משרד האוצר פרסם היום (חמישי) עדכון של התוכנית התלת שנתית לשנים 2027 עד 2029. מהתוכנית ניכרת מגמת עלייה בהכנסות המדינה, הן בהווה והן בתחזיות לעתיד הקרוב. בתוכה פורסם גם 'הנומרטור', שקובע את מידת הקיצוץ הנדרש ל-3 השנים הקרובות לפי האוצר. באופן יוצא דופן, האוצר לא דורש כרגע קיצוצים לשנתיים הקרובות.

הכנסות המדינה עמדו ב-2024 על 455 מיליארד שקלים. התחזית ל-2026 היא 594 מיליארד שקלים, והתחזית ל-2029 היא 660 מיליארד שקלים. גם כאשר מתחשבים באינפלציה ובגידול האוכלוסייה (גידול ריאלי), ניתן לראות עלייה ביחס לעשור שעבר: ממוצע הגידול הריאלי השנתי בהכנסות ממסים בשנים 2010 עד 2019 היה 4.9%, ואילו ב-2025 ההכנסות צמחו ריאלית ב-10.7%, וצפויות לגדול ריאלית השנה בשיעור קרוב לכך.

הוצאות המדינה זינקו בשנים האחרונות בעקבות המלחמה, והגיעו ל-699 מיליארד שקלים בתקציב 2026, נכון להיום. התקציב המחושב ל-2027, לפי ההתחייבויות הנוכחיות של הממשלה, הוא 673.5 מיליארד שקלים, ולאחר מכן הוא אמור לעלות ל-708 ו-741 מיליארד, ב-2028 ו-2029 בהתאמה. חישוב זה הוא לפני החלטות הממשלה על התקציב, ונסמך על ההתחייבויות הנוכחיות בלבד.

הנומרטור לא לוקח בחשבון הסכמי שכר עתידיים

עדכון התוכנית מכיל גם עדכון של הנורמטור, כלי כלכלי שמעוגן בחקיקה, וקובע את הקיצוצים שנדרשים כדי "לאזן" לכאורה גידול בתקציב ולעמוד בחוקי הגבלת ההוצאה. באופן נדיר, הנומרטור לא מצביע על צורך בקיצוצים בשנים 2027 ו-2028 לצורך עמידה במגבלת ההוצאה השנתית ובתקרת הגירעון, ורק ב-2029 מצביע על צורך בקיצוץ של 15 מיליארד שקלים. לשם השוואה, הנומרטור שפורסם בסוף 2025 הציג צורך בקיצוצים של כמעט 100 מיליארד שקלים ב-3 שנים.

חוקי ההוצאה משפיעים על השיח על התקציב, אבל בפועל משתנים כל שנה בהתאם לצרכי המציאות, ובפועל משמשים את האוצר לסמן מה בעיניו ראוי שיקרה. העמידה הצפויה הפעם במגבלת ההוצאה מתאפשרת בין היתר מהתקציב המתוכנן הנמוך יחסית ל-2027, על פי התחייבויות הממשלה הנוכחיות. עם זאת, החישוב אינו כולל הוצאות צפויות, כמו אלו הכרוכות בהסכמים שצפויים להיחתם בשנים הקרובות: הסכם שכר חדש למורים והסכם מסגרת למשק מול ההסתדרות.

מחיר החוב הממשלתי עשוי להיות מושפע משינויים בריבית בנק ישראל וריביות של בנקים מרכזיים בעולם. השקל החזק עשוי להוזיל את החוב של ממשלת ישראל במטבע זר, שהוא כ-14% מכלל החוב.

נושא נוסף שעשוי להשפיע על התקציב הוא הגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח הלאומי, המבוסס על תחזית ההוצאות וההכנסות העתידיות של המוסד. ב-2025 עמד הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי על 6.4 מיליארד שקלים, ונכון להיום, ללא שינוי המצב הקיים, המוסד לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו החל מ-2029. באוצר מצביעים על עליה בגידול שיעור הזכאים בתחום הסיעודי, ובייחוד בעלי נכויות. מאז 2018 קצב הגידול במספר מקבלי קצבת הנכות גדל ב-4.8%, לעומת 2.8% בעשור קודם לכן.

מס הרווחים הכלואים ימשיך לתרום להכנסות

בתוכנית הרב שנתית הוכנסו גם הערכות להכנסות משינויי חקיקה. מס הרווחים הכלואים צפוי להכניס 5-6 מיליארד שקלים מדי שנה, לאחר שהשנה עבר את התחזית, והכניס 9 מיליארד שקלים. מיסוי רווחי היתר של הבנקים, שצומצם לעומת ההצעה המקורית, צפוי להכניס כ-3.25 מיליארד שקלים ב-2026 ו-2027. הקפאת מדרגות מס ההכנסה תביא להכנסות של כ-5 מיליארד שקלים בתוך 3 שנים; וריווח מדרגות מס ההכנסה יעלה למדינה 4.25 מיליארד שקלים ב-2027, ובשנים לאחר מכן 5 מיליארד שקלים.

עוד ישפיעו הטבות מס למשרתי מילואים, והטבות מס על בסיס גיאוגרפי לאשקלון, ליהודה ושומרון ולנוף הגליל. מהלך 'חשבוניות ישראל' למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שכבר כעת מגדיל את הכנסות המדינה, יתרחב בהשפעתו. החל מ-2028, המהלך צפוי להוסיף למדינה מדי שנה הכנסות בגובה 1.6 מיליארד שקלים.