שנה לאחר מבצע "עם כלביא", מדינת ישראל מתחילה ליישם כראוי את המענה הלאומי רחב ההיקף הראשון לנפגעי ההפצצות מאיראן. חוק "שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית", שצפוי לקצר את הליכי השיקום בכמחצית מהזמן, ייכנס לתוקף בשבועות הקרובים בערד. העיר הדרומית תהיה הראשונה שבה ייבנה מחדש מתחם מגורים שלם במסלול מהיר – שיכלול בתוכו גם מבנים שניזוקו קלות בלבד.

"תהליך השיקום אצלנו יתקצר משמונה שנים לארבע", אומר ל'דבר' ראש עיריית ערד, יאיר מעיין. "לולא החוק הזה, רק להשיג את כל האישורים להתחלת התחדשות עירונית היה לוקח לנו חמש שנים". מעיין מעריך שעד פברואר 2027, המתחם שספג פגיעה ישירה בסוף מרץ האחרון יקבל את כל האישורים להריסה ולבנייה מחדש. עד שנת 2030, היכן שניצבים כיום מבני שיכון בני 60 שנה, יעמוד מתחם דירות חדש. "בלי החוק", מסביר מעיין, "יכולנו לכל היותר לבנות בתים חדשים במקום אלה שנהרסו, ואת השאר לשפץ נקודתית, בלי להוסיף ממ"דים או חיזוק מפני רעידות אדמה. עכשיו, גם הבתים שסביבם יעברו התחדשות מהירה ויהוו תמריץ למהלכים דומים באזור".

השכונה שנפגעה במתקפה האיראנית בערד. המתחם שעתיד לעבור התחדשות עירונית מסומן בצבע לבן ׁ(צילום: באדיבות עיריית ערד)

החוק, שאושר בכנסת לאחרונה לאחר תהליכי חקיקה שנמשכו שנה, יאפשר לעיריית ערד להרוס את כל מתחם הפגיעה (161 דירות במקור), הכולל מבנים שנפגעו ברמות שונות ואף כאלה שלא נפגעו כלל. במקומו, צפוי להיבנות מתחם חדש בן 500 דירות. בימים אלה, בעוד תושבי המתחם עדיין מפוזרים בדירות חלופיות, העירייה מסייעת להם להתאגד מול יזם אחד שיוביל את הפרויקט.

פריצת דרך לאחר קיפאון ממושך

על פי נתוני מס רכוש, במהלך המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" נפגעו בישראל כ-57,500 בתים ודירות. כ-10,000 משפחות נותרו ללא בית לפרק זמן ממושך. בממשלה ובמשרדי הפנים, השיכון והאוצר מגדירים את החוק כפריצת דרך משמעותית, לאחר חודשים ארוכים של קיפאון באתרי ההריסות. התקווה היא שהחוק יספק לעיריות מענה כפול: פתרון מהיר יחסית למצוקת הדיור של הנפגעים, לצד מיקסום הפוטנציאל להתחדשות עירונית רחבה שתוסיף ממ"דים וחיזוקים בשכונות ותיקות.

העבודה על החוק החלה עוד במהלך "עם כלביא", בהובלת ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) בוועדת הפנים, לאחר שהתברר כי למדינה חסרים הכלים המשפטיים, התכנוניים והכלכליים להתמודד עם היקף כזה של נזק. ליבת החוק מעניקה לעיריות חבילת כלים מיוחדת לקבלת אישורים מהירים להריסת מתחמים – כולל מבנים המרוחקים ממוקד הפגיעה הישיר – בתנאי ש-51% בלבד מבעלי הדירות יסכימו לכך.

בשורה משמעותית נוספת, חסרת תקדים בחקיקת הנדל"ן בישראל: דיירים שלא יהיו מעוניינים להמתין עד לסיום הבנייה, יוכלו למכור את זכויותיהם ליזם ולקבל תמורה כספית מיידית שוות ערך למחיר דירה חדשה באזור, מה שיאפשר להם לרכוש דירה חלופית מיד. כדי לאפשר זאת, תעביר המדינה את כספי הפיצויים מקרן מס רכוש ישירות לקבלנים. במקומות שבהם הכלכליות של הפרויקט גבולית, כמו ערד, תעניק המדינה רשת ביטחון לקבלנים למניעת תקיעת הפרויקט. בערד, למשל, צפויים היזמים לקבל כ-45 מיליון שקלים ממס רכוש, ועוד כ-40 מיליון שקלים ממענקי מדינה.

הפשרה המשפטית: יישום מוגבל

למרות חשיבות המהלך, מבקר המדינה כבר קבע בספטמבר האחרון כי ישראל לא נערכה מראש למתן מענה לפגיעה כה משמעותית בעורף, על אף שהעריכה ערב המערכה האיראנית כי הנזקים יהיו כבדים. ואכן, יישום החוק סבל מעיכובים רבים: העבודה הוקפאה לחודשים בעקבות פרישתו של אשר מראשות ועדת הפנים (עם פרישת יהדות התורה מהממשלה ביולי האחרון), וכן בשל התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה, שהזהיר מפני פגיעה קשה בזכויות הקניין של הדיירים.

יאיר מעיין, ראש העיר בלב המתחם בערד. "תהליך השיקום אצלנו יתקצר משמונה שנים לארבע" (צילום: באדיבות העירייה)

הורדת רף ההסכמה מ-66% (כנהוג כיום בפינוי-בינוי רגיל) ל-51% בלבד, מחלישה משמעותית את כוחם של המתנגדים לפרויקט. בנוסף, הדרישה מהוועדות המקומיות לאשר את התוכניות בתוך שנה אחת בלבד – הליך שלוקח בדרך כלל בין שלוש לחמש שנים – מעוררת חשש שדיירים ימצאו את עצמם מוגדרים תחת תוכנית הריסה ללא זמן סביר להביע התנגדות. בייעוץ המשפטי חששו ממכבש לחצים שיופעל על דיירים שבתיהם לא נפגעו כלל.

בסופו של דבר, הייעוץ המשפטי נסוג מהתנגדותו העקרונית, מתוך הבנה כי הצורך הציבורי במתן מענה מהיר לנפגעים ובמיגון מבנים גובר על החשש לפגיעה בפרט. כפשרה, סוכם כי יישומו של החוק יוגבל למספר מתחמים ספציפיים בלבד: לצד ערד, הוא צפוי להיות מיושם בקרוב בדימונה, רחובות, תל אביב ורמת גן – אך לא באופן גורף בכל עשרות מוקדי הפגיעה ברחבי הארץ.