העיתון 'ניו יורק טיימס' פרסם הלילה (שישי) טור מיוחד שבו הגיב לסערה סביב מאמר הדעה של העיתונאי ניקולאס קריסטוף על השימוש באונס בישראל נגד עצירים פלסטינים.
ראש מדור הדעות בעיתון קתלין קינגסבורי וקריסטוף, אספו כמה שאלות מרכזיות שלדבריהם נשלחו למערכת על ידי קוראים בתגובה לטור מעורר המחלוקת. על פי העיתון, קוראים ביטלו את המנוי שלהם לאחר פרסום הטור – ואילו אחרים, ובהם גם יהודים, כתבו להודות על כך שהטור פורסם.
על השאלה האם העיתון עומד מאחורי הטור למרות הביקורת החריפה, ענתה קינגסבורי: "כן. ניק השתמש בראיות רבות לגבי היחס הלא ראוי כלפי עצירים בישראל. כמה ארגוני זכויות אדם וגופי חדשות מרכזיים בישראל תיעדו התעללות של כוחות הביטחון ומתנחלים כלפי פלסטינים, כולל מקרים של אלימות מינית והשפלה פיזית".
לדבריה, הסיקור של קריסטוף עבר אימות על ידי מחלקת בדיקת העובדות של המדור כדי להבטיח שלכל עדות ולכל סיפור שעליהם דיווח יהיו סימוכין של מקורות עצמאיים כמקובל. "אחרי הפרסום, בדקנו את כל התהיות שהעלו הקוראים, והעורכים לא מצאו שום טעות".
קינגסבורי הוסיפה כי העיתון סיקר גם את האלימות המינית מצד הפלסטינים ואף דיווח על דו"ח הנציבות לחקר פשעי שבעה באוקטובר שפורסם בשבוע שעבר על ההתעללות המינית של חמאס בשבעה באוקטובר ובשבי.
סיקרו גם את התקיפות המיניות שביצעו מחבלי חמאס
קריסטוף השיב כי ביקר בגדה המערבית וראיין 14 שורדי אונס ותקיפות מיניות אחרות. לדבריו, הוא הסתמך על מחקר של תשעה ארגונים ושני עורכי דין ישראלים בעלי ידע בנושא. הוא הוסיף כי המשרד לביטחון לאומי סירב להגיב ושירות בתי הסוהר הכחיש את הדברים באופן כללי אך לא ענה לשאלות ספציפיות.
עוד אמר קריסטוף כי לגבי כל אדם שציטט, הוא שוחח גם עם עד ראייה להתעללות, קרוב משפחה, עורך דין, עובד סוציאלי או אדם שעליו סמך הקורבן. כלל ההאשמות תאמו דיווחים אחרים, סקרים, תיעוד של ארגוני זכויות אדם ואפילו האו"ם. "מצאתי את 14 הנשים והגברים באותה דרך שמצאתי מקורות בכל אזור עימות שבו עבדתי בשלושת העשורים האחרונים – על ידי שיחות עם עורכי דין, עובדי סיוע, עיתונאים ופלסטינים. איש לא פנה אלי כדי לספר לי את הדברים שעבר. גם הדגשתי בטור שאין ראיות לכך שהמנהיגים של ישראל הורו על אונס עצירים, וכי אי אפשר לדעת עד כמה נפוצה התעללות כזאת".
שאלה אחרת הייתה לגבי ארגון בשם 'יורו-מד' שצוטט בטור כמה פעמים. הארגון ידוע בעמדותיו נגד ישראל. לדברי קריסטוף, יו"ר הארגון אמר בזמנו כי הוא תומך בשבעה באוקטובר ובחמאס, וחייבים להתייחס לכך בקצינות, אך במקביל, ציטוט של מקור אין משמעותו תמיכה בו ובדעותיו. "ציטטתי תשעה ארגונים, בהם גם 'בצלם', שתיעדו התעללות דומה. יורו-מד לא סייעו לי במציאת הקורבנות שאותם ראיינתי".
באופן טבעי, התגובה החריפה ביותר הייתה בנוגע להאשמות של אותם פלסטינים שראיין קריסטוף, כי נאנסו על ידי כלבים. לדבריו, עיתונאי שנעצר אמר לו שב-2014 זה קרה לו, אך לפני כן הוא סיפר על כך לארגון זכויות האדם הישראלי, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.
קריסטוף הוסיף כי למרות ההתלבטות אם להכניס את העדות הזאת לטור, דברים כאלה קרו בעבר לפלסטינים עצירים אחרים, כמו גם למתנגדי משטר פינושה בצ'ילה.
השניים טענו בנחרצות כי הם תיעדו גם תקיפות מיניות שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר. לפיכך , לדבריהם, הביקורת שלפיה הטור פורסם כדי לשמש הסחת דעת מדו"ח הנציבות המקיף שפורסם יממה לאחר מכן על הפשעים המיניים שבוצעו בשבעה באוקטובר ובשבי החמאס, אינה מוצדקת, וכי לפרסום הדו"ח לא היה כל קשר לפרסום הטור. קריסטוף גם אמר כי "העיתון לא עודכן לגבי הדו"ח של הנציבות בזמן. ברגע שהוא פורסם, סיקרנו את ממצאיו".
בנוגע לשאלה האם הטור עלול החמיר את האנטישמיות שמתחזקת מסביב לעולם, ענה קריסטוף כי זאת אכן בעיה. הוא השווה את ההתלבטות שלו להתלבטות שהייתה בעיתון לגבי פרסום פשעי חמאס בשבעה באוקטובר בשל החשש שזה יחמיר את האסלאמופוביה. "כשסיקרתי את רצח העם בדרפור שאותו ביצעו ערבים נגד קבוצות מיעוט באפריקה, ידעתי שזה עשוי להחריף את הגזענות נגד ערבים", כתב קריסטוף, "אך הפתרון הוא לא להסיט את המבט. כשמראיינים שורדי אונס ורואים את הטראומה שלהם ואת אומץ הלב שלהם לספר את מה שעבר עליהם, אתה רוצה לחשוף את זה, בין אם זה קרה בסודן או בגדה המערבית".
