האפיפיור לאו ה-14 פרסם השבוע מסמך תאולוגי שמתמקד בהצעת כיוון מוסרי לאנושות בעידן הבינה המלאכותית. המסמך, Magnifica humanitas (מלטינית: 'אנושיות נשגבת'), מזהיר מההשפעה של שימוש לא מבוקר בטכנולוגיות חדשות, תוך פגיעה בעובדים ובכבוד האדם. הוא ממשיך בו את הקו של קודמו פרנציסקוס בביקורת נגד כלכלת שוק בלתי מרוסנת, ונגד האדרת ההון הפיננסי על חשבון היצרני. המסמך החדש זכה כבר לתגובות משמעותיות, בין היתר מסגן נשיא ארה"ב, ומבכיר בענף הבינה המלאכותית.
"כמו בכל שינוי טכנולוגי משמעותי, בינה מלאכותית נוטה להגביר את כוחם של אלו שכבר מחזיקים במשאבים כלכליים, מומחיות וגישה לנתונים", כתב מנהיג הכנסייה הקתולית, שלו יותר ממיליארד מאמינים. "הדבר מעורר חששות כבדים, שכן קבוצות קטנות אך בעלות השפעה יכולות לעצב דפוסי מידע וצריכה, להשפיע על תהליכים דמוקרטיים ולכוון את הדינמיקה הכלכלית לטובתן, תוך פגיעה בצדק חברתי ובסולידריות בין עמים".
סוג המסמך שפרסם האפיפיור נקרא אנציקליקה – אלו מסמכים רעיוניים פומביים המבטאים נושאים חשובים עבור אותו אפיפיור. זו האנציקליקה הראשונה שמפרסם לאו ה-14. הוא בחר לחתום עליה בדיוק 135 שנים אחרי האנציקליקה Rerum novarum (מלטינית: 'של הדברים החדשים') שפרסם לאו ה-13 בשלהי המאה ה-19, ובה קרא לשיפור מצבם של העובדים ותמך באיגודי עובדים, תוך דחייה של קפיטליזם או סוציאליזם קיצוניים.
כמו Rerum novarum, שהגיבה למהפכה התעשייתית תוך התמקדות בהשפעות האנושיות שלה, כך גם Magnifica Humanitas נועדה להגיב למהפכות הטכנולוגיות-כלכליות של העידן הנוכחי.
ביקורת על הגלובליזציה, קריאה למיסוי פרוגרסיבי
האפיפיור טען שההבטחות של בינה מלאכותית להקל על העובדים לאו דווקא מתממשות. "הבינה המלאכותית מכריחה עובדים לעיתים קרובות לאמץ את המהירות והדרישות של המכונות. הגישות הנוכחיות לטכנולוגיה עלולות באופן פרדוקסלי לגרום לירידה בכישורי העובדים, להכפיף אותם למעקב אוטומטי ולגרום להם לבצע משימות נוקשות וחוזרות על עצמן".
לאו ה-14 הביע דאגה מעלייה באבטלה, ומ"צורות חדשות של חוסר ביטחון תעסוקתי ואי-שוויון, המאופיינות בתגמול מוגזם למעטים בעלי מומחיות, לצד ירידה בשכר עבור חלק גדול מכוח העבודה. החתירה להגדלת הרווחים לא יכולה להצדיק הקרבה שיטתית של מקומות עבודה, משום שהאדם הוא מטרה, לא אמצעי, והסדר הכלכלי חייב להישאר כפוף לכבוד האדם ולטובת הכלל". האפיפיור התייחס גם למחירים הסביבתיים הגדולים של כלי הבינה המלאכותית הנוכחיים, וקרא לו להשאיר את הבעלות שלהם בידיים פרטיות בלבד.
