מנהיגי ארמניה ואזרבייג'ן חתמו אמש (שישי) על הסכם בבית הלבן בוושינגטון בנוכחות נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כחלק מתהליך שלום כולל בין המדינות, לאחר 37 שנים של סכסוך עקוב מדם שגבה את חייהם של רבבות.

"אנו מכוננים שלום בדרום קווקז", אמר נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב בדברים שנשא לרגל החתימה על ההסכם, "אנו כותבים סיפור חדש וגדול". ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, הקריא נאום מדף שלפיו ההסכם מייצג "פתיחת פרק חדש של שלום באזור". פשיניאן אמר גם כי בהליך השלום "מניחים יסודות לסיפור טוב יותר מזה שהיה בעבר".

"ארמניה ואזרבייג'ן מחויבות לסיים את הלחימה ביניהן לנצח", אמר הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים משותפת עם שני המנהיגים. "המדינות סבלו מאוד במשך שנים רבות. גורמים שונים ניסו למצוא פתרון: האיחוד האירופי, הרוסים – אבל זה לא הצליח. עם ההסכם הזה סוף סוף הצלחנו לעשות שלום".

אזרבייג'ן השתלטה על כל חבל המחלוקת נגורנו-קרבאך בספטמבר 2023, במתקפת בזק שקדמה לה תקופה ארוכה של מצור, כולל על החבל הארמני הבדלני. הכוחות הארמנים בנגורנו-קרבאך הובסו במהירות וצבא ארמניה נסוג לחלוטין מהחבל. עם תום המערכה לפני כשנה, באקו וירוואן החלו בהליך נורמליזציה ומנהיגיהן נפגשו מספר פעמים.

ההסכם שנחתם הלילה כולל מוכנות ארמנית לוויתור על כלל השטחים שכבשה המדינה במלחמת ארמניה-אזרבייג'ן. מלחמה זו החלה במרד של אזרחיה הארמנים של נגורנו-קרבאך בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, ונמשכה לאחר ששתי המדינות הקווקזיות זכו לעצמאות מברית המועצות. עם תום המלחמה ב-1994, ארמניה הצעירה כמעט והכפילה את השטח שבשליטתה, והותירה את אזרבייג'ן מחולקת לשני חלקים נפרדים: אזרבייג'ן גופא ומובלעת נחצ'יבאן הכלואה בין טורקיה לארמניה, ללא גישה ישירה ליתר המדינה.

President Donald J. Trump, Azerbaijani President Ilham Aliyev, and Armenian Prime Minister Nikol Pashinyan sign peace and economic agreements at the White House pic.twitter.com/yUvKZf0g0r

— Rapid Response 47 (@RapidResponse47) August 8, 2025

במהלך אותה מלחמה, שהסתיימה לפני שלושה עשורים, הכריזו תושביה הארמנים של נגורנו-קרבאך על עצמאות 'רפובליקת ארצאך': מדינה דה-פקטו ששום מדינה בעולם לא הכירה בה מעולם. 'ארצאך' התנהלה כמדינה עצמאית, עם דגל, פרלמנט, ממשלה, צבא ומשטרה במשך כ-30 שנים – עד שאזרבייג'ן כבשה אותה מחדש בשתי מערכות: מלחמת 44 הימים בנובמבר 2020, שקרויה גם מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, וכיבוש נגורנו-קרבאך בספטמבר 2023.

לאחר כיבוש נגורנו-קרבאך, כאמור, החלו שיחות שלום בין מנהיגי המדינות בהן ארמניה הסכימה לוותר על שאיפותיה הטריטוריאליות. מלבד ויתורה של ארמניה על כל שטחי המחלוקת, דבר שמצריך תיקון בחוקה הארמנית, המדינות הקווקזיות הסכימו על פתיחת 'מסדרון זנגור' – פרוזדור שיחבר בין אזרבייג'ן למובלעת האזרית נחצ'יבאן, בצד הארמני של הגבול בין ארמניה לאיראן – מהלך שאיראן התנגדה לו נחרצות.

מערכת הכבישים והמעברים שיפתחו ב'מסדרון זנגור' ינוהלו על ידי ארצות הברית, ויקראו 'דרך טראמפ לשלום ושגשוג בין-לאומי' (TRIPP). מסדרון זה, כאמור, יחבר את אזרבייג'ן למובלעת נחיצ'באן הגובלת בטורקיה, בעלת בריתה של באקו, דרך שטח ארמני ובניהול אמריקאי.

ההסכם החדש מבטל את 'קבוצת מינסק' (OSCE), פורום בין-לאומי ותיק שהונהג על ידי האירופאים, ותפקידו היה לדון בסכסוך בין ארמניה ואזרבייג'ן ולהביא לפתרון של שלום. בשני העשורים האחרונים אזרבייג'ן חזרה על מחאותיה כי הפורום נוטה לטובתה של ארמניה ולא מתחשב בזכויותיה החוקיות על נגורנו-קרבאך.

