מדינות המפרץ נאלצות, לאחר חתימת מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב, למצוא את הדרך להמשיך לחיות לצד המדינה שלפני רגע ירתה עליהן מאות טילים וכט"במים. ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות ומדינות המפרץ, מתארת בשיחה עם 'דבר' את ההתמודדות המורכבת של מדינות המפרץ השונות עם ההשפלה הלאומית, לצד עליית הפטריוטיזם המפרצי.

נראה שהמפרציות חוזרות לחיק איראן. האם זה מסמן את הסדר החדש?
"כל המפרציות עושות נכון לעכשיו צעדים להתפייסות עם איראן – אפילו האמירויות, שהעזה לדבר באופן החריף ביותר נגד איראן ואף תקפה אותה צבאית במהלך המלחמה. כבר יש דיווחים שהאמירויות הבטיחה להעביר לאיראן כמה מיליארדים. המדינות עושות כל מה שהן יכולות כדי למצב את עצמן מחדש לפחות במהלך 60 ימי הפסקת האש, כדי להחזיר את זרימת הגז והנפט ולשקם את הכלכלה.

"אנחנו בכל זאת רואים קצת הבדלים בין המדינות השונות, למשל בתגובה להכרזה. קטאר המתווכת הייתה הראשונה לברך על ההסכם, ואליה הצטרפו עומאן וסעודיה. המדינות שחטפו הכי הרבה מאיראן, האמירויות, בחריין וכווית התבטאו ביותר איפוק, עם אמירה כללית על כך שהדרך הדיפלומטית עדיפה על המלחמה.

"כל המפרציות ממשיכות לשמור על הבריתות הקודמות, ועל חוזים משמעותיים של ייבוא נשק והתחמשות שנחתמו תוך כדי המלחמה. זאת אומרת, יש גם סוף להתרפסות. אף מדינה לא מוותרת על היכולת שלה להגן על עצמה בהמשך, וממשיכים לגוון את שיתופי הפעולה".

עשן מיתמר מנמל נפט באיחוד האמירויות בשל שברי יירוט מטיל איראני, מרץ 2026 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

איך תושבי מדינות המפרץ רואים את המחוות האלו כלפי איראן?
"כולם מבינים שזו השפלה. השפלה לא יכולה לעבור בשתיקה בעולם הערבי, לכן אני חושבת שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה, ואנחנו רואים שהמנהיגים צריכים להתחשב בזה בהתנהלות שלהם.

"שר החוץ של סעודיה נשאל ביום ראשון על קרן 300 המיליארד פיצוי לאיראן והאם סעודיה תשתתף. הוא אמר שלפני שתהיה מחווה כלשהי מצד סעודיה, נדרש פרק זמן ארוך של בניית האמון מחדש. אנחנו רואים שהאמירתים מאפשרים לעיתונאים ודמויות אמירתיות בולטות להתבטא נגד ההסכם ונגד איראן, מה שהם לא מאפשרים בכל תחום. יכול להיות שהאיפוק הוא זמני.

זה משפיע בעוד דרכים?
"הזהויות הלאומיות מתחזקות. כבר במלחמה היו מופעי דגלים, למשל, ועכשיו אנחנו רואים עוד ביטויי פטריוטיזם. בקטאר מנהיגים מתחילים להופיע בטלוויזיה עם מדי צבא. באמירויות שלחו לכל האזרחים ברקוד לטופס דיגיטלי של הצהרת נאמנות לכל אזרח או תושב במדינה. זה שאול ממנהג מוקדם יותר, שראשי שבטים הביעו נאמנות לשליט, ועכשיו בצל המלחמה הפכו את זה לעניין אינדיבידואלי.

"אז יש פה התלכדות סביב הדגל, שהצד השני שלה הוא דחיקה של רדיפת מיעוטים. יש מגמה של ביטול אזרחות לשיעים ממוצא איראני, ורואים את זה לא רק באמירויות וכווית, השיעים הם המיעוט, אלא גם בבחריין שם הם רוב".

ד"ר מורן זגה. "בינתיים מדינות המפרץ חייבות לשחק את המשחק, מתחת לפני השטח האנטגוניזם בוודאי מתפתח" (צילום: אלבום פרטי)

איך מגיב יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן? הוא ידוע כמי שניסה לגבש כוח נגד לאיראן באזור.
"בקושי רואים ושומעים אותו בתקופה הזו. הוא אפילו לא הגיע למפגש ה-G7, שם הכריזו על מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. הוא מתמקד בפיתוח ברית עם מדינות לא ערביות כמו פקיסטאן וטורקיה, על חשבון פנייה לעולם הערבי. לדעתי הוא פשוט מפחד, למשל מהחות'ים שהאיראנים יכולים להחליט להפעיל נגדו. עוד מוקדם להגיד, אבל ייתכן שבטווח הארוך הסיפור הזה יפגע במעמדה של סעודיה".

איך המפרציות נערכות להמשך?
"נראה שבעוד כ-60 יום נדע אם יהיה הסדר או מלחמה. בינתיים הן חייבות לשחק את המשחק ולהתכופף בפני איראן, כשמתחת לפני השטח האנטגוניזם והרצון להצלת הכבוד בוודאי מתפתח.

מה המקום של ישראל מבחינתן?
"ברור להן שבשביל כל פעולה עתידית מול איראן הם חייבות לחזק בריתות ביטחוניות. ואז, מצד אחד, הן רואות את ישראל שהפגינה יכולות צבאיות מרשימו. יש ברית בין האמירויות וישראל, עם כיפת ברזל, והאמירויות כבר מחצינה את הקשר הזה. המפרציות מבינות שמתוך הצורך בגיוון הן לא יכולות לוותר על הקשר עם ישראל.

"מצד שני, העיניים שלהן נשואות לבחירות הקרובות אצלנו. הן חוששות להיות מזוהות עם הממשלה הנוכחית. שינוי ממשלה יכול להיות הזדמנות להאצה של תהליכי נורמליזציה. המפרציות מבינות שאין להן הרבה ברירות".