משרד האנרגיה והתשתיות השיק היום (שני) את ההליך החמישי לחיפוש גז מחצבים במים הכלכליים של ישראל. שר האנרגיה, אלי כהן, אמר במסיבת העיתונאים כי ההליך יחל לאלתר, יימשך כשנה ויכלול כמה שלבים. בסיומו כמה חברות נבחרות יקבלו רישיון לחיפוש חלקים גדולים מהמים הכלכליים של ישראל.

בדו"ח מצב שמסר היום לוועדת הכלכלה, כתב מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין כי אם לא יימצא גז נוסף ולא יתבצע מעבר מואץ לאנרגיות מתחדשות, צפוי הגז הטבעי לאזול בתוך כשני עשורים. גם בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר, הזהיר מתניהו אנגלמן כי עתודות הגז של ישראל עלולות להספיק ל-22 שנים בלבד. בדו"ח אחר שפורסם בתחילת 2025, נכתב כי צריכת הגז של ישראל, בשילוב הייצוא, צפויה לעקוף את העתודות שיש למדינה.

לדברי דיין, על פי הערכות משרד האנרגיה במים הכלכליים של ישראל נותרו עוד כמה מאות מיליארד מ"ק ( BCM ) של גז מחצבים.

בתגובה לשאלת 'דבר' על מה מתבססות הערכות אלו, השיב מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד, חן בר-יוסף, כי ההערכות הן שילוב של ייעוץ מסחרי מחברות בתחום האנרגיה וסקירות גיאולוגיות של הים התיכון: "במיפוי כללי שנעשה בים התיכון בידי גיאולוגים מומחים, הוערך האזור שלנו ככזה שאמורים להימצא בו בסך הכול כ-1,400-2,000 BCM, כלומר, בהערכות שמרניות יחסית, אנחנו מאמינים שיש לפחות עוד כמה מאות BCM בנוסף למאגרים שכבר גילינו".

BCM היא יחידת נפח בינלאומית המייצגת מיליארד מטרים מעוקבים (או מיליארד מ"ק). היא משמשת למדידת כמויות עצומות של גז טבעי במאגרים תת-קרקעיים ובמערכות הולכה ארציות.

עתודות הגז שמצאה ישראל עד היום מוערכות בכ-800 BCM על ידי משרד האנרגיה, ובכ-1000 BCM על ידי חברות הגז. על פי דו"ח משרד האנרגיה מתחילת השנה, ישראל צרכה כ-14.4 BCM ב-2025 וייצאה כ-12.4 BCM.

הערכה: הסיכוי לקיומם של עוד מאגרים גדולים קטן מאוד

השאלה שעולה היא האם הפעם יימצא גז. על פי הערכה של הגיאולוג יוסי לנגוצקי, ממגלי מאגר 'תמר', מכיוון שמאגרים גדולים הם הקלים יותר לגילוי, הסיכוי לקיום עוד מאגרים גדולים הוא קטן מאוד.

עם זאת, על פי משרד האנרגיה, לצד שיפורים טכנולוגיים בשיטות החיפוש, ייחקרו הפעם מאגרים שבהם לא נערך חיפוש זמן רב, חלקם ממוקמים סמוך למאגרי גז גדולים שנמצאו כבר. יתרה מכך, חלק מהמומחים מעריכים, לדברי משרד האנרגיה, כי בנוסף לשכבה שבה התגלה עד כה מרבית הגז (המכונה 'חולות תמר'), ישנה שכבה עמוקה בהרבה – כ-7,000 -8,000 מטרים מתחת לפני הים – שבה יכולים להימצא מאגרים נוספים. הטכנולוגיה למציאת מאגרים כה עמוקים פותחה רק לאחרונה כך שייתכן שהשכבה החדשה צופנת בקרבה את מה שבמשרד כינו 'זירת משחק חדשה'.

הסקירה ההיסטורית אינה אופטימית. בישראל נערכו עד היום חמישה הליכי חיפוש גז משמעותיים – בתחילה התגלו מאגרי הגז הגדולים 'תמר' ו'לוויתן', ובהמשך 'כריש'. אך בשנים האחרונות ירד קצב התגליות באופן משמעותי, והחברות שהשתתפו בהליך השלישי לא מצאו מאגרים משמעותיים. ענקית הגז האיטלקית ENI אף משכה את ידיה מהחיפוש לאחר שנים בודדות בשל "נסיבות גיאופוליטיות", לדברי משרד האנרגיה.

בהליך הרביעי, שהחל בשנה שעברה, נכנסו חברת 'סוקה' מאזרבייג'ן, 'בריטיש פטרוליום' ו'ניו מד' הישראלית לחיפושים, אך טרם התחילו בחיפושים. לדברי כהן, אוניית חיפוש של החברות אמורה בשנה הקרובה לפתוח בתהליכי האקספלורציה (סריקת השטח) בשטחים שהוקצו להן.

אם יימצא גז, תהליך הפקתו יימשך שנים

על פי לוח הזמנים שהציג כהן, אם אכן יימצא גז, הליך המכרז עצמו צפוי לקחת כ-12 חודשים. בארבעת החודשים הקרובים אמור להתחיל השלב השיווקי שבמסגרתו יפורסם המכרז והחברות השונות יבחנו אותו, ישיבו על שאלות ויקבלו הבהרות. בשלב זה מתוכנן גם 'רוד שואו', שבמסגרתו יציגו נציגי משרד האנרגיה את ההליך בזירה הבינלאומית ובעיקר בצפון אמריקה, בניסיון למשוך חברות חדשות.לאחר מכן יגישו החברות השונות את הצעותיהן למשרד האנרגיה שייבחר מי תזכה ברישיון חיפוש.

בשלב הזה החברות אינן מתמודדות על חזקה אלא חותמות על הסכם בן שלוש שנים עם המדינה, שבמסגרתו יקבלו רישיון חיפוש באחד ממקבצי השטח הגדולים שעומדים למכרז. החברה שתמצא בשטחה נפט או גז טבעי, תוכל לקבל חזקה עליו. בתום שלוש שנים, תהיה רשאית החברה לבקש מהמדינה פעמיים הארכת רישיון בשנתיים – עד שבע שנים.