לאחר קבלת אישור הזרמה, הסתיימה השבוע הקמתו של קו הגז הטבעי הימי בין אשדוד לאשקלון, שיאפשר להגדיל ב-40% את ייצוא הגז למצרים. ברשות הגז, שהודיעה על סיום ההליך, כינו אותו "פרויקט תשתית משמעותי".

הקמת הצינור, שבוצעה בידי חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז), כללה הנחת צינור ימי בקוטר של 36 אינץ' ובאורך של כ-42 קילומטרים בים ו-4 קילומטרים נוספים ביבשה, וחיבורו למערכת ההולכה הארצית.

הצינור, שירחיב משמעותית את "צנרת" הגז של ישראל, אמור להקל על הזרמת הגז במערכת הפנים-ישראלית, ובעיקר לאפשר הגדלה משמעותית של הזרמת הגז למצרים – מ-4.7 BCM (מיליארד מטר מעוקב) ל-6.7 BCM בשנה. בכך יאפשר הצינור את מימושו של הסכם הענק עם מצרים, שנחתם בחודש דצמבר, ונועד להבטיח למצרים ביטחון אנרגטי עבור אוכלוסייתה, שצומחת במהירות, ולחזק את האינטרסים המשותפים בין ישראל לבינה.

בנוסף, השלמת הצינור תאפשר הגדלה משמעותית בהכנסות של השותפות במאגר לוויתן. זאת, לצד דילולו של המאגר בקצב מוגבר, שחלק מהמומחים הזהירו כי עלול להוביל למחסור בשוק הגז המקומי בעשורים הקרובים.

הציבור השתתף בהקמת הצינור

במקור הוערכה עלות הקמתו של הצינור בכ-650 מיליון ש"ח, אולם התארכות הפרויקט, בין היתר על רקע מלחמת "עם כלביא", הובילה להתייקרותו, והוא הסתיים לבסוף בעלות של כמיליארד שקלים. סכומים אלו התחלקו בין חברות הגז, בהיקף של כ-56.5%, לבין נתג"ז, כלומר אזרחי ישראל, בהיקף של כ-43.5%.

החלוקה נעשתה בטענה שהמערכת תשרת גם את משק הגז המקומי, ובפרט את תחנת הכוח רוטנברג. אלא שזו הוסבה לגז עוד לפני הפעלת הצינור, ועד כה פעלה ללא בעיות מיוחדות – מה שמעלה את השאלה אם הגדלת היתירות, שאכן יש לה חשיבות מסוימת עבור האזרחים, מצדיקה השתתפות של כמעט מחצית מהעלות עם חברות הגז, שהן המרוויחות העיקריות מהרחבת הצינור.

חיים מלמד, מנהל אגף בכיר הנדסה וממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי, בירך על הקמת הצינור ואמר כי "מדובר בפרויקט לאומי ומורכב בעל חשיבות גבוהה מאוד למשק האנרגיה". מלמד הוסיף כי מדובר בשיפור אמינותה של המערכת, וכי "הקו יאפשר את הגדלת כושר האספקה למשק המקומי ולייצוא".