האפיפיור הזכיר את ההשפעה העולמית ההולכת וגדלה של מגזר הפיננסים, בין היתר בשל השימוש במטבעות קריפטוגרפיים, והדגיש את ההבחנה בין מימון למטרות פיתוח שתורם לכלכלה הריאלית, לבין סכנותיה של כלכלה פיננסית שאינה כזו. הוא ציטט את אזהרת קודמו פרנציסקוס מכך שכאשר מגזר הפיננסים פעל "ללא היסודות המוסריים הדרושים", הוא גרם "לא רק להתעללות ואי-צדק גלויים, אלא למשבר כלכלי מערכתי ועולמי". לאו ה-14 הוסיף וטען שכיום "הכנסה מהון מאיימת להחליף את ההכנסה מעבודה, שנדחקת לשולי הכלכלה העולמית".
האפיפיור הוסיף: "יותר מתמיד, בעידן הבינה המלאכותית והרובוטיקה, לא ניתן עוד להסתמך אך ורק על 'היד הנעלמה' של השוק. אמונה כמעט עיוורת ניתנה ביכולתם של השווקים לייצר שגשוג, דמוקרטיה ויציבות, אך במקום לייצר באופן אוטומטי אחדות ושלום, הגלובליזציה עוררה תגובות פונדמנטליסטיות, מבוססות זהות ולאומניות".
לאו ה-14 קרא ל"שיטות חלוקה מחדש" הכוללות "מערכות מס המקלות את הנטל על החלשים ביותר ודורשות יותר מאלה עם משאבים גדולים יותר", לצד יישום עקרונות הצדק "לכל שלב של הפעילות הכלכלית, החל מרכישת משאבים ועד מימון, ומהייצור ועד לצריכה". לדבריו, "מיסוי, הגנה חברתית ומדיניות תעשייתית חייבים לתקן את חוסר האיזון שנוצר בשל ריכוז העושר והכוח. זו לא הגבלה על חדשנות, אלא מה שהופך אותה לאנושית".
האדם הופך למשאב שיש לייעל
האפיפיור מתח ביקורת על זרמים פוסט-הומניסטיים וטרנס-הומניסטיים, השואפים שכלים טכנולוגיים חדשים יאפשרו התעלות מעבר לאנושי. "מנטליות טכנוקרטית ופוסט-הומניסטית נוטה להתייחס לאדם כאל משאב שיש לייעל", כתב האפיפיור, "תוך הסרת כל אמצעי ההגנה מפני רדיפה בלתי מבוקרת אחר רווח. חלק מהזרמים הפוסט-הומניסטיים אף מרחיקים לכת ומדמיינים בני אדם 'סוג ב', כפופים לאינטרסים של אליטות הרואות את עצמן נעלות".
האפיפיור מציב כדימוי מרכזי במסמך את ההנגדה בין בניית מגדל בבל, סמל לטכנולוגיה שמוחקת שונות ולוקה בחטא הגאווה – לבין שיקום ירושלים בהובלת נחמיה, תוך הדרגתיות והקשבה לריבוי קולות. הוא אומר כי לצד סכנותיה, הטכנולוגיה בשימוש נכון יכולה גם "לרפא, לחבר, לחנך ולהגן על הבית המשותף שלנו".
Picture of the day: What a symbolic moment. Just days after releasing Magnifica Humanitas, his highly anticipated encyclical on artificial intelligence and human dignity, Pope Leo came face-to-face with a "robot dog" during Wednesday's General Audience. And his message remains… pic.twitter.com/ljnmJFkV0S
— National Catholic Register (@NCRegister) May 27, 2026
"חלק משמעותי מתפקוד הכלכלה הדיגיטלית מסתמך על עבודתם השקטה של מיליוני אנשים העוסקים בפעילויות חיוניות, אך ברובן בלתי נראות", כתב האפיפיור, "כגון תיוג נתונים, הכשרת מודלים וסינון תכנים, שלעיתים קרובות כוללות חומר מטריד. במקרים רבים, עובדים אלה הם צעירים, בעיקר נשים, העובדים בתנאים תובעניים תמורת שכר מינימלי.