סעיף נוסף בהסכם, לפי הודעתו של טראמפ, מבטל את סעיף 907 בחוק אמריקאי משנת 1992, האוסר על ארצות הברית למכור נשק לאזרבייג'ן עד שזו תסיר את המצור על ארמניה.

מרוויחות ומפסידות מהסכם השלום

המרוויחה הגדולה מההסכם שנחתם הלילה בבית הלבן היא אזרבייג'ן. בזכות ההסכם החדש תחבר באקו את שני חלקיה, שהיו נפרדים מאז שזכתה בעצמאות. היא גם תקבל מעבר יבשתי לטורקיה, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, מדינת אחות ובת ברית אסטרטגית.

המסדרון החדש יחזק את מעמדה של אזרבייג'ן כמרכז תחבורה ולוגיסטיקה חיוני בקנה מידה עולמי. הוא יחבר בין מרכז אסיה הטורקמנית לטורקיה גופא, ויקדם את החזון הטוראני של ארדואן בכך שיוזיל ויקל על החיבור בין כל המדינות דוברות השפות הטוקרמניות לטורקיה. כמו כן, אזרבייג'ן תקשר בין הים הכספי לרמת אנטוליה, המפרידה בין הים התיכון לים השחור.

בתחילת הדרך לפני כשנה, אזרבייג'ן התנגדה לפעילות של צד שלישי במסדרון והעדיפה שהוא יהיה תחת שליטה מלאה של באקו ללא מעורבות של ארצות הברית, אירופה או רוסיה. ארמניה התנגדה לכך נחרצות, ובזכות מאמצים דיפלומטיים המדינות היריבות הגיעו להסכמה שבמרכזה הנתיב האמריקני.

ארמניה מקווה להשיג נורמליזציה עם שתי שכנותיה הטוקרמניות, אזרבייג'ן וטורקיה, ובכך להביא לסופן עשרות שנים של בידוד ממזרח וממערב. העמים הטורקמנים החיים בטורקיה ואזרבייג'ן היו אויבים היסטוריים של העם הארמני מאז סוף המאה ה-19, אז החלו מסעות הטבח בארמנים שהגיעו לשיאם ברצח העם הארמני שנערך בין 1915 ל-1924 בטורקיה, אזרבייג'ן וסוריה של ימינו. ארמניה החליטה למעשה לוותר על שטחים בהם ישבו ארמנים מזה אלפי שנים ברצף, להיכנע לנרטיב הטורקי הכולל הכחשה מוחלטת של רצח העם הארמני, ולתרום משטחה הריבוני את המסדרון. כל אלה בתקווה לשלום שיביא לשגשוג כלכלי ויאפשר התקרבות לאירופה.

ארצות הברית מקבלת לידיה מסדרון אסטרטגי בן 32 קילומטרים, היושב על גבול איראן. הקמת מערכת הכבישים והמעברים שיחברו בין שני חלקיה של אזרבייג'ן תביא לאמריקאים תועלת כלכלית, אך יותר מכך מדובר בנכס אסטרטגי – פעילות בשטח רגיש המצוי בין שלושה מדינות. יו"ר הבית הלבן, אנה קלי, אמרה אתמול כי המעבר החדש "יאפשר קשר בלתי מוגבל בין שתי המדינות תוך כיבוד ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של ארמניה ושל עמה".

"Trump Route for International Peace and Prosperity" (TRIPP)

The US will operate it for 100 years… pic.twitter.com/GkjpS8Biig

— ???????? ???????????????? ???? ???????????????? ⚓ (@GreatBozkurt) August 7, 2025

מנהיגי ארמניה ואזרבייג'ן הצהירו אמש כי ראוי שהנשיא טראמפ יקבל פרס נובל לשלום, והצטרפו בהצהרה זו לראשי שלוש מדינות נוספות שהמליצו לוועדת הפרס להעניקו לנשיא האמריקני: ממשלת פקיסטן שהמליצה על כך לפני כחודשיים לאחר שטרמאפ מילא תפקיד בהפסקת הלחימה בינה לבין הודו (מה שהוכחש על ידי ההודים שטענו כי השיחות היו ישירות וללא תיווך); ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהמליץ על טראמפ בחודש שעבר עם תום מלחמת 12 הימים; וראש ממשלת קמבודיה הון מאנט שהודיע שלשום (חמישי) שהמליץ על טראמפ לפרס נובל לשלום לאחר שזה סייע להשיג הפסקת אש בין קמבודיה לתאילנד.

