מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (שלישי) את חלקו השני של הדוח השנתי שלו, הכולל 39 פרקי ביקורת על משרדי ממשלה ורשויות שונות. בנוסף נבחנו מספר נושאי רוחב כגון התמודדות המשטרה עם פשיעת סייבר, שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה לסוכנות היהודית והפיקוח על כשרות המזון.
המבקר שפירא, שהגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, אמר עם הגשת הדו"ח שהוא פועל להגברת מעורבות הציבור בפעולת משרד המבקר. "הציבור נמצא לנגד עינינו והוא ה'לקוח' העיקרי. לא רק הגופים המבוקרים. החלטתי לתת לציבור נגישות רבה יותר למשרד המבקר ויהיה לו חלק גם בבחירת הנושאים בהם נתמקד. כך למשל, דו"ח הנמצא בשלבי טיוטה על 'טיפול המדינה בקשישים סיעודיים' החל בתהליך כזה והציבור שותף מלא לו. ההתייעצות שלנו בציבור, רק תלך ותגבר", אמר. אדלשטיין אמר כי "אין מדובר בביקורת לשם ביקורת. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, תעבוד על הפקת הלקחים מהדו"ח ובסופו של יום הדבר ישפר את המדינה שחשובה לכולנו. מכל התחומים, אציין את תחום הסייבר אותו בדקתם הפעם לעומק".
ביקורת חריפה נמתחת בדו"ח על פעולת משרד הבינוי לעידוד גרעיני התיישבות. הביקורת נערכה בתקופת כהונתו של חה"כ אורי אריאל כשר הבינוי, והעלתה כי חלק ניכר מתקציבי הסיוע לקבוצות ההתיישבות, שנועדו לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים ובאזורים מוחלשים, שימש גם לתמיכה בקבוצות התיישבות הפועלות בקרב אוכלוסיות מבוססות במרכז הארץ. עוד טוען המבקר כי "מידור הדרג המקצועי של משרדי ממשלה מעבודת המטה לגיבוש הצעות החלטות ממשלה ושילובם החלקי ביישום החלטות אלה, ולצד זה עירוב שתדלנים (לוביסטים) – בעלי עניין ומקורבים פוליטיים של שרי ממשלה בתהליכים אלה, מהווים פגיעה חמורה בסדרי משילות, במינהל תקין ובאינטרס הציבורי הכולל. שר הבינוי דאז אורי אריאל, שהיה לו קשר אישי למקורביו הפוליטיים וליועצו דאז, נושא באחריות לכשלים שהועלו".
מטעמו של השר אריאל נמסר בתגובה כי "שר החקלאות מכבד את קביעות מבקר המדינה וכבר הנחה את הגורמים הרלבנטיים לפעול בהתאם להנחיות המבקר. יחד עם זאת יודגש שמבקר המדינה לא ממליץ להעביר לבדיקת היועמ"ש את פעילות השר. השר אריאל גאה על פועלו להפוך את פרוייקט הגרעינים המשימתיים לתוכנית ממלכתית, אשר אומצה ואושרה רשמית בידי הממשלה וכל שומרי הסף – היועצים המשפטיים והחשבים במשרדי הממשלה השונים והיו שותפים לכתיבת התוכנית, לקביעת הקריטריונים להפעלתה וליישומה בפועל. אנשי הגרעינים תורמים יום יום שעה שעה לכלל החברה הישראלית, הן בפריפריה הגיאוגרפית והן בפריפריה החברתית. יעידו על כך ראשי רשויות וראשי ארגוני הגרעינים, דתיים וחילוניים כאחד".
פרק מערכת הביטחון בדו"ח כולל ביקורת על העסקת עובדי "כתף אל כתף" במשרד הביטחון, שבניגוד לשאר משרדי הממשלה לא ביצע את ההסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות לביטול התופעה בה שני עובדים בשירות הציבורי מבצעים את אותה עבודה אך אינם מועסקים בידי אותו גורם ובאותם התנאים. בדו"ח נבחנו גם מערך הרפואה ובריאות הנפש בצה"ל, בהם מצא המבקר חוסר בכוח אדם, נגישות נמוכה וירידה בשביעות רצון של החיילים מהם. ליקויים נמצאו גם בפעילות הרשות לפינוי מוקשים.
בתחום הבריאות נבחנה הפעלתם של חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים, בהם התגלה חוסר בכוח אדם. עוד מצא המבקר חסמים בקבלת טיפולים בתחום התפתחות הילד. בתחום הרווחה נבחנה המסגרת של פנימיות לנוער בסיכון, בהן מצא המבקר היעדר השקעה מספקת בקידום החניכים בתחום הלימודי וליקויים בליווי של הרשויות המקומיות.
