיות התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. "אנחנו מחויבים לביצור חוסנה של התעשייה כקטר צמיחה מרכזי", הדגיש סמוטריץ'.
נשיא התאחדות התעשיינים הדגיש כי תעשייה מהווה עוגן תעסוקתי חשוב, ביחוד בפריפריה, כמו גם את תרומתה של התעשייה ליציבות משק, החל ממשבר הקורונה ועד למלחמה האחרונה מול איראן: "התעשייה היא העוגן התעסוקתי והחברתי של ישראל. הצגנו תוכנית אסטרטגית רב-שנתית שתבטיח את היתרון האיכותי של הייצור הישראלי".
ביחס לאחריות הממשלה על שער החליפין והתחזקות השקל, סמוטריץ' אמר כי "לבנק ישראל יש את הכלים והסמכות לנהל את המדיניות המוניטרית ולהשפיע על ערך השקל, אך בד בבד אנו באוצר לא אדישים לאתגר". עוד הדגיש כי משרד האוצר מעוניין לכונן תעשייה איתנה ועצמאית שאינה תלויה בשער השקל. הוא סיכם כי יעד המשרד הוא כינון תעשייה איתנה ועצמאית שנשענת על יתרון איכותי, ולא רק על תנודות המטבע.
הודעה זו מגיעה לאחר שלא נשמעו בשבועות האחרונים התחייבויות לשינוי דרכי הפעולה ביחס לצניחת הדולר – לא מבנק ישראל, לא מהחשב הכללי ולא מהגופים המוסדיים, שמשפיעים גם הם על שער הדולר דרך גידור השקעותיהם במט"ח. תמיכה בשיפורים טכנולוגיים תהווה בשורה חשובה לתעשייה הישראלית בטווח הארוך, אך לא תספק מענה למשבר המיידי שבו היא נתונה.