ההישג האמריקני

ארצות הברית מוכיחה שוב את הצלחתה כמעצמת על להביא לפתרון סכסוכים באזורים שהיו בעבר בהשפעת מעצמות אחרות. ארמניה ואזרבייג'ן היו חלק מברית המועצות ונהנו מיחסים חמים עם מוסקבה בעשרות השנים האחרונות, אלא שהחולשה שהפגינה רוסיה במלחמתה באוקראינה לצד ניצחונו של פשיניאן – מנהיג פרו-אירופי ואנטי-רוסי – בשתי מערכות בחירות בארמניה, הרחיקו את הדוב הרוסי מהקווקז הדרומי. בשבועות האחרונים נתגלה משבר חריף גם בין רוסיה לאזרבייג'ן לאחר שהרשויות בעיר יקטרנבורג שברוסיה פשטו על אזור בו מתגוררים אזרים רבים, ובמהלך הפשיטה הרגו כוחות הביטחון הרוסים שני אזרחי אזרבייג'ן. לטענת הרשויות ברוסיה, הפשיטה נועדה לעצור חברים בכנופיה משפחתית ממוצא אזרי.

טראמפ אמר זאת במילותיו הישירות: לא האיחוד האירופי ולא רוסיה (המעורבות ישירות בסכסוך בקווקז מזה עשרות שנים) הצליחו להביא להסכם השלום הזה. הוא הצליח. כאן ראוי לציין שטרמאפ נכנס לתמונה רק אחרי חודשים ארוכים של שיחות ישירות בין ארמניה ואזרבייג'ן שהצליחו להביא להסכמות. נשיא ארצות הברית נכנס לתמונה ברגע הנכון כדי לגזור את הסרט על הסכם שיסודותיו כבר הוסכמו. עם זאת, האמריקאים היו מעורבים ככל הנראה לאורך כל הדרך, גם אם זה לא נעשה לאור הזרקורים.

הנתיב החדש של טראמפ יופעל על פי החוק הארמני, כך מסרו אתמול גורמים רשמיים בבית הלבן, וארצות הברית תחכיר את הקרקע ל-99 שנים ותקים עליה תשתיות מעברים וניהול.

המפסידות הגדולות: רוסיה ואיראן

מוסקבה שקועה במלחמה באוקראינה עד כדי כך שהיא נאלצה להקריב את החצר האחורית שלה. הנשיא פוטין נתפס בארמניה כבוגד, לאחר שרוסיה לא מנעה את כיבוש נגורנו-קרבאך.

רוסיה הייתה המתווכת ההיסטורית בין הצדדים, ובתקופת המלחמה בסוף 2020 הביאה להפסקת אש שכללה הסדרי ביטחון לפיהם כוחות רוסים הוצבו במעבר בין ארמניה לנגורנו-קרבאך. הכוחות הרוסים מנעו אולי חיכוך, אבל לא סייעו לתושבי נגורנו-קרבאך מפני המצור וההרעבה שהטילו עליהם האזרים. בסופו של דבר, כשצבא אזרבייג'ן יצא לכבוש את כל המובלעת הארמנית בספטמבר 2023, רוסיה הסיגה את חייליה.

במהלך הזה היו מי שחשבו שרוסיה, "האימא של שתי המדינות הפוסט-סובייטיות", ממירה את ביתה המועדפת, שהייתה לפני-כן ארמניה הדמוקרטיה הנוצרית ותהיה כעת אזרבייג'ן הדיקטטורה המוסלמית. אולם ככל שעבר הזמן התברר שגם באקו שומרת על מרחק ממוסקבה, ולא רואה בה פטרון.

כעת ניצבת רוסיה מול שוקת שבורה, כאשר שתי שכנותיה מדרום במשבר חסר תקדים עמה, וחותמות על הסכמים בוושינגטון. בה בעת הנשיא פוטין צפוי להגיע בשבוע הבא לאלסקה האמריקאית כדי להיפגש עם טראמפ ולדון עמו בהסכם להפסקת אש באוקראינה.

איראן התנגדה בשנה האחרונה לפתיחת 'מסדרון זנגור' בצידו הארמני של הגבול שלה בשל החשש לניתוקה מארמניה. איראן היא שותפת סחר גדולה של ארמניה והיא מעבירה סחורות, במיוחד משאיות דלק, דרך ארמניה וגיאורגיה לים השחור.

טהרן מיהרה לפרסם גינוי להסכמים שנחתמו אמש בוושינגטון. באתר החדשות איראן אינטרנשיונל דווח כי משרד החוץ האיראני הביע דאגה מההסכם והזהיר מפני "ההשלכות השליליות של כל התערבות זרה", במיוחד בקרבת גבולותיה המשותפים, "שעלולה לפגוע בביטחון וביציבות המתמשכים של האזור".

טהרן מסרה בעקבות חתימת הסכם השלום בין אזרבייג'ן לארמניה: "איראן מברכת על הסכם השלום על ידי שתי המדינות כצעד חשוב בהשגת שלום מתמשך באזור, אך יש לפתח פרויקטים בקרבת גבולותיה במסגרת אינטרסים הדדיים, תוך כיבוד הריבונות הלאומית והשלמות הטריטוריאלית וללא התערבות זרה".