בנק ישראל רכש מטבע חוץ בערך של כמיליארד דולרים בחודש יוני, לאחר שביצע רכישות בשווי של כ-800 מיליון דולרים במאי. בהודעתו רשם הבנק כי הרכישה התבצעה "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים".

בשנה האחרונה ירד שער הדולר בכ-20%, והגיע עד לרמה של פחות מ-2.8 שקלים בסוף מאי. בחודש יוני חלה התייצבות ועלייה בשער הדולר עד לסביבות ה-3 שקלים. ההערכות הן כי התחזקות השקל אל מול הדולר והמטבעות הזרים המובילים נבעו משילוב של מדיניות ארצות הברית להחלשת הדולר, עלייה בהשקעה בישראל ובביקוש לשקל, ופערי ריבית הבנקים המרכזיים שהובילו גם הם לעלייה בביקוש לשקל. אליהם נוספו גם הגידורים של השקעות הגופים המוסדיים הישראלים להשקעות במטח: העלייה בשווקים בארצות הברית גרמו לצורך במכירת נכסים דולרים בשווי עשרות מיליארדי דולרים.

לצד העלייה בביקוש להשקעות בישראל, חלק מהסיבות להתחזקות השקל אינן קבועות, ולכן היה מקום להתערבות של בנק ישראל. רכישת דולרים מעלה את הביקוש לדולר מול השקל ובכך מחלישה את ערך השקל, ועל אף שאין בשוק המט"ח הוכחות להשפעותיהם של צעדים על שערי המט"ח, ניתן להסיק כי ההתערבות תרמה לעליית הדולר מ-2.8 שקלים למעל 3 שקלים.

במסיבת עיתונאים שנערכה בצמוד להחלטה על הורדת הריבית מ-3.75% ל-3.5% התייחס נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון לפתרונות לפגיעת שער הדולר הנמוך בתעשיה ובהייטק: "המתווה הוא צעד חשוב ומבורך, אך הוא חייב להשתלב במהלך רחב יותר שייתן מענה אמיתי לעומק המשבר הפוקד את היצוא והתעשייה". הנגיד ציין כי הוא תמך בחבילה בסך כ-1.6 מיליארד שקלים שתתמקד בצעדים לשיפור הפריון לצורך שמירה על תחרותיות.