המבקר בחן גם את הסכם הגז של חברת החשמל עם מאגר תמר. הסכם הגז בין חח"י לשותפות תמר הוא ההסכם הראשון במשק הגז הישראלי והמהותי ביותר בהיקפו הכמותי והכספי. לפיכך, הסכם זה משפיע על התנאים בהסכמי הגז האחרים במשק, ובכלל זה על מחיר הגז ועל היצע הגז ליתר לקוחות תמר. השלכותיו הן השלכות אסטרטגיות החורגות מפעילות משק החשמל. המבקר מצא כי בין תנאי הסכם תמר(2012) לבין התנאים שסוכמו במכתב הכוונות (2009) ישנם פערים מהותיים. לטענת המבקר, שינויים אלו הביאו לעליית מחיר הגז ולעלויות נוספות לחח"י הנאמדים בכ-0.82 – 1.5 מיליארד דולרים, העשויות להתבטא בתעריף החשמל.
סוגיה כלכלית נוספת שבחן המבקר היא התנהלות הביטוח הלאומי בתביעות שיבוב, אליהן הוא מצטרף כדי לגבות כספים מחברות הביטוח שישמשו אותו לתשלומי פיצויים. המבקר מצא כי הביטוח הלאומי הפסיד מאות מיליוני שקלים וממשיך להפסיד כספים, וזאת משום שהוא אינו מממש את מלוא הפוטנציאל של זכותו לשיבוב. המנכ"ל והחשב הפעילו מנגנוני בקרה ופיקוח רופפים שאפשרו ליועץ המשפטי, שהוא שומר הסף ונציג שלטון החוק בבט"ל, להוביל תהליכים לא תקינים וברמה מקצועית ירודה שאינם עולים בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. ברקע הדברים התברר שהיועץ המשפטי פעל תוך חשש להימצאותו במצב של ניגוד עניינים ופעולותיו מעוררות חשש גם לפגיעה בטוהר המידות.
תחום נוסף שבו עוסק הדוח הוא תחום הסייבר, שחשיבותו בלטה השנה בין השאר בבחירות בארה"ב ובצרפת וכן בהתחזות אנשי חמאס לחיילי צה"ל ברשתות החברתיות. בדו"ח נבחנה פעולתה של רשות התקשוב הממשלתית, שהמבקר מציין על אף שחלה התקדמות ניכרת בעשייה בתחום מאז הקמתה ב-2015, אך עדיין מעורבותה בפרוייקטים ממשלתיים בתחום ובבקרת הסיכונים עליהם נמוכה. משטרת ישראל לפי המבקר נמצאת ב"פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית", ו"המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב את הפערים במענה הניתן לפשיעה זו."
פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לפעילות משרד המשפטים למניעת אפליה באספקת שירותים, מוצרים וכניסה למקומות ציבוריים. המבקר מתריע כי בשבע עשרה שנות קיומו של חוק איסור אפליה לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד. הטיפול המשטרתי בתלונות מסכל את תכליתו של חוק איסור הפליה. בנוסף מתמקד הדו"ח בשלוש צורות של אפליה – הדרת נשים, הפרדת בנות במוסדות החינוך החרדים והפרדה בין יולדות יהודיות לערביות בבתי החולים הממשלתיים, ודורש ממשרדי הממשלה לפתח כלים אפקטיביים לאכיפה ולמניעת אפליה.
בדו"ח הביקורת על משרד החוץ בחן המבקר את העסקת העובדים המקומיים הישראלים בשירות החוץ הישראלי. מדובר בעובדים זמניים המועסקים בשגרירויות ונציגויות ישראל ב-103 מדינות ברחבי העולם, המנהלים כרגע סכסוך על תנאי העסקתם. הממצאים מלמדים כי הייצוג בתחומי הליבה שבהם פועלות הנציגויות מצוי במשבר מתמשך, וכי זה זמן הנציגויות נסמכות במילוי התפקידים האמורים על העובדים המקומיים.
המבקר בחן את הפיקוח על כשרות המזון, שם מצא "כשלים חמורים" במועצות הדתיות שנבדקו בכל הנוגע לאכיפת הוראות נוהל הכשרות. בנוסף מצא המבקר כשל חמור של המשרד לשירותי הדת ושל הרבנות הראשית בכל הנוגע ליכולתם לקדם רפורמות משמעותיות במערך הפיקוח על הכשרות, ובכך למנוע את תלות משגיח הכשרות בבעל העסק ולצמצם את עלויות הפעלתו של מערך הכשרות.