"לעבודה בלתי נראית זו מתווספת העבודה הקשה עוד יותר של חילוץ המשאבים הנדרשים לייצור המכשירים שהבינה המלאכותית תלויה בהם. באזורים מסוימים בעולם, ילדים ובני נוער עובדים בתנאים מסוכנים עם החומרים שמהם מופקים יסודות אדמה נדירים. גופם של אנשים אלה מצולק, נפצע ונשחק כדי שזרימת החישוב תוכל להימשך ללא הפרעה".
האפיפיור התייחס גם לסוגיית האתיקה של שימוש בבינה מלאכותית בשדה הקרב. "הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית בלוחמה חייבים להיות כפופים לאילוצים האתיים המחמירים ביותר", כתב, "אסור להפקיד החלטות קטלניות או בלתי הפיכות אחרות בידי מערכות מלאכותיות". באופן כללי יותר הוא התייחס ל"תחיית המלחמה ככלי בפוליטיקה הבינלאומית", לדבריו, וקרא לפעול לשלום: "השימוש בכוח, באלימות ובנשק תמיד הרסני לאוכלוסייה אזרחית". הוא אף קבע שדוקטרינת 'המלחמה הצודקת' ששימשה את הכנסייה "התיישנה": "לאנושות יש כלים יעילים בהרבה לפתרון סכסוכים, כמו דיאלוג, דיפלומטיה וסליחה".
ואנס מצטרף לחשש מכלי נשק אוטונומיים
סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס, קתולי ומי שנודע בתמיכתו בפיתוח AI עם מעט רגולציה, אמר לרשת NBC שהוא קרא חלקים וסיכומים של האנציקליקה: "מה שקראתי מזה נשמע עמוק (profound) מאוד". ואנס הזכיר בראיון את קריאתו של האפיפיור לעדכן את דוקטרינת 'המלחמה הצודקת' ביחס לטכנולוגיות הלוחמה החדשות. בהמשך השבוע ואנס התייחס לדברי האפיפיור בפני צוערים בחיל האוויר האמריקאי: "הדבר שאני הכי מודאג ממנו לגבי בינה מלאכותית זה איך היא תשנה את הלוחמה. החלטות על חיים ומוות חייבות להתקבל בידי בני אדם, לא מכונות".
איל ההון כריסטופר אולה, ממייסדי חברת 'אנת'רופיק' שמפעילה את מודל השפה 'קלוד', נכח במעמד הצגת האנציקליקה בוותיקן ואף היה אחד הדוברים. הדברים שנשא פורסמו באתר הרשמי של החברה. "כל מעבדת בינה מלאכותית בחזית המחקר – כולל אנת'רופיק – פועלת במערכת של תמריצים ואילוצים, שלפעמים עלולים להתנגש עם עשיית הדבר הנכון. אנחנו זקוקים למבקרים רציניים שלא כפופים לאילוצים האלו, ולכן אני מודה לאפיפיור. פיתוח הבינה המלאכותית מרוכז בקומץ מדינות עשירות. כיצד נוכל להבטיח שהרווחים של בינה מלאכותית יחולקו ברחבי העולם? זו שאלה בלתי פתורה".
קונפדרציית איגודי העובדים הבינלאומית (ITUC), פדרציית איגודי העובדים הגדולה בעולם, בירכה אף היא על פרסום האנציקליקה. "עבור תנועת האיגודים המקצועיים, ניתן לראות ב-Magnifica humanitas תרומה חשובה לדיונים עולמיים על ניהול הטכנולוגיה, עתיד העבודה והגנת הדמוקרטיה. היא מעלה שאלה מהותית העומדת בפני האנושות כיום: האם הטכנולוגיה תשמש לקידום שגשוג אנושי ועבודה הוגנת, או להעמקת האי-שוויון, הפיקוח, הסמכותנות וההדרה? הטקסט מחזק עקרונות מרכזיים לפעולת האיגודים המקצועיים, כמו שלעובדים חייב להיות קול דמוקרטי בנוגע לשינוי טכנולוגי".
