ישראל נמצאת ברגע פוליטי שדומה לקומקום רגע לפני הרתיחה – תאריך רשמי לבחירות עדיין אין, אבל הבועות והאדים של תקופת הבחירות כבר מבעבעים ומורגשים היטב. תזוזות דרמטיות צפויות בשבועיים הקרובים במפה הפוליטית בישראל, במפלגות הקיימות, בקרב השחקנים שבוחנים כניסה למערכת הפוליטית ואולי אפילו במפת הגושים. לצד שינויים קלים במפת המנדטים, כמה חברי כנסת כבר הודיעו על פרישה, פוליטיקאים חדשים כבר פתחו בקמפיינים ואחרים הבינו שעליהם להתאחד כדי להיות בכנסת הבאה.

ועדת הכנסת תתכנס מחר (שני), ובשבוע הבא תודיע כנראה הכנסת על פיזורה. בקואליציה עשויים לנסות לדחות את ההכרזה על הפיזור בשבוע נוסף, כדי לקיים את הבחירות באוקטובר ולהרוויח עוד כמה שבועות להצגת הישגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות הגבלת הפעילות הפרלמנטרית, המינויים ותעמולת הבחירות.

"המפלגה היחידה שיכולה לשבור את הגושים זו מפלגה שלא קיימת", אומר ל'דבר' עופר ענבר, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים שעבד בין היתר עם ניר ברקת כראש עיריית ירושלים, עם משה פייגלין ועם גורמים נוספים בציונות הדתית. "היא חייבת להיות הצבעת מחאה שגם תצליח להיות אפקטיבית, ולומר לבוחרים 'אנחנו הולכים על שלושה נושאים ולא מתפשרים עליהם, לא מעניין אותנו להקים ממשלה עם ביבי או עם בנט או עם איזנקוט. מפלגה כזאת יכולה אולי לשבור את הגושים, אבל הם צריכים לעשות את זה חכם".

אחוז החסימה

בכל מערכת בחירות יש מפלגות שמתמודדות באופן שנראה חסר סיכוי, ולא נכנסות לכנסת לנוכח אחוז החסימה שעומד על 3.25% מהקולות. ב-2022 התבזבזו 11 מנדטים, מהם שמונה-תשעה של מרצ, של בל"ד ושל ימינה בראשות איילת שקד. התנועה המעניינת מכל היא של מפלגת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', שהחלה להיסקר מעל לאחוז החסימה. חצייתה את הרף מ-0 ל-4 מנדטים בשל גובה אחוז החסימה שינתה את מפת המנדטים והעבירה שלושה מנדטים ממפלגות הליכוד ועוצמה יהודית, ומנדט אחד מישראל ביתנו.

ממוצע הסקרים בשבועות האחרונים מציג תמונה יציבה יחסית, שהחלה לזוז מעט בימים האחרונים כשמפלגת 'ישר!' של גדי איזנקוט החלה לטפס ולהתקרב ליריבתה בגוש, מפלגת 'ביחד' של נפתלי בנט ויאיר לפיד.

יועצים וגורמים במערכת הפוליטית מספרים כי בשבועיים הקרובים יודיעו שחקנים בולטים לאן פניהם – אם למפלגה חדשה, למפלגה קיימת, לאיחוד, לריצה לבד או לוויתור על מערכת הבחירות הקרובה.

כחלון, ארדן, אדלשטיין ומפלגת הימין המסתמנת

שני פוליטיקאים לשעבר צפויים להחליט בקרוב האם להקים מפלגת ימין חדשה, שתרוץ לצד הליכוד: שר האוצר לשעבר משה כחלון, והשר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן.

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום את הסדר הטיעון של כחלון, שהורשע בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בפרשת חברת האשראי 'יונט קרדיט'. השופטים בחרו שלא להטיל עליו קלון, והעבירו את ההחלטה האם הוא יוכל לחזור לפוליטיקה לוועדת הבחירות. בכך הוא סלל את הדרך לחזרה אפשרית של כחלון לפוליטיקה.

מי שעשוי להוביל את הרשימה הוא ארדן. ארדן, מוותיקי הליכוד, אינו מכהן מ-2020 בתפקיד רשמי בכנסת או בממשלה, וכיהן מאז ארבע שנים כשגריר ישראל באו"ם עם תקופה קצרה בוושינגטון. כיום הוא נמצא מחוץ למערכת הפוליטית ומכהן כנשיא מד"א העולמית.

ארדן עורך סקרים פנימיים בחודשים האחרונים על סיכוייו להיכנס לכנסת ברשימת ימין חדשה. לפי דיווח של דפנה ליאל בחדשות 12, יש הסכמות ראשוניות בין ארדן לבין יולי אדלשטיין, לקראת הקמת מסגרת פוליטית חדשה בהובלת ארדן. לפי הדיווח, השניים כבר פועלים בתיאום וממתינים להחלטתו של כחלון.

