האפיפיור פרנציסקוס, שמובא למנוחות היום (שבת), היה דמות ייחודית בהיבטים רבים. הוא היה האפיפיור הראשון אי פעם מיבשת אמריקה ומחצי הכדור הדרומי, והראשון מהמסדר הישועי. הוא הוביל קו סובלני מאוד באופן יחסי לקהילת הלהט"ב: אמר בתדריך לכתבים ב-2013 "אם מישהו גאה, ומחפש את אלוהים, מי אני שאשפוט", וב-2023 בראיון לסוכנות הידיעות AP ש"להיות הומו זה לא פשע". הוא קרא גם לפעולה נחרצת יותר ביחס למשבר האקלים.
בישראל זכה לביקורת על התבטאויותיו הקשות ביחס למלחמה – הוא נפגש עם קרובי חטופים ואמר שיפעל להשבתם, אך אמר למשל במקרה אחד במלחמה כי "אתמול ילדים הופצצו (בעזה), זו אכזריות, זו לא מלחמה", וקרא לחקור אם בעזה מתרחש רצח עם. לצד כל אלו, יש נושא נוסף שבו עמדותיו התבלטו.
בהודעה שפרסם מבית החולים ב-26 בפברואר האחרון, התייחס פרנציסקוס בין היתר למושג טעון בשיח הכלכלי: ניאו-ליברליזם. "תמיכה בדה-רגולציה תועלתנית ובניאו-ליברליזם גלובלי, משמעם להחיל את החוק של החזקים בתור החוק היחיד", אמר האדם שנשאו אליו עיניים יותר ממיליארד מאמינים, "וזהו חוק שגורע מהאנושיות".
בחירת המילים הזו לא הייתה מקרית. באנציקליקה (מכתב פומבי מטעם האפיפיור) שפרסם ב-2020 בעקבות התפרצות הקורונה, קבע כי "השוק, בפני עצמו, לא יכול לפתור כל בעיה, בניגוד למה שהדוׂגמה של הניאו-ליברליזם מבקשת מאיתנו להאמין". המילה "דוגמה", שבהקשר הקתולי מתייחסת לדברים שהכנסייה קובעת כאמת מוחלטת, טעונה כשבאה מפיו של מנהיג הכנסייה ביחס למערכת ערכים אחרת – שמבחינתו היא שקרית.
פרנציסקוס היה עקבי בביקורתו על קידוש ההון ועל הפערים החברתיים. באותה אנציקליקה התייחס לתיאוריית החלחול, שלפיה הטבת מצבם של בעלי ההון תחלחל גם לשכבות הנמוכות יותר, ואמר כי חלחול כזה "לא פותר את האי-שוויון, שגורם לצורות חדשות של אלימות המאיימות על מרקם החברה". ב-2014 כתב בציוץ רשמי בטוויטר: "אי-שוויון הוא שורש הרוע החברתי". ב-2018 ביקר בנאום את המצב שבו "מעטים סועדים בפאר, כשלרבים מדי אין לחם כדי לשרוד". ב-2024 פנה למשלחת שבה היו בנקאים איטלקים ואמר שעיסוק בריא בפיננסים "לא מידרדר להטלת ריבית מופרזת, לספקולציה טהורה או להשקעות שפוגעות בסביבה ומקדמות מלחמות".
פרנציסקוס נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשם חורחה מריו ברגוליו. כדאי להבין את פרנציסקוס גם לפי מוצאו: בתוך הקתוליות בדרום אמריקה התפתחו במאה ה-20 זרמים הפועלים לשינוי חברתי ביחס למדוכאים ולסדר המעמדי – שנודעו כ'תאולוגיית השחרור'. פרנציסקוס לא השתייך לתנועה הזו, ואמר בראיון שלתאולוגיית השחרור היו "סטיות, במיוחד בניתוח המרקסיסטי של המציאות" – אך גם כי היא הייתה "דבר טוב לאמריקה הלטינית". האפיפיור סיפר כי הכומר הפרואני גוסטבו גוטיירס, ממפתחי תאולוגיית השחרור, ערך איתו מיסה. פרנציסקוס גם התיר מחדש ב-2019 לכומר והמשורר המהפכן מניקרגואה ארנסטו קרדנל לערוך את טקס הסקרמנט, לאחר שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני שלל זכות זו ממנו ב-1984.
את השם האפיפיורי פרנציסקוס בחר על שם הנזיר פרנציסקוס מאסיזי, מייסד המסדר הפרנציסקני, שחי במאות ה-12 וה-13 לספירה וסייע לעניים ולנזקקים. האפיפיור פרנציסקוס הסביר את בחירת השם עם כניסתו לתפקיד ב-2013 בכך שפרנציסקוס מאזיסי היה "איש העניים", ואמר שכמוהו הוא רוצה "כנסייה ענייה, עבור העניים". בתפקיד הנחשב לשמרני, הטיף פרנציסקוס לחריגה מהסדר הכלכלי הדומיננטי והעוולות שהוא מייצר – והדבר צפוי להישאר חלק ממורשתו עבור המוני מאמינים ברחבי העולם.
