ועדת הפנים של הכנסת צפויה להצביע היום (ראשון) על קידום הצעת החוק לפיצוי תושבי כפר שלם לקראת קריאה ראשונה במליאה. אם ההצבעה תידחה, או שהמליאה לא תצליח להתכנס ולאשר את החוק עד פיזור הכנסת, הליך החקיקה יצטרך להתחיל מחדש בכנסת הבאה.

"יש לנו פחות משלושה שבועות להעביר את החוק", אומר ל'דבר' ח"כ עופר כסיף (חד"ש), שמקדם את החוק עם ח"כ קטי שטרית (הליכוד) זה יותר משנתיים. גם אם ההצעה תאושר בקריאה ראשונה, לתושבי השכונה עוד דרך ארוכה עד הוודאות, שכן גם במקרה זה עבודת החקיקה המלאה לקביעת זכויות התושבים, תיעשה רק בכנסת הבאה.

התושבים פונו אך הפיצויים לא הוסדרו

שכונת כפר שלם הוקמה במהלך מלחמת העצמאות כאשר עולים חדשים ופליטים יושבו על אדמות הכפר הערבי סלמה, בפאתי העיר תל אביב, שתושביו ברחו ופונו מבתיהם במהלך הלחימה. בהמשך נקלטו תושבים נוספים ונבנו במקום מבנים והכפר סופח כשכונה בתל אביב. לתושבים נאמר כי מעמדם וזכותם על בתיהם יוסדרו בהמשך אך בפועל הם המשיכו להתגורר בשכונה ללא כל הסדרה.

תוכניות פינוי בינוי לשכונה החלו תכנון במהלך שנות השישים, והתגברו החל משנות ה-80. לצד התוכניות, החלו מאמצים לפינוי תושבי השכונה, תחת תואנה כי אינם זכאים לפיצויים משום שאינם בעלי הנכסים בפועל. במקביל קמו מאבקים חברתיים נגד פינוי השכונה, ואזורים בסטטוס דומה במרכז הארץ, וכן למען פיצוי התושבים שפונו.

הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק את מסמך 'קריטריונים לפיצוי', ששימש את משרד השיכון לפיצוי תושבי כפר שלם מאז 1993, אך מעולם לא עוגן בחקיקה ובשל כך לא אפשר פיצוי מוסדר. לפי הטיוטה, המסמך קובע כי מפונה שהתגורר בכפר שלם מאז חקיקת חוק פינוי־בינוי ב־1965 זכאי לקבל דירה בשווי שוק חופשי, או בית וזכויות בקרקע לפי מדד המחירים העדכני – הגבוה מבין השניים.

ניסיונות קודמים להסדיר את זכויות התושבים בחקיקה לא הבשילו. בשנת 2014, סביב גל הפינויים הראשון בשכונות גבעת עמל ובכפר שלם, ניסו חברי הכנסת לשעבר דב חנין ואיילת שקד לקדם חקיקה בנושא, אך המהלך כשל. ניסיון נוסף של אילן גילאון וגלעד ארדן לא צלח גם הוא.

הגדרת הזכאות וסוגיית הצאצאים 

בשל מחלוקות ממושכות על הגדרת הזכאות לפיצוי, כסיף ושטרית מבקשים לקבוע בחוק מסגרת ברורה להגדרת תושב זכאי: מי שהיה רשום כמי שהתגורר בשכונה עד 1 באפריל 1987, קרוב של אותו תושב, או בעל זיקה ברורה לנכס שיפונה. מספר התושבים הרלוונטיים, כפי נאמר בוועדה הפנים, מוערך ב-1,000-600 איש. כסיף אומר שמוקדם לקבוע כמה מהם יוכרו כזכאים, וכי המספר, וכמו כן גובה הפיצוי, יתברר רק במהלך ההכנות לקריאה שנייה ושלישית.

"המדינה רוצה חוק מצומצם, שיכיר במינימום האפשרי של זכאים", אומר כסיף. "השינוי המרכזי שאנחנו מבקשים להכניס לחוק הוא ההכרה שגם לצאצאי התושבים יש זכויות. עברו הרבה שנים, רוב התושבים הוותיקים שהובאו בשנות ה־40 וה־50 לשכונה כבר אינם, אבל הילדים שלהם, האנשים שרכשו מהם את הדירות, ששוכרים ועובדים שם – מגיע להם לקבל פיצוי הולם. בכנסת הבאה נצטרך להגדיר בצורה מדויקת יותר מי הם הצאצאים, והכול עשוי להשתנות לפי ההגדרה".

"אנשים מפחדים למצוא את עצמם ברחוב"

לדברי כסיף, בשכונה מורגש בשבועות האחרונים לחץ חריג סביב קידום החוק. בסיור שערך עם חברת מועצת תל אביב־יפו שולה קשת, שמלווה את התושבים זה כ־30 שנה, הוא שמע מתושבים כי כל דחייה בחקיקה או שינוי בהגדרת הזכאות משפיעים עליהם מיד. לדבריו, כל עוד החוק לא מתקדם, גובר החשש מפינויים מצד חברות נדל"ן. "אין חוק, אז אנשים מפחדים למצוא את עצמם ברחוב", הוא מדגיש.

בדיוני וועדת הפנים, הועלו קשיים מצד נציגי רשות מקרקעי ישראל, עיריית תל אביב-יפו, משרד האוצר והמשפטים שטענו כי מדובר בחוק "נדיב מדי", שעלול להגיע גם למי שאינם זכאים לו. כסיף, מצדו, דוחה את הביקורת. "בסופו של דבר מדובר פה על נדל"ן ואינטרס כלכלי", הוא אומר. "הפקידות של מוסדות המדינה היא לא האויב – הם עושים עבודה מקצועית. הנדל"ניסטים והיזמים הם אלה שרוצים להרוויח כמה שיותר, ואותם המדינה משרתת".

לטענתו, המדינה עצמה מנעה במשך שנים מהתושבים להסדיר את מעמדם. "מכנים אותם פולשים, שאין להם שום זכויות על הקרקע, רק ששוכחים שבמשך עשורים זו הייתה המדינה שלא נתנה להם את האפשרות להסדיר את המעמד שלהם", מסביר כסיף. "שיקרו אותם אז ומשקרים אותם עכשיו".

לצד חוק כפר שלם, בכנסת דנים בימים אלו, וכנראה ימשיכו לדון גם בכנסת הבאה, בפיצוי תושבי שכונת הארגזים הסמוכה, שכונת נס לגויים שבמערב העיר ותושבים במצב משפטי דומה ביפו. כסיף מקווה שהחוק ייצור תקדים גם עבורם, אך לדבריו, החשש מתקדים הוא גם אחת הסיבות להתנגדות לו. "לתושבים האלו יש זכויות כמו לכפר שלם, ואנחנו נאבק על זה שגם הם יקבלו את מה שמגיע להם".