לפי הדיווחים, מתקיימים ניסיונות לצרף לרשימה נשים ופנים חדשות, בהם סגנית שר החוץ שרן השכל, שכבר לא מתואמת עם הסיעה של סער בכנסת ופעלה לאחרונה עם אדלשטיין בנושא חוק הגיוס; וראש עיריית בית שמש לשעבר עליזה בלוך. נבדקו אופציות גם עם עופר וינטר ועם דדי שמחי, אך לפי מקורות הדברים לא הבשילו לכדי שותפות.

"זה אירוע שמדברים עליו יותר ממה שהוא באמת יצליח להביא מנדטים", אומר צוריאל שרון, ראש מכון הסקרים דיירקט פולס. "כל האירוע הזה של פורשי הקואליציה, מאוכזבי נתניהו, היינו בזה לא פעם וזה לרוב לא נגמר טוב מבחינת מי שניסה לעשות את זה. גדעון סער הוא דוגמה למי שלא נפגע מזה יותר מדי, אבל אני מזכיר שהוא התחיל עם 22-20 מנדטים בסקרים, וסיים עם שישה מנדטים, אז תאר לעצמך עם כמה יסיים ארדן שרק בסקרים שפורסמו מקבל חמישה מנדטים".

יועץ התקשורת נבו כהן דווקא סבור שמפלגה מהסוג הזה יכולה להיות לשון המאזניים שתשבור את הגושים. "זו מפלגה שבבחירות הנוכחיות יש לא מעט שמצפים לה", אומר כהן. "זה אלקטורט של 'ימין תל אביבי', הוא מנצח מהבחינה הזו שחקנים כמו שמחי, וינטר או אחרים שרוצים לרוץ".

ענבר מסכים: "הוא נותן מענה לציבור הימין שלא רוצה להצביע נתניהו אבל עדיין יוצא מנקודת הנחה שהוא יהיה ראש ממשלה ורוצה ממשלת ימין. זה אנשים שזה עונה להם על הצורך להגיד 'אני ימין, לא הצבעתי לממשלת שמאל, אבל גם לא לנתניהו'".

ועדת החוקה של הליכוד ושריוני נתניהו

ועדת החוקה של הליכוד תתכנס ביום שלישי לדון בכינוס ועידת הליכוד, בפריימריז ובשריונים שמבקש יו"ר המפלגה בנימין נתניהו לאפשר לו. נתניהו מבקש עשרה שריונים מטעמו, מה שיצמצם מאוד את מספר חברי הכנסת הנוכחיים והנבחרים שיוכלו להיכנס לרשימה. ענבר, שעבד בעבר עם מספר גורמים בליכוד, מסביר כי נתניהו רוצה להגדיל את מספר השריונים "כדי לנער את המפלגה ולהיפטר מאנשי הליכוד שלא תורמים לו ואפילו עשו נזק למפלגה". כך או כך, מספר השריונים שיקבל נתניהו ישפיע מאוד על המוכנות של שחקנים מובילים בימין להקים מפלגה או לקבל שריון בליכוד.

בסקרים פנימיים שערכו גורמים בליכוד, עלתה שורה ארוכה של שמות שנבחנים לשריון, בהם דדי שמחי, טליק גואילי, אלמוג כהן, גל הירש, משה כהן אליה, מרקו מורנו, איציק בונצל, ואפילו יוסי כהן או יוסף חדאד. היחיד מבין כל אלה שדווח בעניינו על האפשרות להקים מפלגה הוא שמחי. "השריונים הם לא כדי להביא את שמחי", אומר ענבר, "הוא אולי יהיה עוד אחד ברשימה אבל הוא שחק את הערך הפוליטי שלו".

וינטר והאיחוד הבלתי נמנע

תא"ל במיל עופר וינטר השיק בסוף שבוע האחרון את הקמפיין שלו עם עצומה שדורשת הכרעה בכל החזיתות. וינטר דיבר בהזדמנות אחרת גם על התיישבות מלאה בעזה ובדרום לבנון, וניכר שהוא מכוון לאלקטורט של עוצמה יהודית, של מפלגת הציונות הדתית וימינה מכך.

"וינטר בבעיה כי הוא חושב שהוא מדבר לקהל חילוני אבל הוא מדבר את השפה הסמוטריצ'ית", אומר ענבר, "לכן הקולות שהוא מדמיין שהוא יכול להביא, הם לא קיימים, הוא פשוט מפריע לסמוטריץ' ולוקח את הקולות שלו". לפי כהן, נתניהו לא יאפשר את הסכנה שבירידה של מפלגת הציונות הדתית אל מתחת לאחוז החסימה, ויביא לאיחוד של וינטר וסמוטריץ' בכל מחיר, גם אם וינטר במקום הראשון.

