הקלפיות בבחירות לפרלמנט בארמניה נפתחו היום (ראשון) בפעם הראשונה מאז 2022, אז כבשה אזרבייג'ן את חבל נגורנו קרבאך הארמני והחל תהליך השלום בין המדינות. הבחירות יקבעו מי יהיו 101 חברי האספה הלאומית שתרכיב את הממשלה, והן שקולות למשאל עם על דרכו של ראש הממשלה ניקול פשיניאן, שמוביל בשנים האחרונות מהלך מואץ של התרחקות מרוסיה והתקרבות למערב.

במדינה הקטנה שבדרום הקווקז, שבה יש קרוב ל-2.5 מיליון בעלי זכות בחירה, מתמודדות 18 מפלגות המזוהות עם שלושה גושים פוליטיים:

1. הקואליציה בהנהגת פשיניאן שמואשם בכניעה לאזרבייג'ן, ויתור על חבל הארץ ההיסטורי נגורנו קרבאך ויצירת משבר ביחסים עם רוסיה.
2. האופוזיציה הפרו-רוסית, בהובלת מפלגת 'ארמניה החזקה' של אייל ההון הארמני-רוסי סמואל קראפטיאן, שמשלבת גם גורמים לאומניים המזוהים עם ממשלות העבר. האופוזיציה הארמנית בשמונה השנים האחרונות, הייתה בשלטון מאז שזכתה ארמניה בעצמאות ב-1991 ועד למהפך הפוליטי ב-2018. היא מזוהה עם מוסקבה ומואשמת במשבר הכלכלי הקשה שאליו נקלעה המדינה בראשית המאה ה-21, ובשחיתות הפושה במוסדות השלטון.
3. מפלגה שלישית שמנסה להצטייר כמפלגת מרכז, מונהגת על ידי ראש עיריית ירוואן לשעבר, הייק מארוטיאן, קומיקאי שמכונה לעיתים "זלנסקי הארמני". מארוטיאן עומד בראש מפלגה חברתית-דמוקרטית חדשה, והסקרים מנבאים לו הצלחה גדולה בבחירות. עם זאת, לא ניתן לחזות במדויק מה יהיה גודלו של כל גוש. במידה ששום גוש לא יצליח להרכיב ממשלה, ייערכו תוך כמה ימים בחירות נוספות בין שתי המפלגות הגדולות.

בארמניה מאשימים את מפלגת 'ארמניה החזקה' בהלבנת הון ומתן שוחד, על רקע דיווחים בתקשורת על התערבות רוסית בוטה במערכת הבחירות לטובתה (המפלגה מבקשת לקרב את המדינה הקווקזית לרוסיה). בית המשפט העליון החליט אתמול לאפשר לה להתמודד בבחירות, ובמקביל למצות את הדין עם חברי המפלגה ששמם נקשר בפרשות שחיתות. שישה ממועמדי המפלגה בבחירות נעצרו אתמול, ואילו קראפטיאן נמצא כבר זמן מה במעצר בית בירוואן.

בתקשורת הארמנית דווח על עלייה חדה במספר האזרחים הארמנים שהגיעו לבירה ירוואן מרוסיה כדי להצביע בבחירות. רוסיה היא המדינה שבה מתגוררת האוכלוסייה הארמנית הגולה הגדולה ביותר, והערכות מדברות על בין 1 – 3 מיליון ארמנים שחיים ברוסיה.

מדינת חסות של רוסיה

מאז שזכתה לעצמאות מברית המועצות, ארמניה הייתה מדינת חסות של רוסיה, וחיילים של הצבא האדום הוצבו באופן קבוע במדינה. גם כלכלת ארמניה הייתה תלויה במוסקבה. במהלך שמונה שנות כהונתו, פשיניאן קידם מדיניות של התרחקות מרוסיה וגיוון של בעלות הברית של ארמניה. מוסקבה בתגובה הטילה שורה של הגבלות כלכליות על הייבוא מארמניה ואיימה על ירוואן בקיצוץ אספקת הנפט והגז מרוסיה.

ביום חמישי האחרון הודיע ראש הממשלה הארמני כי יגיע לביקור במוסקבה כדי "להיפגש עם הנשיא ולדימיר פוטין ולפתור את כל הסוגיות הנוכחיות". הוא הוסיף: "לא ניכנס למלחמת מילים עם רוסיה, נגן בשלווה על עמדות ארמניה. לא נפעל נגד האינטרסים של רוסיה, אבל גם לא נפעל נגד האינטרסים שלנו".

לדבריו, בקשת החברות של ארמניה מהאיחוד האירופי היא כרגע "תיאורטית" ,אך "אני משוכנע שעדיין יש לנו פוטנציאל בכיוון זה, שבו נשתמש בעתיד הקרוב".

תמיכה בעולם המערבי

פשיניאן נהנה מתמיכה רחבה בעולם המערבי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף קרא הלילה לארמנים "להפוך את ארמניה לגדולה שוב" והכריז על "תמיכה מלאה ומוחלטת" בבחירתו מחדש של פשיניאן. "ניקול (פשיניאן) שותף לחלוטין לחזוני לשלום ושגשוג עבור ארמניה וכל אזור דרום הקווקז", אמר טראמפ – פעם ראשונה בהיסטוריה שנשיא אמריקאי תומך במועמד במדינה שנמצאת תחת ההשפעה המיידית של רוסיה.

לאחרונה הוא אף אירח את נשיא צרפת עמנואל מקרון בביקור מדיני נדיר. מוקדם יותר השנה אירח פשיניאן פסגה גדולה שבה השתתפו מנהיגי האיחוד האירופי ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

התמיכה של העם הארמני 

אולם, למרות מעמדו הבינלאומי, התמיכה בראש הממשלה בקרב העם הארמני ירדה מ-54% בשנת 2021 (לפני כיבוש נגורנו-קרבאך) לכ-30% כיום, על פי BBC. גם התמיכה העממית בהסכם שלום שמקדם פשיניאן עם אזרבייג'ן אינה גבוהה – על פי סקר שנערך באחרונה בארמניה, 44% מהארמנים תומכים בהסכם שלום עם אזרבייג'ן ו-41% מתנגדים, כפי שדווח ב-BBC.

באוגוסט 2025 חתם פשיניאן בבית הלבן על הסכמים עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וטראמפ. ההסכמים כוללים גם את בנייתו של "נתיב טראמפ" – כביש שיחבר את אזרבייג'ן למובלעת נחצ׳יביאן דרך שטח ארמניה, בניהול חברה אמריקאית-ארמנית. פשיניאן הציג את ההסכם כהישג כלכלי-מדיני שיביא שגשוג למדינה, אך באופוזיציה זעמו על כך שההסכם מכיר בכך שנגורנו-קרבאך שייכת לאזרבייג'ן, ללא דרישה לשחרר מהשבי בתמורה את מנהיגי החבל הארמני שנלכדו על ידי הצבא האזרבייג'ני.

במהלך מסע הבחירות שלו, פשיניאן טען כי "נטישת שנגורנו-קרבאך הייתה השירות הגדול ביותר שלי לארמניה", שכן "היינו לכודים במלכודת, ואם היינו ממשיכים בדרך זו, היינו מאבדים את ארמניה כולה". אתמול הוא הצהיר כי "אין לנו זכות להעביר את הפצע המדמם הזה מדור לדור, עלינו להוריש לילדינו את השלום", והוסיף: "היום אנחנו עצמאיים יותר, ומשגשגים יותר מאי פעם".