חשש לגורלן של ערים היה הנושא המרכזי בוועדת הכלכלה של הכנסת היום (ראשון), במסגרת הדיונים על החוק שנועד להסדיר את הקמתן של רשויות מטרופוליניות לתחבורה בישראל. "אין שום דרך לעמוד בפני העיר הראשית במטרופולין", אמר יו"ר המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון. "ממש כמו בתאגידי המים, גם ברשויות המטרופוליניות לתחבורה, לעיר הראשית יש את כל הכוח. הן ישתו אותנו". שמעון גם מחה על כך שהממשלה מתכננת לכפות על מבשרת את ההצטרפות למטרופולין ירושלים המתוכנן, בזמן שבית שמש סירבה להצטרף ונענתה בחיוב.

רשות מטרופולינית לתחבורה ציבורית פועלת כיום בכמה מדינות מפותחות. במסגרתה מועברות סמכויות מרכזיות בתחום התחבורה הציבורית מהמדינה ומחברות ממשלתיות לתאגיד סטטורי (נקראה גם תאגיד חקוק – ישות משפטית אוטונומית למחצה, שמוקמת ופועלת מתוקף חוק ייעודי), שמאגד כמה ערים תחת מטרופולין מסוים. באופן כזה יכולות ערי המטרופולין לקדם מדיניות תחבורתית ופרויקטים תחבורתיים שהולמים יותר את צרכיהן, בלי לחכות לתכנון הארצי ובלי להזדקק לאישור הממשלה.

"מנגנון הרוב המיוחס פשוט לא מספיק"

עם זאת, ראשי רשויות רבים מודאגים. על פי החוק, כוח ההשפעה של הערים שכפופות לרשות המטרופולינית על ההחלטות שמתקבלות ברשות נקבע לפי נוסחה שלוקחת בחשבון  את גודלן וחוזקתן. כמה חברי כנסת בוועדה הבהירו בדיון כי ההתנהלות הזאת עלולה לייצר מצבים שבהם העיר הראשית במטרופולין – במקרה של מבשרת ציון מדובר בירושלים – יכולה לכפות את דעתה על הערים האחרות. נציגי משרד האוצר שניסחו את החוק הסבירו כי יש כמה מנגנונים בחוק שמטרתם לרסן את העיר הראשית. לדוגמא, מנגנון שקובע את הצורך ב"רוב מיוחס" (תמיכה של רוב גדול מרוב רגיל) כדי לקבל החלטות חשובות במיוחד.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינצבורג, אמר מנגד כי "מנגנון הרוב המיוחס פשוט לא מספיק". לדבריו, הקביעה שבהצבעה חשובה במיוחד לפחות עיר אחת תהיה חייבת להצביע עם העיר הראשית אינו מספיק. הוא הוסיף כי מנגנון זה עשוי ליצור מצב שבו העיר הראשית ברשות המטרופולינית תכפה את דעתה באמצעות ברית עם אחת הערים האחרות שכלולות ברשות.

מי בפנים ומי בחוץ

רעיון הרשות המטרופולינית לתחבורה מקודם בקרב מומחים בישראל כמה עשורים, אך רק בשנה האחרונה הואצה חקיקתו. הדיונים בחוק התחילו מוקדם יותר החודש בישיבה בוועדת הכלכלה שבה הובהר כי לא יתקיים דיון בתחבורה ציבורית בשבת. עוד הוחלט על הקמתן של שתי רשויות מטרופוליניות – ירושלים ותל אביב – והקמתן של רשויות מטרופוליניות בחיפה ובאר שבע תידחה לעת עתה. בנוסף, שתי הרשויות שיוקמו יהיו "רזות" יחסית, ויכללו כל אחת מספר מצומצם של רשויות כפופות. לדוגמא, מטרופולין ירושלים יכלול את ירושלים, אבו גוש, מבשרת ציון, מטה יהודה וקריית יערים; ומטרופולין תל אביב יכלול את תל אביב-יפו, בני ברק, חולון, רמת גן, בת ים, הרצליה, גבעתיים ורמת השרון.

בדיון הבוקר התייחסה הוועדה לשאלה אילו רשויות יוכפפו לכל רשות מטרופולינית. "כשבית שמש סירבה להיכלל ברשות, פשוט קיבלו את זה," אמר שמעון. "וכשאנחנו ביקשנו, הגיעו אליי נציגי משרד התחבורה והבהירו לי שיוטלו עלינו סנקציות אם נסרב. איך זה הגיוני?". נציגי האוצר השיבו כי בית שמש היא מטרופולין תחבורתי משמעותי בפני עצמו. ראש המועצה סירב לקבל זאת והוסיף: "לא יכול להיות שיכפו את זה בכוח על רשויות".

ח"כ גינזבורג אמר שלא ייתכן מצב שרשות שתחליט כי אינה רוצה להצטרף לרשות מטרופולינית תשבש את הצטרפותה של רשות אחרת סמוכה. עם זאת, הוא הוסיף כי מצב זה פחות רלוונטי במקרה של מבשרת ציון שנמצאת בשולי הרשות שלה תהיה כפופה.

שר האוצר יחליט?

בדיון עלתה גם סוגיית הסמכות להוסיף או להחסיר רשויות. ח"כ יוראי להב-הרצנו אמר כי הנוסח הנוכחי של החוק המאפשר לשרי התחבורה והאוצר להכניס ולהוציא רשויות כראות עיניהם. "זה אומר שהשר יכול להחליט להוציא, לצורך העניין, את העיר תל אביב ממטרופולין ת"א?", תהה. לאחר שתיקה קצרה נענה שאכן זה המצב, וייתכן שצריך לתקן את הניסוח.

גם השאלה ההפוכה עלתה: כיצד מחליטים איזו רשות רשאית להצטרף לרשות המטרופולינית? גינזבורג טען שאין צורך במנגנון מיוחד כשרשות מעוניינת בכך, והרשות המטרופולינית מוכנה לקבל אותה. באוצר הסבירו שבנוסח המוצע, תידרש הסכמתו של שר האוצר כדי לצרף רשות לרשות מטרופולינית קיימת – גם אם כל הצדדים מסכימים. גינזבורג המשיך להקשות ושאל "מה הקשר של האוצר לנושא?". נציג האוצר בדיון, רותם רמלי, ענה שמדובר באחריות על תקציב גדול שמועבר למועצה. אך גינזבורג הוסיף: "בעל המאה הוא בעל הדעה? החלטתם לבזר כוח אז אל תתקמצנו, אתם מנסים להשאיר כוח אצלכם".

נציגי ארגון 'לובי 99' שהגיעו לדיון טענו שיש לצמצם את הכוח של השרים על הרשויות, ודרשו שכל מהלך של השרים בנושא יצטרך לעבור אישור דרך ועדת הכלכלה. בדיון הקודם דרש הארגון שבכל רשות מטרופולינית ימונו נציג אחד או שניים שייצגו את הציבור, ולא את אחת הרשויות. בקשה זו נענתה באופן חלקי: בנוסח הנוכחי של החוק קיימת האפשרות שמשרד התחבורה ימנה נציגים שיקבלו חלק מכוח ההצבעה.