למי יחברו המילואימניקים

שר התקשורת לשעבר יועז הנדל צפוי להכריז בשבוע הקרוב על חבירה למפלגה נוספת, לאחר שמפלגתו, 'המילואימניקים', קמה ב-2025 וזכתה בתחילת דרכה למספרים יפים בסקרי המנדטים, עם ממוצע של שבעה מנדטים, עד שהחלה בירידה קלה באוקטובר 2025, ומאז ינואר לא נסקרה כמי שצפויה לעבור את אחוז החסימה.

עדיין לא ברור למי יחברו המילואימניקים, אך ניכר שיהיה מדובר במפלגה שאינה מפלגת שמאל, ואינה בגוש נתניהו, לפי ההצהרות של הנדל בנושא. חצי שנה של סקרים מתחת לאחוז החסימה הובילו גם מפלגות כמו כחול לבן של בני גנץ לדבר על איחודים, אך גנץ אמר השבוע שהציבור יידע על כך יום אחרי שהוא עצמו יידע.

'הרבעון הרביעי' ו'אל הדגל'

השבוע יצא ארגון 'אל הדגל' בקמפיין חוצות שתוקף חזיתית את כל חברי הכנסת הנוכחית, מימין ומשמאל, עם הכותרת "הדור הקודם הביא עלינו את 7 באוקטובר – הדור החדש נקרא אל הדגל". בריאיון ל'דבר' אמר יו"ר התנועה מתן יפה כי הוא מתנגד לכל חבירה למפלגה קיימת, אך הוא ושותפיו פועלים ליצירת חיבורים עם מפלגות חדשות, ואם יגיע מישהו עם מוכרות ציבורית גבוהה יותר משלו, הוא יזוז הצידה בשמחה.

תנועת 'הרבעון הרביעי', שמחברת בין חילונים, דתיים וחרדים וחותרת לגיבוש קונצנזוס ישראלי משותף, תקיים ביום ראשון הבא הצבעה בקרב 25 אלף חבריה, שבה יחליטו אם ואיך להיכנס לפוליטיקה, ויודיעו על כך בכנס ההחלטות ביום שלישי. בכנס פנימי של 'אל הדגל' בתחילת השבוע חשף יפה שהם מקיימים מגעים עם 'הרבעון הרביעי', אך ממתינים להחלטתם.

שתי התנועות הפוליטיות מציגות פעילות נרחבת בשטח וברשתות, אינן ממקמות את עצמן בצד פוליטי מובהק, יכולות לחבור, אך האתגר המרכזי עבורן הוא הפנים שיובילו את המפלגה, אם אכן שתי התנועות יחברו למפלגה אחת. בכל הנוגע לשם שיוביל את המסגרת הפוליטית הזו, הצדדים שומרים את הקלפים קרוב לחזה, אך ניתן להניח שזה לא יהיה מישהו מהמערכת הפוליטית.

ועידת הדמוקרטים

ועידת מפלגת הדמוקרטים תתקיים הערב. זו מפלגת השמאל הציוני היחידה שמתמודדת לכנסת. בוועידה ייקבעו שינויים בתקנון, ובעקבותיה צפויים להכריז על מועד לפריימריז, ותתברר תמונת המתמודדים. עם חסמי הכניסה הגבוהים יחסית שיש למפלגה, שמספר דו-ספרתי של מנדטים יהיו עבורה הישג, צפויים להישאר במרוץ אלה שמבינים שיש להם סיכוי אמיתי להיכנס לעשרת המקומות הראשונים.

ההחלטות בדמוקרטים וההתקרבות לבחירות גם עשויה להזיז שחקנים שמזוהים עם השמאל-מרכז ובחנו הקמת מפלגות נפרדות, להצטרף לדמוקרטים כשריונים או בפריימריז, או לנסות למצוא להם בית פוליטי אחר. עם גורמים אלה ניתן למנות את מייסד תנועת 'קומו' יונתן שמריז; ראש מפלגת 'עוז' וחברת מפלגת העבודה לשעבר ד"ר עינת וילף; יועץ התקשורת ומקים מטה המשפחות להחזרת החטופים רונן צור; סגן ראש המל"ל לשעבר ערן עציון, וגורמים נוספים שטרם חשפו את כוונותיהם הפוליטיות.

פעם שלישית זליכה?

פרופ' ירון זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר עד 2007, עסק מאז בעיקר בפעילות אקדמית ועסקית ובייעוץ כלכלי לוועדי עובדי ולוועדות ציבוריות, והתמודד לכנסת פעמיים בראשות 'המפלגה הכלכלית' שהקים.

בשיא המשבר הפוליטי בבחירות 2021 קיבלה המפלגה כ-34 אלף קולות (0.79%), ובבחירות 2022 ירד כוחה לכ-14 אלף קולות (0.29%). כיום זליכה טוען שיעבור את אחוז החסימה שצפוי לעמוד על יותר מ-160 אלף קולות, וישבור את מפת הגושים. לצד זאת, הוא אינו פוסל חיבורים למפלגות אחרות, ובלבד שיובטח לו תפקיד שר האוצר.

חסרי המפלגות

ההתמודדות של תא"ל במיל' דדי שמחי ברורה כבר מהשנה הראשונה למלחמה. שמחי חזר לחיים הציבוריים אחרי נפילתו של בנו גיא ז"ל, שנלחם בקרב בקיבוץ רעים ונפל ב-7 באוקטובר. שמחי הוא נציב הכבאות לשעבר, שמנע הסכם קיבוצי לעובדיו, קיבל מושב של קבע בפאנלים של חדשות 12 ומופיע באופן תדיר מאז גם בערוץ 14 וכאן 11. שמחי מציג קו ימין חד-משמעי, אך גם קורא לפשרות ולאחדות בין חלקי העם. הוא עדיין לא הכריז על הקמת מפלגה אבל הבהיר כי דרכו לפוליטיקה, ולא יתמודד בפריימריז של הליכוד. בכך שלח רמז לנתניהו שאם הוא מעוניין בשמחי ברשימת הליכוד לכנסת, הוא יידרש לשריין אותו במקום ריאלי. אם לא ישוריין, שמחי עשוי לחבור למפלגה קיימת או חדשה. הקמת מפלגה חדשה תצריך ממנו לגייס יותר מ-15 מיליון שקלים.

פורשי מפלגת כחול לבן, חילי טרופר ואיתן גינזבורג, עדיין לא הודיעו על חבירה למפלגה כלשהי, ולפי חלק מההערכות טרופר יצטרף למפלגתו של הנדל.

יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל במיל' אמיר אביבי, מקבל במה נרחבת בערוץ 14, ואחרי קרוב לעשור של פעילות ציבורית שהפכה אותו לדמות מוכרת בחוגי הימין, שמו עלה בקרב יועצי תקשורת ואסטרטגים פוליטיים כמי שעשוי להצטרף למפלגה בבחירות הקרובות.

מחסום הכניסה לסקרים

איזנקוט וליברמן, שנתפסים כיותר קרובים בזהות ובהשקפות לבוחרי הקואליציה, מצליחים להעביר קולות מגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה, אבל עדיין לא באופן שמבטיח להם הקמת ממשלה ציונית של מתנגדי הקואליציה הנוכחית.

לפי הערכות בקרב סוקרים ויועצים אסטרטגיים, ישנו מספר דו-ספרתי של מנדטים שאינם משוייכים באופן קשיח לאחת המפלגות, והם בגדר "מתלבטים", ובחלק מההערכות הם למעלה מ-20 מנדטים. לכל סוקר יש שיטות שונות להתמודדות עם אותם מתלבטים שעונים לסקרים – אך גם מספר המתלבטים שעונים לסקרים נמוך ממספרם המשוער, כך שהסקרים מציגים תמונה חלקית בלבד. עם זאת, גם התמונה החלקית עשויה לסמן כיוון – ויש לה השפעה על הבוחר בפני עצמה.

אחד המחסומים העיקריים של המפלגות החדשות הוא העובדה שאינן נסקרות, וכך מפלגות שנסקרו בתחילת דרכן, כמו 'המילואימניקים' של יועז הנדל, ממשיכות להיסקר אף שכבר חודשים ארוכים שאינן עוברות את אחוז החסימה. מפלגה חדשה שתיכנס במהלך קמפיין הבחירות, כששוק המפלגות כבר רווי, עלולה להישאר מחוץ לסקרים וכך גם מחוץ לתודעה.

"זו טענה שיש בה יותר משמץ של אמת", אומר שמואל רוזנר, מייסד מיזם 'המדד' וחוקר החברה היהודית. "יש סף כניסה שהיכולת של מי שלא עובר אותו להתבלט מוגבלת מאוד, אבל זה נכון גם לגבי מי שלא מזמינים אותו להתראיין או לא כותבים עליו מאמרים. אתה הרי לא יכול לכתוב סקר עם 40 אופציות לבחירה, אתה חייב להישאר בתחום הסביר, אבל אני לא רואה את ההבדל בין מצב שמפלגה לא נסקרת לבין מצב שבו ראש המפלגה לא מתראיין אצל אריה גולן או אצל קלמן-ליברמן. כדי להגיע לתודעה אתה צריך לשכנע שאתה ראוי לתשומת לב".